הזדמנות נוספת להכניס את הפארם תחת כנפי חוק המזון
הזדמנות נוספת להכניס את הפארם תחת כנפי חוק המזון
ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק להחיל את חוק המזון, שמסדיר יחסי ספקים, קמעונאים ומפיצים, גם על רשתות הפארם, בניסיון לעודד תחרות שתוזיל מוצרי טואלטיקה
ועדת הכלכלה תדון מחר (ב') בהצעת חוק שמבקשת להחיל את חוק המזון במלואו על רשתות הפארם, במטרה להגדיל את התחרות בשוק ולהוריד את מחירי מוצרי הטואלטיקה. אומנם לא מדובר בהצעה ממשלתית, אלא בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק פרטית שהוגשה כבר לפני שנה ואשר מתקדמת באיטיות, אך מדובר בהצעה חשובה על רקע עליות המחירים החדות בענף מאז תחילת המלחמה.
חוק קידום התחרות בענף המזון, שידוע בשם "חוק המזון", נחקק ב־2014 במטרה להגביר את התחרות בתחומי המזון ומוצרי הצריכה בניסיון להקטין את יוקר המחיה בישראל. החוק, עליו אחראים רשות התחרות ומשרד הכלכלה, קבע איסורים שחלים בהתנהלות בין ספק גדול לקמעונאי גדול, כגון איסור התערבות במחיר המוצר, שקיפות מחירים, הצגת המוצר על המדף ופרסום מחירים באונליין. כמו כן קובע החוק מגבלות גיאוגרפיות בכל הנוגע ליכולת הרשת לפתוח סניפים במיקומים מסוימים.
אף שהיתה למדינה הזדמנות לטפל בענף הפארמים באמצעות חוק המזון בעבר, היא בחרה להשית אותו על ענף המזון בלבד. העובדה שאינו חל על רשתות הפארם, משפיעה מהותית על יוקר המחיה ובפרט על מחירי מוצרי תינוקות, מזון תינוקות, חיתולים ומוצרי טואלטיקה. כעת מציעה הצעת חוק פרטית, שהגיש ח"כ ינון אזולאי ואשר עליה חתומים חברי כנסת נוספים מהקואליציה, להחיל אותו על הענף, אשר סובל ממחסור בתחרות. על פי הערכות בענף, כ־50% ממוצרי הפארם נרכשים בסופר־פארם, שהיא הרשת הפארם הגדולה בישראל. יתר על כן, יש בישראל מספר בודד של ספקי טואלטיקה וקוסמטיקה גדולים, אשר מחזיקים על פי ההערכות כ־70% מהשוק, בהם סנו, דיפלומט, שסטוביץ, יוניליוור ולוריאל. השאר הם ספקים קטנים, שמתקשים להתחרות בגדולים.
קידום החוק עשוי לתקן עיוות שקיים כיום בשוק, שכן גבולות התחרות הטשטשו וכיום מתחרות סופר פארם ושופרסל על הלקוחות, כשהראשונה הפכה לקמעונאית שמשלבת מוצרי מזון והשנייה לקמעונאית שמשלבת מוצרי פארם. לכן כיום נהנית רק סופר פארם מהעובדה שמגבלות חוק המזון אינן חלות עליה.
ב־2016 כאשר תוקן החוק הוחלט להחיל על הפארמים רק את החובה לשקיפות מחירים באונליין, אך לוותר על הסדרת הפעילות בין ספק לקמעונאי והמגבלה הגיאוגרפית על פתיחת סניפים. כך יצא שספקים גדולים יכולים בעצם לקנות שטחי מדף ברשתות הקמעונאות, ולחזק עוד יותר את מעמדן בשוק.
"אני מייצא לחו"ל קוסמטיקה במותג ארד לאירופה וארה"ב, אבל אני לא מוכר אותם בארץ כי קשה לספק קטן כמוני להתמודד עם השוק הקמעונאי", מספר ליאור לוי, לשעבר יו"ר פורום יצרני התמרוקים בהתאחדות התעשיינים. בעבר ייצר לוי מוצרי אל סבון במותג פלצ'ה אזורה ושיווק אותם בישראל, אך הפסיק לאור הבעייתיות והקושי שלו לחדור לרשתות, בשל המחסור במפיצים שמוכנים לעבוד עם ספקים קטנים.
לדברי לוי, "אין בישראל הרבה מפיצים וקשה לנו להגיע לנקודות המכירה. דרכי ההגעה לשוק קשים. ככל שיש פחות שחקנים, התחרות קטנה. הממשלה רודפת אחרי יבוא מקביל, אבל זה לא הפתרון כי המדינה פתוחה לגמרי ואין שום בעיה לייבא. אבל, קשה לספקים להגיע למדף מאחר שמדובר על מעט מאוד קמעונאים, מעט מאוד ספקים וכמעט אפס נותני שירותי הפצה. הרבה ספקים קטנים מתחרים על מעט מפיצים, ואין כמעט מפיצים של צד ג', שרק נותנים שירותי הפצה והם לא בעלי מותגים או יבואנים בעצמם. ואם ספק קטן מגיע בסוף לחנות, אז הפארם רוצה מוצר עם מיתוג והשקעה שיווקית שיתחרה במותגים גדולים, וזה לא בדיוק אפשרי בגלל העלויות והיקפי המכירות הנמוכים".
