ריקול שטראוס: ועדת התביעות מצאה ליקויים בבקרת החברה, אך לא סימנה אשמים
ריקול שטראוס: ועדת התביעות מצאה ליקויים בבקרת החברה, אך לא סימנה אשמים
הוועדה הבלתי תלויה שמינה דירקטוריון שטראוס ב-2022 עקב הריקול העצום שביצעה לאחר הימצאות זיהום הסלמונלה, הגיעה למסקנה שנפלו פגמים בהתנהלות בכירים במפעל הממתקים. עם זאת, ציינה כי קיים קושי בהוכחת קשר סיבתי בין הנזק לבעלי התפקידים, והגיעה להסדר עם חברות הביטוח, שיפצה את החברה ב-27 מיליון שקל
ועדת התביעות שמינתה שטראוס לא מצאה אשמים בריקול העצום שביצעה שטראוס באפריל 2022 לכלל הממתקים שיוצרו במפעל עלית בנוף הגליל, שהוביל לפגיעה של 293 מיליון שקל ברווח הנקי של החברה באותה שנה. הוועדה שקיימה 47 ישיבות, הגיעה להסדר פשרה עם חברות הביטוח, אשר יסיים את ההליך המשפטי תוך פיצוי החברה ב-27 מיליון שקל.
הוועדה הבלתי תלויה שמינה דירקטוריון שטראוס לפני שנתיים וחצי, המונה את רוני קוברובסקי, לשעבר נשיא החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), השופטת בדימוס הילה גרסטל ופרופ' שרון חנס, הגיעה למסקנה כי נפלו פגמים בהתנהלותם של בעלי תפקידים בהנהלת מפעל הממתקים ובהנהלת מטה האיכות בשטראוס ישראל, בעיקר ביחס לאי הקפדה וליקויים בבקרה ופיקוח על יישום מלא של נוהלי המפעל העוסקים באיכות ובטיחות מזון. אלא שקיים קושי בהוכחת קשר סיבתי בין מעשי או מחדלי בעלי התפקידים בחברה לבין הנזק, באופן המעורר קשיים ביחס לסיכוייה של תביעה כנגד מי מבעלי התפקידים.
הוועדה מצאה כי במפעל היה קיים פער ביחס לתוכניות הדיגום המקובלות לאיתור סלמונלה, וייתכן שהיה מקום לבצע בדיקות סלמונלה בתדירות גבוהה יותר ביחס למוצרים סופיים. ביחס להליך קביעת ועדכון הערכת הסיכון לזיהום פתוגני בשוקולד, הוועדה סברה כי דירקטוריון החברה, או לכל הפחות הנהלת החברה, היו צריכים לקיים דיון, בתדירות סבירה, ולפחות אחת לתקופה, בתפיסת הסיכון לזיהום מיקרוביולוגי וההיערכות אליו. זאת, באופן יזום ואקטיבי, ולא עקב אירוע כזה או אחר.
ביחס לבעלי התפקידים, בהנהלת המפעל ובהנהלת מטה האיכות בשטראוס ישראל, הועדה סברה כי נפלו מספר פגמים בהתנהלותם בקשר עם האירוע, וקיים טעם לפגם בכך שלא התקיים דיון יזום בתפיסת הסיכון לזיהום פתוגני בשוקולד בקרב הדרגים המקצועיים במפעל. העובדה שדיון יזום כזה לא בוצע מהווה כשל.
הוועדה מצאה שלא הייתה הקפדה על יישום מלא של נוהלי המפעל בקשר לאיכות ובטיחות המזון: היעדר בקרה ופיקוח במפעל אחר ביצוע בדיקות נדרשות, תוצאותיהן ומעקב אחריהן; היעדר הקפדה מלאה על נוהלי המפעל בענייני היגיינה ואיכות המזון, ובכלל זאת היעדרן של מערכות בקרה אפקטיביות המוודאות, בין היתר, שטיפת ידיים טרם כניסה לשטחי הייצור במפעל; טיפול לקוי באירוע חדירת היונים למפעל, במובן זה שלא טופלו ההשלכות האפשריות של חדירת היונים למפעל מבחינת זיהומים מיקרוביאליים; יישום לקוי של תפיסת הסיכון הנמוכה על קביעת "נוהל השינויים" במפעל. להתרשמות הוועדה, במפעל לא נהגה הקפדה מספקת על יישומם של הנוהלים והפיקוח עליהם, והתפתחה תרבות ארגונית שלא ייחסה לסיכוני זיהום מיקרוביאלי והיגיינה את המשקל הראוי להם במסגרת ההתנהלות היומיומית.
