הספקים באמת התקפלו? מדד מחירי המזון זינק לשיא
הספקים באמת התקפלו? מדד מחירי המזון זינק לשיא
מדד המחירים של סטורנקסט הגיע לשיאו בינואר בגלל המס על כלים חד־פעמיים ומשקאות, אבל גם בשל התייקרות במזון. הצרכנים צמצמו משמעותית את הצריכה
השינויים הרגולטוריים שהוביל משרד האוצר, עם הטלת מס קנייה על משקאות מתוקים וכלים חד־פעמיים, גרמו לזינוק דו־ספרתי במחירי המשקאות והמוצרים לבית, ותרמו משמעותית לעלייה חדה וחריגה של 4.7% במדד מחירי המזון ומוצרי הצריכה בחודש ינואר. עליות המחירים, בשילוב החזרה לשגרה, הובילו לצניחה ריאלית חדה של 10.4% במכירות שוק מוצרי הצריכה, שהסתכמו ב־4 מיליארד שקל. נתון זה משקף את הצמיחה או הירידה במכירות, בניכוי השינוי במדד המחירים.
השינוי המשמעותי התרחש בקטגוריית המשקאות. מס הקנייה שהוטל על משקאות ממותקים ודמי פיקדון על בקבוקי משקה גדולים שאליהם התווסף, הזניקו את מחירי המשקאות הקלים בשיעור חד. בעקבות כך עלה מדד מחירי המשקאות בינואר ב־12.2%. הצניחה הריאלית במכירות הקטגוריה עמדה על 19.2%, ואילו בשל עליות המחירים ירדו המכירות ב־7.1% בלבד. ההתייקרות החדה השפיעה יותר על צרכנים במגזר החרדי, שם עמדה הירידה על שיעור גבוה מעט יותר (8.1%).
תחום נוסף שעבר טלטלה הוא המוצרים לבית, בעקבות הרפורמה במיסוי הכלים החד־פעמיים אשר באה לידי ביטוי בעליית מחירים של 14.5% בתחום על פי מדד סטורנקסט. גם בקטגוריה זו, בדומה למשקאות, המכירות צנחו ב־19.1%, ואילו בשל עליות המחירים הירידה הסתכמה ב־4.6% בלבד. במגזר החרדי, שמהווה 9% מהאוכלוסיה בישראל, אך אחראי ל־27% מצריכת הכלים החד־פעמיים, היתה לעליית המחירים החדה השפעה עזה יותר והירידה במכירות הסתכמה ב־8.9%.
ינואר השחור
אלא שלא רק הרגולציה אחראית לזינוק במחירים. כזכור, הקמעונאים, ספקי המזון ומוצרי הצריכה הובילו לגל התייקרויות שרק לאחרונה נבלם באופן חלקי. כבר בדצמבר העלתה שסטוביץ את מחירי משחות השיניים של קולגייט בשיעור דו־ספרתי וכמוה גם סנו שייקרה את מוצרי הנייר, חומרי הניקוי ומוצרי הטואלטיקה. קודם לכן היו אלו הרשתות ובראשן שופרסל ורמי לוי, שהעלו את מחירי מוצרי המותג הפרטי, שמהווה חמישית עד רבע ממכירותיהן ולכן בעל השפעה דרמטית על סל הקניות.
צעדים אלו הובילו לכך שמדד המחירים של סטורנקסט, שנשען על בסיס נתוני הקופות ברשתות, החל לעלות כבר לקראת סוף 2021, והעלייה התגברה ככל שחלף הזמן והגיעה לשיא בינואר. מדד המחירים שעמד בתקופת חגי תשרי על 101.8 נקודות, טיפס בינואר הנוכחי ל־106.2.
המחירים היו אמורים להמשיך ולטפס כבר החודש ובחודש הבא, אלא שכוונתה של אסם להעלות את מחירי מוצריה בעד 7% בוטלה בעקבות לחץ ציבורי ואיום משרדי האוצר והכלכלה לנקוט צעדים נגד חברות הענק. בדיפלומט דחו את ההתייקרות לאחרי פסח, אולם בשסטוביץ הסתפקו בהצהרה שינסו לקבל סיוע מהיצרן של פסטה ברילה לטובת מיתון הזינוק במחירה.
