מנכ"ל התאגיד: "הממשלה רוצה לאפשר למקורבים להשתלט על נכסים ששייכים לציבור"
מנכ"ל התאגיד: "הממשלה רוצה לאפשר למקורבים להשתלט על נכסים ששייכים לציבור"
גולן יוכפז דיבר בוועדת הכלכלה על הצעות החוק שמקדמת הקואליציה נגד התאגיד: "אני מקווה שבעוד שנים, כשילדנו ונכדינו ישלפו מארכיון התאגיד את התיעוד של הישיבה הזו – הם ישפטו אותה בצד הנכון של ההיסטוריה". דבריו מגיעים לאחר שאמש הציג שר התקשורת את המתווה שלו לסגירת תאגיד השידור
"סיפור החקיקה הוא אחר והוא מאוד פשוט: מטרה ראשונה - ניסיון לשלוט בחדשות התאגיד, או לסגור אותן. הן ביקורתיות מדיי, מקצועיות מדיי, זקופות מדיי. מטרה שנייה - לאפשר למקורבים להשתלט על נכסים ששייכים לכולנו הציבור – תדרי-רדיו שיעברו מהציבור לידיים של בעלי הון, שמחזיקים בתחנות רדיו איזוריות שעושות נעים לשלטון...", כך אמר היום (ה') מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי גולן יוכפז בדיון נוסף בוועדת הכלכלה של הכנסת על הצעות החוק שמקדמת הקואליציה נגד התאגיד.
גם חנן מלצר, שופט העליון ויו"ר מגדל לשעבר, שכיום מכהן כיו"ר מועצת העיתונות הזהיר בדיון מההצעות שמקדמת הקואליציה: "חבר כנסת שיפעל לבטל את הדמוקרטיה בישראל, באופן ישיר או עקיף, צריך לחשוב על זה היטב כי יוכלו לבקש את פסילתו. אני מזהיר את מי שמקדמים את החוקים"
בדיון קודם בוועדת הכלכלה שבראשות דוד ביטן ונערך אתמול הציג שר התקשורת שלמה קרעי את המתווה שלו לסגירת תאגיד השידור. בניגוד להצעת החוק הקיימת של חברת הכנסת טלי גוטליב (שהוגשה לראשונה על ידי קרעי ב-2022) במתווה החדש יישארו פעילויות שונות תחת התאגיד, אך לא פעילות החדשות. למשל, בעוד שלפי ההצעה של גוטליב יש לסגור את כל תחנות הרדיו של התאגיד מלבד רשת ב' (שתופרט), במתווה החדש יישארו 5 תחנות רדיו ארציות בתאגיד – אך לא תחנות שמשדרות חדשות.
נכון להיום אין תחנות רדיו ארציות בידיים פרטיות בישראל. תחנות הרדיו הארציות הן של תאגיד השידור וגלי צה"ל (יחד עם גלגל"צ). יתר תחנות הרדיו הן פרטיות ומוחזקות על ידי אנשים פרטיים. בדיון שנערך היום הזהיר יוכפז שסגירת התחנות של התאגיד והעברת התדרים לידיים פרטיות היא למעשה כלי להעברת כסף לבעלי הון בנתחי הפרסום.
הצעת החוק של גוטליב לא מתייחסת להשקעות בהפקות מקור של התאגיד, בהיקף מאות מיליוני שקלים בשנה. לפי המתווה של קרעי באפיק 11 ישודרו הפקות מקור ישראליות או לחילופין תוקם קרן שתשקיע בהפקות מקור בהיקף של 500 מיליון שקל בשנה. על האפשרות שתקום קרן שתשקיע בהפקות מקור אמר היום יוכפז בדיון: "השר קרעי מציע להשקיע חצי מיליארד שקל בהפקות מקור – כלומר להגדיל כמעט פי שניים את ההשקעה ביצירה ישראלית. הוא רק כותב באותיות קטנות שייתכן שהכספים יועברו לקרן שתנהל אותם. מי יישב בקרן? מי ימנה את חבריה? לא ברור. אבל אפשר לנחש".
במתווה החדש ייאסר על תאגיד השידור לשדר פרסומות – על אף שמדובר בהכנסות של עשרות מיליוני שקלים לתאגיד שהולכים להשקעה ביצירה ישראלית ובהפקות מקור. העובדה שבמתווה החדש המדינה עדיין תשקיע מאות מיליוני שקלים להפקות מקור (כיום המדינה מעבירה 700-800 מיליון שקל לתאגיד בשנה), ותאסור על התאגיד לשדר פרסומות מחזקת את הטענה שמאחורי סגירת התאגיד לא עומד ניסיון לחסוך בכספי ציבור – אלא ניסיון השתקה של חטיבת החדשות של התאגיד שתיסגר.
יש לציין שבמתווה שהציג אתמול קרעי לא היה פירוט של איך הדברים ייעשו, אלא כמה נקודות כלליות. כמו כן המתווה לא נוסח כהצעת חוק ולא עבר לידי הנוכחים בצורה שתאפשר לעשות דיון מקצועי בהצעה של קרעי. במילים אחרות, קרעי הגיע לדיון עם דף שהדפיס ושינה את ההצעות ללא אפשרות לתת ליתר הנוכחים לבחון אותה באופן רציני.
בשיחה עם כלכליסט אמרה אתמול ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מדובר בברושור. כשיש לאדם סמכות בממשלה הוא צריך לכתוב תזכיר חוק. כשמדובר בהצעת חוק משמעותית כל כך צריך גם להקים ועדה מקדימה שתבחן את האפשרויות השונות כמו שבעבר פעלה ועדת לנדס בנושא השידור הציבורי וועדת פולקמן בנושא שוק השידורים הישראלי. ככה לא נראה שינוי בחוק בישראל. לכן הדבר הזה בעיניי הוא בעיקר רעש"
את דבריו סיים יוכפז: "ועוד מילה אחת – תאגיד השידור הישראלי הוא המתעד אולי החשוב והמקיף ביותר של הישראליות – בוודאי בימים היסטוריים אלה. כאן משאיר אחריו לדורות הבאים זיכרון לאומי ארכיוני היסטורי ותרבותי של הארועים, מעשי הגבורה, המחדלים, הנופלים, והעמידה האיתנה של החברה הישראלית באתגר הגדול ביותר שניצב בפניה מאז מלחמת השחרור. התיעוד ההיסטורי הזה – בחדשות, בדרמה, בתעודה, ברדיו ובדיגיטל – הוא הנשמה התרבותית וההיסטורית של הישראלים ושל העם היהודי. אם התאגיד ייסגר, לא יהיה עוד תיעוד היסטורי מהסוג הזה. הרשתות המסחריות לא יעסקו בזה. אין בזה רייטינג. התאגיד מתעד גם את הישיבה הזאת של וועדת הכלכלה. גם הישיבה עשויה להיכנס לדברי הימים של היסטוריית-התקשורת-התרבות-והדמוקרטיה בישראל – אני מקווה שבעוד שנים, כשילדנו ונכדינו ישלפו מארכיון התאגיד את התיעוד של הישיבה הזו – הם ישפטו אותה בצד הנכון של ההיסטוריה".
