לראשונה: המדינה דורשת לבטל את התייקרות המשקאות
לראשונה: המדינה דורשת לבטל את התייקרות המשקאות
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה הוציאה צו מינהלי נגד טמפו, קוקה־קולה ויפאורה לביטול עליות המחירים עליהן הודיעו בסמיכות. לטענתה, "הצרכן כבול אליהן". החברה המרכזית למשקאות: "חסרת כל בסיס משפטי"
הגל האחרון של העלאות המחירים, הוביל למתקפה רגולטורית בלתי פוסקת על חברות המזון. היום היתה זאת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שהוציאה צו מינהלי להפסקת הפרה לשלוש חברות המשקאות הקלים השולטות בענף המשקאות: החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), טמפו ויפאורה־תבורי.
על פי הצו, על החברות הללו לבטל את העלאות המחירים שביצעו בחודשיים האחרונים, ולהשיב את המחיר לקדמותו באופן מיידי. זאת, בטענה שכיוון ש־3 החברת שולטות בכ־ 90% ממכירות המשקאות בישראל, העלאות המחירים שביצעו בסמיכות הן בגדר השפעה בלתי הוגנת על הצרכן, האסורה על פי חוק הגנת הצרכן.
לחברות יש כשבוע לטעון בכתב את טענותיהן ביחס לדרישה לביטול העלאת המחירים ולספק בתוך שבועיים אסמכתאות המעידות על הורדת המחירים. בנוסף, בשל הפרת ההוראות שבצו המינהלי להפסקת הפרה, יוטל על החברות עיצום כספי, גבוה פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה העומד על כ־50 אלף שקל, או שיינקט כנגדן הליך פלילי.
החברות, שקיבלו בתדהמה את הצווים, צפויות להעביר לרשות לסחר הוגן את התנגדותן לביטול העלאת המחירים, אך מעריכות כי הרשות לא תחזור בה מכוונתה, כך שההכרעה תועבר לערכאות משפטיות. בשלב הראשון, יכולות החברות לערער על החלטת הרשות לבית משפט השלום, כך שניתן להעריך שלא תיפול הכרעה בקרוב.
המהלך החריג בו נקטה הרשות לסחר הוגן, נשען על סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן, אשר אוסר על עוסק להפעיל השפעה בלתי הוגנת. הוראות הסעיף אוסרות על עוסק לבצע, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו.
למרות שאין יחסי מוכר וקונה בין חברות המשקאות לצרכן, שכן הן משווקות את מוצריהן לקמעונאים ואינן עוסקות במכירה ישירה, מצאה הרשות כי הסמיכות בהעלאת המחירים, בתחום הנשלט (89.96%) על ידיהן, פוגעת בחופש הבחירה של הצרכנים, כיוון שהצרכנים "נאלצים לרכוש את המוצרים על אף ההעלאה במחיר", והדבר מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן הישראלי.
גם בדברי ההסבר שלה, בחרה אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, להתייחס כאילוץ, לרכישת משקאות ממותקים, שהוגדרו בחוק סימון מוצרים כמזיקים לבריאות ולכן סומנו בסמל שיפוטי אדום. יצחק מסרה כי "הרשות לא תאפשר לחברות לנצל את כוחן ולהותיר את הצרכן ללא חופש בחירה. החברות הללו שולטות בקטגוריית המשקאות הקלים באופן מוחלט ועל ידי העלאת המחירים במקביל למעשה סגרו לצרכן כמעט לחלוטין את כלל האפשרויות ופגעו בחופש הבחירה של הצרכנים, כתוצאה מכך לא נותרה לצרכן ברירה והצרכנים נאלצו לרכוש את מוצרי החברות על אף ההעלאה במחיר".
בניסיון להתמודד עם השאלה המתבקשת מדוע לא פעלה באופן דומה כלפי המחלבות שהעלו יחד את מחירי מוצרי החלב או חברות שטראוס, אסם ודיפלומט שהעלו בסמיכות את מחירי הקפה, הוסיפה יצחק כי "הרשות ממשיכה לבדוק בכל העת את אופן פעילותן של החברות השונות ובפרט את העלאות המחירים ובוחנת האם ישנם מקרים נוספים המפרים את החוק ודרושים את התערבותה".
כבר בחודש ינואר, הודיעה טמפו על העלאת מחירי הבירה שהיא משווקת בשיעור של 8%. חודש וחצי אחרי, היתה זו החברה המרכזית (קוקה־קולה) הודיעה שתעלה את מחירי כלל המשקאות שהיא משווקת ב־6.7%, מייד אחרי פורים יעלו מחירי הבירה ואחרי פסח מחירי המשקאות הקלים. חודש וחצי אחרי, הודיעה יפאורה על על העלאת מחירי מרבית המשקאות שהיא משווקת בשיעור של עד 8.6% וימים ספורים אחרי הודיעה טמפו שתעלה את מחירי המשקאות הקלים שלה בכ־7%.