עם פרוץ הריקול, נחשף בכלכליסט כי חברת יוניליוור, הקונה משטראוס את השוקולד הנוזלי לשימוש במפעל הגלידות שלה, התריעה בפניה כי בדיקות שערכה לשוקולד יצאו לא תקינות, אולם בשטראוס התייחסו לתלונות אלו בביטול. יש לציין כי לאחר מכן נמצאו הבדיקות שערכה יוניליוור תקינות. כעת קובעת הוועדה כי נפל כשל באופן טיפול בעלי התפקידים בתלונות, מאחר שהם לא וידאו כי תלונות אלו והחריגות שזוהו בעקבותיהם יטופלו בהתאם לנוהלי המפעל בעניין, ומאחר שהתלונות לא הובאו לידיעתה של מנכ״לית חטיבת הממתקים, שהיא הגורם בשטראוס ישראל האמון על פעילות המפעל. לכן הוועדה סבורה כי התנהלות בעלי התפקידים בהנהלת המפעל ובהנהלת מטה האיכות בשטראוס ישראל בקשר לעמידה בנוהלים בתחומי איכות ובטיחות המזון, סטתה מסטנדרט זהירות מקצועי סביר.
למרות שנפלו פגמים בהתנהלות הנהלת מפעל הממתקים של עלית וליקויים באבטחת האיכות של שטראוס ישראל, ניקתה הוועדה את מנהלי וראשי שטראוס מאחריות וקבעה כי לא הוצגה בפניה ולו ראשית ראייה להפרת חובת אמונים של מי מחברי הדירקטוריון, נושאי המשרה או בעלי התפקידים בחברה, הדירקטוריון עמד בחובות הפיקוח המוטלות עליו. על רקע זה, לתפיסת הוועדה קיים קושי לקבוע כי עומדת לחברה עילת תביעה נגד מי מנושאי המשרה בחברה והן משום הקושי בהוכחת קשר סיבתי בין מעשי או מחדלי נושאי המשרה לבין הנזק.
באפריל 2022 הכריזה שטראוס על ריקול למוצרי שוקולד עלית, זאת לאחר שבבדיקות שגרתיות שנערכו במפעל השוקולד שלה התגלו מספר דגימות עם סלמונלה. כעבור מספר ימים, קיבלה שטראוס אינדיקציות חיוביות לסלמונלה בשוקולד עלית שיצא לחנויות ובעקבות כך, החליטה על הרחבת הריקול לכל מוצרי מפעל הממתקים: שוקולד עלית, עוגות עלית, ופלות עלית, חטיפי דגנים אנרג'י, פריכיות מצופות שוקולד אנרג'י, המסטיקים וסוכריות הטופי בכל תאריכי התפוגה. הריקול לווה בהחלטת משרד הבריאות להתלות את רשיון היצרן של המפעל למשך שלושה חודשים, או עד לתיקון הליקויים.
בעקבות כך, הוגשו כנגד שטראוס מספר תביעות ייצוגיות וכן בקשות לגילוי מסמכים, מתוך כוונה להגיש תביעה נגזרת. בעקבות כך, מינה דירקטוריון החברה את ועדת התביעות, שהגיעה למסקנה כי סיכויי תביעה נגד בעלי התפקידים הנ"ל, אינם גבוהים, ובנוסף אין מקום להגיש תביעה נגדם, לנוכח שיקולים של טובת החברה.
הוועדה בחנה האם תהליכים ונהלים של החברה תאמו את הוראות הדין, נוהלי משרד הבריאות ותקנים רלוונטיים. בנוסף, הוועדה בחנה את התנהלות נושאי המשרה ובעלי התפקידים בחברה בקשר עם האירוע, ובפרט האם קמה לחברה עילת תביעה ראויה והאם יש בידה תשתית ראייתית עובדתית ראויה שתצדיק הגשת תביעות אזרחיות ע"י החברה נגד מי מנושאי המשרה או בעלי התפקידים בה, בעבר או בהווה, או נגד צד שלישי. בנוסף, הוועדה בחנה מהם סיכויי התביעה, האם הגשת התביעה וניהולה עולות בקנה אחד עם טובת החברה והאם התביעה ראויה בנסיבות העניין. זאת, שכן מוניטין החברה לא נפגע בצורה מהותית בעקבות האירוע, וקיים חשש כי ניהולה של התביעה במועד זה "יחזיר לכותרות" את אירוע הריקול, ויפגע בעסקי החברה ובמוניטין שלה".
בנוסף, "כיוון שבמקביל לבקשת הגילוי ובמקביל לפעילות הוועדה, תלויה ועומדת בקשה מאוחדת לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה בגין האירוע, הבקשה לאישור תביעה ייצוגית מבוססת, במידה רבה, על אותה מסכת עובדתית העומדת בבסיס עבודת הוועדה וניהול הליך ייצוגי במקביל להליך של תביעה בשם החברה עלול, במרבית המקרים, להיות בניגוד לטובת החברה, שכן הליכי התביעה הנגזרת עלולים לסכן את הגנתה של החברה במסגרת התובענה הייצוגית".
