בלעדיוולט מתחרה בסופרים: תקים מיזם מכולת עצמאי
בלעדי
וולט מתחרה בסופרים: תקים מיזם מכולת עצמאי
חברת המשלוחים תפתח עשרות חנויות “שחורות” ותעבוד ישירות מול ספקים בשירות שייקרא “וולט מרקט”. בניגוד ליאנגו, היא לא תתחייב על זמן משלוח של 15 דקות
חברת המשלוחים וולט מקימה מיזם עצמאי של משלוחי מוצרי מכולת מחנויות שהיא תפעיל, ותעבוד ישירות מול ספקים, כך נודע ל"כלכליסט". השירות יפעל תחת השם וולט מרקט, ויתחרה בשירות יאנגו דלי של החברה המתחרה יאנגו. וולט הגישה בקשה לרשות התחרות לאישור הכניסה לפעילות החדשה. בחברה אישרו את המידע.
במסגרת הפעילות החדשה מתכננת החברה הפינית לפתוח "חנויות שחורות", שישמשו מחסנים לוגיסטיים, מהן ילקטו המלקטים מוצרי מזון, משקאות, טואלטיקה, מאפים ומוצרי מכולת נוספים, אשר ישלחו ישירות לבתי הלקוחות בתוך זמן קצר. בניגוד ליאנגו דלי, נודע כי וולט לא תתחייב לעמידה בזמנים מקוצרים של 15 דקות כפי שמתחייבת יאנגו כלפי הצרכנים. עם זאת, מתוקף היותו של וולט מרקט מתחרה של יאנגו דלי, וגם מתחרה של שופרסל אונליין, קוויק, ויתר פלטפורמות האונליין של רשתות השיווק, סביר להניח כי בוולט ישתדלו להגיע במהירות יחסית לצרכן.
פיילוט בתל אביב
בשלב ראשון תבצע וולט פיילוט של השירות עם מספר חנויות שחורות שיוקמו במרכז העיר תל אביב, ולאחר מכן תורחב הפעילות לערים נוספות ברחבי הארץ. בשלבים מתקדמים יותר צפוי השירות להתפרס עם עשרות חנויות ליקוט. פעילות המרקט תוטמע בטכנולוגיה הקיימת של וולט שמפותחת בפינלנד. חברת המשלוחים תגייס עובדים שיעסקו בליקוט ואריזת משלוחי המכולת, ואת המשלוחים צפויים לעשות שליחי וולט.
הפעילות החדשה תתווסף לשיתופי הפעולה שעושה כבר כיום וולט עם קמעונאים מתחום המכולות, הקונדיטוריה והפארם. כיום מספקת וולט משלוחים של מוצרי מכולת שמלוקטים מחנויות שאינן בבעלותה. לקוחות של וולט רואים באפליקציה את מוצרי המכולת ויכולים להזמין אותם. בעל המכולת מקבל מוולט הודעה עם פריטי המשלוח, מכין את ההזמנה ומודיע לוולט מתי היא מוכנה לאיסוף. בשלב הזה וולט שולחת שליח למכולת שיאסוף את המשלוח.
עד לשנה האחרונה וולט היתה ידועה בזכות פלטפורמת משלוחי המזון שביצעה ממסעדות. אלא שבשנה האחרונה מצאה וולט בתחום הריטייל מנוע צמיחה חשוב, והיא מתכוונת להרחיב את פעילות הקמעונאות שלה גם בשנים הבאות. המכירות הקמעונאיות צמחו בחברה והחלו להוות נתח משמעותי מכלל הפעילות של וולט, לצד השירות המרכזי שלה, משלוחי מזון ממסעדות.
בשנה החולפת החלה החברה לבצע משלוחים של מוצרי מכולת וטואלטיקה, מוצרי מאפה מרולדין, משלוחים מרשת yellow, פירות וירקות מרשת טעם הפרי והירק, ויש לה גם שיתוף פעולה עם חברות מקבוצת פוקס, אשר לאחרונה הורחב גם למשלוחים של חברת ללין שניתן להזמין מוולט. במסגרת שיתופי הפעולה של וולט עם קמעונאים קיימים, היא צפויה להרחיב את הפעילות גם לתחום הצעצועים והפרחים.
וולט מרקט היא פעילות חדשה יחסית בחברה, והיא החלה לפעול בשנה האחרונה בהלסינקי בלבד, במקביל לשיתופי הפעולה שעושה החברה עם קמעונאים במדינה. בהלסינקי מופעל השירות בין 8.30 בבוקר ל־22.30 בערב וזמן המשלוח המוגדר על פי האתר נע בין 40 ל־70 דקות.
בנובמבר 2020 השיקה לראשונה חברת יאנגו, חברה־בת של יאנדקס הרוסית, שעד אז היתה מוכרת בעיקר כחברת מוניות, את שירות יאנגו דלי ונכנסה לתחום משלוחי המזון, בדומה לשירות שסיפקו עד אז רשתות השיווק, וחברת המשלוחים קוויק, לצד משלוחי המכולת שביצעה וולט בשיתוף פעולה שלה עם yellow. ליאנגו יש הסכמים עם ספקי המזון הגדולים במשק בהם תנובה, שטראוס, טרה, קוקה־קולה, אסם, יוניליוור, יפאורה תבורי, טמפו, יקבי כרמל, ועוד והיא אף מציעה מוצרי מעדניה ומאפים של דליקטסן. החתימה על הסכמים ישירות עם הספקים מאפשרת ליאנגו כמו גם לוולט לחסוך בעלויות תיווך ולקצר את זמני ההגעה לבית הלקוח. יאנגו פתחה בשלב ראשון ארבע חנויות שחורות בגוש דן וכיום פועל השירות גם בראשון לציון, ירושלים, ובשאיפת החברה להתרחב עוד ולפתוח חנויות נוספות.
הסכמי המסעדות בבדיקה
בתוך כך, בחודש שעבר החלה רשות התחרות בבדיקה מינהלית של ענף המשלוחים, שמתמקדת בבדיקת ההסכמים של חברת וולט מול מסעדות שהיא עובדת איתן. במסגרת הבדיקה ביקשה רשות התחרות הן מוולט והן ממתחרותיה כמו תן ביס ונוספות, מידע לתקופה של שלוש וחצי שנים אחרונות לגבי כל המסעדות שעימן עבדו החברות, הודעות SMS ווטסאפ שהועברו בתוך החברות, פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון והנהלה, תכתובות, מסמכים, ונתונים על פעילות החברות.
בנובמבר האחרון הודיעה דורדאש האמריקאית שתרכוש את וולט ב־7 מיליארד יורו. וולט, שהוקמה בפינלנד ב־2014, מעסיקה כיום כ־4,000 עובדים ופועלת ב־23 מדינות. בחלוף השנים שליחים רבים הלינו נגד מודל העסקתם, שכן הם נחשבים עצמאיים ולא שכירים. בישראל, שליח לשעבר הגיש נגד החברה תביעה ייצוגית על 24 מיליון שקל, לפיה החברה הפינית צריכה להכיר ביחסי עובד־מעביד עם 10,000 שליחיה בארץ.