את העדות לכך שלא מדובר רק בהתייקרות בגלל המסים החדשים ניתן לראות במדד מחירי המזון, שעלה בינואר ב־2.7% והוביל לצניחה של 6.5% במכירות. בנטרול ההתייקרויות, הירידה היתה עומדת על 9.2%. ההערכות הן כי הירידה במכירות נגרמה לא רק בגלל תגובת הצרכנים לעליות המחירים, כי אם גם בעקבות החזרה לשגרה ולפתיחת המסעדות, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה היה הסגר השלישי והציבור קנה יותר מזון לצריכה ביתית.
הירידה במכירות השוק פגעה בספקים, ובהם תנובה שמכירותיה ירדו בשיעור חד של 8.8% בינואר. נתח השוק של החברה ירד ל־11.6%, כששטראוס, החברה השנייה במשק, מצליחה לצמצם את הפער. מכירות שטראוס ירדו ב־2.5%, פחות מכלל השוק, והובילו לעליית נתח השוק שלה ל־10.6%. מכירות אסם, עוד טרם נרשמה השפעת חרם הפסטה בעקבות כוונת החברה להעלות מחירים, ירדו ב־6.9%, ואילו מכירות החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל) שנפגעה ממיסוי המשקאות ירדו ב־9.2%. מכירות סנו, שפעילה בתחום המוצרים לבית והחד־פעמי, ירדו ב־11.7%.
הרפורמות שבדרך
הסרת מגבלות הקורונה בשבועות האחרונים כבר נותנת אותותיה בזינוק בביקושים לחופשות פסח ברחבי העולם. על רקע זה, צפוי שינוי דרמטי ביחס לכמות הישראלים שישהו בארץ במהלך החג לעומת השנתיים האחרונות, שיבוא לידי ביטוי בירידה בהיקפי צריכת המזון לקראת החג. זאת ועוד, החזרה לחופשות בחו"ל תאפשר לישראלים לשוב ולהצטייד במוצרי טואלטיקה ובישום, במדינות שבהן המחירים של המותגים הבינלאומיים דוגמת ג'ילט, קולגייט ועוד נמוכים בעשרות אחוזים מאלו הנגבים בארץ. גם מכירות הטואלטיקה צפויות להיפגע ולמשך זמן ארוך יותר, כיוון שמדובר במוצרים עם חיי מדף ארוכים, שניתן לאגור.
בשוק מעריכים כי מגמת הירידה במכירות תימשך לאורך החודשים הקרובים, אך תיבלם חלקית בעקבות המחירים הגבוהים ביחס לשנה שעברה. מנגד, החזרה לשגרה מובילה לעלייה במכירות הספקים לשוק המוסדי הכולל מסעדות ובתי מלון, שיפעלו באופן מלא ויגדילו את הצריכה בהתאם.
במקביל לאלה, שוק המזון ומוצרי הצריכה עומד בפני שינויים נוספים שאולי יביאו להורדת מחירים. בסוף החודש צפויה הוועדה לבחינת יוקר מחירי הפירות והירקות לפרסם את ממצאיה. הוועדה בחנה בחודשים האחרונים את חלקה של כל חוליה בשרשרת הערך של התחום, החל מהמגדלים, דרך הסיטונאים ועד הקמעונאים, במטרה למצוא מי הגורם האחראי לזינוק הדו־ספרתי במחירי התוצרת בשנים האחרונות. בשלב זה יפורסמו רק הממצאים, ועל פי ההערכות, אחרי פסח יגיע שלב המסקנות וההמלצות לצעדים הנדרשים לתיקון המצב.
במקביל, רפורמת היבוא צפויה להיכנס חלקית לתוקף החל מהמחצית השנייה של השנה. במשרדי האוצר והחקלאות פועלים גם לקדם את פתיחת השוק ליבוא תוצרת חקלאית, אך נוכח התנגדות מצד החקלאים להגיע להבנות, כבר נקטו האוצר והחקלאות צעד חד־צדדי לפתיחת מכסות יבוא לכמיליארד ביצים וכ־2,000 טונות דבש. מכסות אלו מהוות כ־30% משוק הביצים וכ־40% משוק הדבש. מחירי הביצים והדבש בישראל גבוהים בכ־40% בהשוואה לעולם, אף על פי שמחירי הביצים מצויים בישראל תחת צו הפיקוח על המחירים.
כדי להבטיח שהמכסות יובילו להורדת מחירים משמעותית, הן יחולקו ליבואנים שיתחייבו למחירים הנמוכים ביותר. הליך דומה בשוק הגבינות הצהובות הוביל לכך שהגבינות המיובאות זולות בכ־25% בהשוואה למחיר המפוקח בישראל.