ההודעות של חברות המשקאות, נרשמו במקביל לגל התייקרויות רחב שכלל העלאות מחירים מצד כ־20 החברות הגדולות במשק. בחלק מהמקרים, מדובר היה בחברות שיחד שולטות בקטגוריות שונות, כמו 4 המחלבות: תנובה, שטראוס, טרה וגד, שהודיעו באותו יום על העלאת מחירי מוצרי החלב שאינם תחת צו הפיקוח על המחירים.
החברות, ניצלו את המיקוד של הממשלה בהעברת המהפכה המשפטית, כמו גם את אישור שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים בכ־9.3%, ופתחו בגל רחב היקף של התייקרויות, שהזניקו את מחיר סל הקניות. ברקת, שתלה את תקוותו בכך שהסבת 50 חנויות של יינות ביתן למותג הצרפתי קרפור, תחולל שינוי, מיהר לבקר בחנות ולגזור את הסרט, אך הבין תוך זמן קצר כי לא מדובר בבשורה שהציבור מצפה לה. מאותו רגע, החל רצף ניסיונות לסמן את חברות המזון כאשמות היחידות ביוקר המחיה. הדבר נעשה באמצעות ניסיון לשסות את הממונה על התחרות בחברות, ובהמשך גם את המפקח על המחירים. האחרון, שיגר דרישת נתונים ל־15 החברות, ברובן פרטיות. הדרישה החריגה, נענתה בתקיפות הן על ידי החברות והן על ידי התאחדות התעשיינים, שנחשבה ליקירת משרד הכלכלה, אך יצאה נגד השר באמירות קשות, ולפיהן, דרישת הנתונים לא חוקית, נעשתה בחוסר סמכות ובמטרה "לדוג" נתונים, למטרות ביוש החברות.
במשרד הכלכלה נאותו להאריך את המועד האחרון להעברת הנתונים, אך כיוון שהחברות הבהירו שאין בכוונתן לעשות כן, נראה כי אם לא תמותן הדרישה של המפקח על המחירים, הסוגיה תגיע לבג"ץ. כפי שנחשף ב"כלכליסט", 8 חברות המיוצגות על ידי ההתאחדות: החברה המרכזית למשקאות, שטראוס, אסם, יוניליוור, סנו, סוגת, ויסוצקי וחוגלה, הכינו עתירה לבג"ץ, בבקשה למתן צו על תנאי, צו ביניים ודיון דחוף, זאת, בנסיון "לעצור את השעון" ולמנוע מהמפקח על המחירים לנקוט בצעד חד צדדי נגדן, אחרי שלא שלחו את הנתונים שביקש.
בעתירה שהכינו, אך לא הגישו כיוון שקיבלו ארכה, ביקשו החברות לחייב את המפקח על המחירים למשוך את דרישתו, ואם יסרב, לחייבו לנמק מדוע לא יעשה זאת. אם בתקופה הקרובה לא יגיעו החברות להבנות עם משרד הכלכלה ניתן להעריך שהעתירה תוגש. החברות הנוספות, יבואניות המזון: דיפלומט, שסטוביץ, נטו, וילי פוד, אבוט, גורי ויפאורה תבורי שאינה חברה בהתאחדות התעשיינים, אינן חלק מהמהלך וככל הידוע, לא מסרו את הנתונים למפקח על המחירים. חלקן אף מסרו למפקח כי מדובר בדרישה ללא סמכות, שמאחוריה מניעים זרים. ביחס לדרישה ביטול העלאות המחירים, מסרה החברה המרכזית כי ״פניית הרשות להגנת הצרכן נראית על פניה מופרכת, חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי וחורגת במובהק מתחומי סמכותה ופעילותה של הרשות להגנת הצרכן״. חברת יפאורה דיווחה למשקיעים כי היא לומדת את השלכות ההודעה והשלכות הטלת צו, ותשיב לרשות במועדים שנקבעו בהודעתה. עוד הוסיפה החברה כי אינה יודעת להעריך בשלב זה מה תהיה ההשפעה של ההודעה או התממשותה. טמפו דיווחה למשקיעים כי החברה בוחנת את הודעת הרשות ואת השלכותיה ואין ביכולתה של החברה להעריך האם יינתן צו מנהלי ואת השלכותיו.
במקביל לצעדיו של ברקת, נמשכת חקירת תיאום המחירים שמנהלת רשות התחרות מאז נובמבר 2021. לפני כ־3 חודשים הועבר התיק למחלקה המשפטית ברשות, ובעקבות כך, פשטו חוקרי הרשות בשבוע שעבר על משרדי יפאורה ושסטוביץ, שלא נחקרו עד כה וזומנו בכירים בענף המזון שכבר נחקרו, להשלמות חקירה. חזית אחרת עימה מתמודדות החברות, נוגעת לקנסות בגובה עשרות מיליוני שקלים, שהוטלו על 7 חברות, שהפרו לטענת הרשות את הוראות חוק המזון.
