נאמני קואופ ישראל תובעים 50 מיליון שקל מההנהלה
נאמני קואופ ישראל תובעים 50 מיליון שקל מההנהלה
חלוקת דיבידנדים בניגוד לדין • הצגת רווחיות מדומה בדו"חות הכספיים • פיקוח לקוי על עלויות שכר ובונוסים • ליקויים ברישום נדל"ן • כל אלה מיוחסים להתנהלות המנכ"ל לשעבר עופר פיינשטיין ושמונה דירקטורים • חובות החברה עומדים על 263 מיליון שקל
חלוקות דיבידנד אסורות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, אישור עלויות שכר שהגיעו ל־4.5 מיליון שקל לשנה למנכ"ל החברה, הענקת בונוסים חרף הפסדים, רישום ואישור הדו"חות הכספיים באופן מגמתי המציג רווחיות מדומה, אי־השלמת רישום נדל"ן שהועברו לחברה וניהול החברה תוך יצירת גירעון שתפח עם השנים, עד שהוביל לקריסתה של החברה ב־2018 תוך גרימת נזק כבד לנושיה – כל אלה מיוחסים להתנהלות מנכ"ל רשת המזון קואופ ישראל עופר פיינשטיין וחברי הדירקטוריון של החברה בכתב תביעה שהוגש נגדם על סכום של 50 מיליון שקל.
התביעה הוגשה על ידי עו"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמנים שמונו לחברה, שהגיעה לפני שש שנים לחדלות פירעון, ופעילותה נמכרה לרשת מחסני השוק. הנאמנים, שמשמשים גם כמנהלים מיוחדים של החברה, הגישו את התביעה נגד פיינשטיין ושמונה דירקטורים בטענה שהפרו את חובת הזהירות וחובות נוספות המוטלות עליהם על פי דין, והובילו את קואופ ישראל לקריסה.
הכסף שיתקבל ילך לקופת הנושים של החברה. 435 תביעות חוב הוגשו נגדה על ידי ספקים ובנקים בסכום כולל של 271 מיליון שקל. במסגרת הכרעת המנהלים המיוחדים כלל החובות המאושרים עומד על כ־263 מיליון שקל.
החברה החלה את דרכה ב־1950 כאגודה צרכנית שיתופית שפעלה כקואופרטיב צרכנים בתחום המזון. ב־1992 ייסדה האגודה את קואופ ישראל, במטרה שתפעיל עבורה את הפעילות המסחרית קמעונאית באמצעות רשת סופרמרקטים. נס וברדיצ'ב בחנו את נסיבות הקריסה, וחקירתם העלתה כי הדירקטורים, שבמרבית המקרים שימשו בתפקידים זהים הן באגודה והן בחברה, העבירו את פעילות האגודה לחברה כך שהאגודה נהנתה מהפעילות, ואילו החברה נטלה את הסיכון שהתממש עם קריסתה. אם לא די בכך, חברי הדירקטוריון לא פעלו ליצירת "כרית ביטחון" מספקת להבטחת פירעון חובות החברה לנושיה וניהלו את החברה על דרך של "מימון דק" קיצוני וחריג, שבסופו של דבר הביא לקריסת החברה.
עוד עלה חשד כי הדירקטוריון התרשל בפיקוח על עלויות שכר המנכ"ל ועל בונוסים שחולקו על בסיס רווחיות מדומה, ועל אף מצבה העגום של החברה. מהממצאים עלה כי שכר הבכירים והבונוסים ניתנו בפיקוח ועדת שכר בכירים, שכללה ארבעה דירקטורים, ובהם פיינשטיין, שלמעשה אישר לעצמו את השכר, שלפי המנהלים המיוחדים היה גבוה לאין שיעור מהשכר המקובל ברשתות מזון, ולא תאם את היקף פעילות החברה ואת היעדר רווחיותה. זאת ועוד, הדירקטורים הפרו את חובת הזהירות כשאישרו מתן בונוסים כספיים מהותיים תוך כדי התבססות על דו"חות כספיים שהציגו רווחיות מדומה.
מסקירת תלושי השכר החודשיים של מנכ"ל החברה עולה כי עלות שכר המעביד השנתי שלו טיפסה מ־3.37 מיליון שקל ב־2014 עד 4.5 מיליון שקל ב־2017. מדובר בעלות מעביד הגבוהה מזו של מנכ"לי ויקטורי ורמי לוי, שמכירותיהם והרווח שרשמו באותן שנים היו גבוהים משמעותית מאלה של קואופ ישראל.
עוד עלה כי חברי הדירקטוריון אישרו חלוקות דיבידנד אסורות, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, שלא עמדו במבחני החלוקה וחרף קשיים כלכליים שבהם היתה נתונה החברה. לטענת התובעים, חלוקות הדיבידנד התבצעו במסווה של מתן הנחות לבעלי מניות בעת קנייתם בסניפי הרשת. ההנחות טיפסו מ־4% ב־2010 ל־10% ב־2015 עד הקריסה.
התרשלות חברי הדירקטוריון באה לידי ביטוי גם באי־רישום נכסים שהיו בבעלות החברה ברשויות השונות, ולימים היעדר רישום נכסי החברה ברשויות באופן התואם את רישומם בספרי החברה ובדו"חותיה הכספיים של החברה גבה מחיר כבד מהחברה ומנושיה.
התובעים דורשים לחייב את פיינשטיין והדירקטורים לשלם 22.5 מיליון שקל על הדיבידנדים שחולקו בניגוד לדין ותוך הפרת חובות הנתבעים; 5.4 מיליון שקל על פיקוח לקוי על העלות המופרזת של שכר המנכ"ל וחלוקת הבונוסים; ו־37.2 מיליון שקל על הנזק שנגרם מהיעדר רישום נדל"ן על שם החברה. סכום התביעה עומד על 50 מיליון שקל לצורכי אגרה בלבד, והוא צפוי להיות גבוה יותר.
עוד מבקשים התובעים לחייב את חברת הביטוח כלל, המבטחת את המנכ"ל והדירקטורים בביטוח אחריות נושאי משרה, לשלם לקופת הנשייה את גבול האחריות הקבוע בפוליסה, 10,000 דולר.
בסביבת פיינשטיין נטען שהחברה קרסה בשל צמצום מסגרות אשראי למגזר הקמעונאי, שיצר בעיה זמנית בתזרים. עוד נטען כי שכרו והבונוסים אושרו בהסכם עבודה, הדו"חות הוכנו לפי התקינה, וההנחה שניתנה בקניות לבעלי המניות אינה דיבידנד.
מפיינשטיין לא נמסרה תגובה.
