פרשנותאין מתנות לפסח: מחירי המשקאות בדרך לזנק
פרשנות
אין מתנות לפסח: מחירי המשקאות בדרך לזנק
ביטול מס המשקאות יוזיל את מחירם זמנית בלבד, מכיוון שאחרי החג צפויה קוקה־קולה ישראל להעלות מחירים. אחריה יבואו חברות נוספות, שחיכו לתזמון נוח להתייקרויות
הבטחת הבחירות של המפלגות החרדיות לבוחריהן מומשה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם אתמול על ביטול המס על המשקאות הממותקים. בעקבות ביטול המס, צפויות חברות המשקאות ובעקבותיהן הקמעונאים, להוריד כבר ביום ראשון הקרוב את מחירי המשקאות הממותקים בסוכר ב־1 שקל לליטר, גובה המס, ואת מחירי המשקאות הממותקים בתחליפי סוכר, כמו גם את מחירי המיצים הטבעיים, ב־70 אגורות לליטר.
השר סמוטריץ' התהדר בהוזלת מחירים לפני חג הפסח, ומשרד האוצר הבהיר כי ידרוש מהיצרנים הגדולים להוזיל את המשקאות בתוך ימים. אלא שכל הפחתת מחירים שתורגש בכיס צפויה להיות זמנית בהחלט. מחירי המשקאות המתוקים יירדו ככל הנראה לשבועיים בלבד - מיד אחרי חג הפסח, מובילת שוק המשקאות, החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), תצטרף לגל ההתייקרויות שנרשם בשוק המזון בחודשים האחרונים, ותעלה את מחירי מוצריה ב־6.7%. על פי הערכות, יפאורה וטמפו יפעלו באופן דומה ויעלו את מחירי המשקאות.
התזמון הזה יאפשר לטשטש את המחיר הסופי לצרכן. הוא אמנם יחוש בהוזלה מסוימת בעקבות ביטול המס, אך זו תהיה קלה מאוד, כיוון שהיא תתרחש במקביל להעלאת המחירים. הסמיכות בין הסרת המס להעלאת המחיר, תקשה על הציבור לעקוב אחר שיעור הפחתת המחיר בפועל בעקבות הסרת המס ותאפשר ליצרנים ולקמעונאים, לנצל את הסיטואציה לשפר רווחיות על חשבון הציבור. לצד העובדה שהקמעונאים ככל הנראה לא מתכוונים להילחם שוב בספקים על עליות המחירים, נראה כי גל עליות המחירים הוא עובדה מוגמרת והציבור נשאר לבד. עם פרסום הדו"חות הכספיים של הרשת בשבוע שעבר, אמר מנכ"ל שופרסל אורי וטרמן ל"כלכליסט": "בסוף האחריות ליוקר המחיה היא לא של שופרסל. אנחנו קמעונאי, ראיתם כמה אנחנו מרוויחים ברבעון האחרון ובשנה הבאה נרוויח יותר, אבל זה עדיין באחוזים בודדים. יש גופים שזה התפקיד שלהם. אנחנו העברנו מסר והמסר עבר. הסיפור של להוביל את האירוע מול הציבור נגמר". בכך התייחס וטרמן למאבק של שופרסל מול טרה ותנובה בנובמבר האחרון, לאחר שאלה הודיעו על עליות המחירים, שכלל עצירת הזמנות.
להערכת האוצר העדכנית שפורסמה בספר עיקרי התקציב, ביטול המס יקטין את הכנסות המדינה השנה ב־680 מיליון שקל. אלא שהסוגיה החשובה יותר היא הבריאותית. החתימה על ביטול מס הסוכר שהוטל בתחילת השנה שעברה, נרשמה למרות ההבנה במשרדי הבריאות והאוצר, כי מדובר בצעד שיגרום נזק לציבור. כזכור, מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, היה זה שעמד בראש הוועדה לאסדרת תזונה בריאה, שקבעה בין היתר את סימון המזון עתיר בסוכר בסימן אדום, בשל הנזק הבריאותי שנגרם לציבור מצריכתו. אמנם בר סימן טוב ניסה בשבועות האחרונים לקדם מהלך רך יותר של ביטול המס רק על משקאות הדיאט, אך נכשל והמס בוטל לחלוטין.
ביטול המס, יביא כאמור להורדת מחירי המשקאות, בגובה המס, בתוספת מע"מ והרווחיות הקמעונאית, מה שצפוי להזניק את מכירות הקטגוריה, שנפגעה בשנה החולפת. מדו"חות קרור אחזקות, בעלת השליטה ביפאורה, חברת המשקאות השנייה בגודלה עולה כי החברה סיימה את 2022 עם ירידה של 13.8% במכירות, שהסתכמו בכ־854 מיליון שקל.
הירידה החדה ביותר (20.5%) במכירות יפאורה נרשמה ברבעון הראשון של שנת 2022. ברבעון השני, נבלמה הירידה והסתכמה ב־11.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי ירדו המכירות ב־12.7% לעומת התקופה המקבילה ואילו ברבעון הרביעי הן ירדו ב־12%. על פי נתוני סטורנקסט, לסיכום 2022, המכירות הכספיות של קטגוריית המשקאות עלו ב־9.3%, בעקבות עליית מחיר של 12.8% שנגרמה מהטלת המס, כך שהקטגוריה רשמה למעשה ירידה ריאלית של 3.5%.
על פי הערכות, ביטול המס על המשקאות הממותקים צפוי להביא לעלייה מיידית בביקוש, שתירשם כבר בקניות לקראת חג הפסח שיחול בשבוע הבא ולקראת יום העצמאות בעוד כחודש. לזינוק הצפוי בצריכה של מוצר המזון המזיק, שמשתייך לקטגוריה שאין במוצריה תועלת תזונתית, יש השלכות בריאותיות כבדות. ביטול המס נרשם כשמגפת ההשמנה ומחלת הסוכרת בישראל הגיעו למימדים המחייבים טיפול דחוף.
בניתוח שערכו פרופ' אלכס וינרב ואלון סלע ממרכז טאוב, נמצא כי שיעור התמותה במדינת ישראל מסוכרת הוא מהגבוהים במדינות המפותחות - במקום ה־36 מתוך 37 מדינות לגברים, כשהמקום ה־37 הוא המקום האחרון. ואילו בדירוג התמותה בקרב נשים ישראל ניצבה במקום ה־35. בכל שנה מתים בישראל 50 גברים לכל 100 אלף גברים, ו־36.5 נשים לכל 100 אלף נשים.
להחלטה של סמוטריץ', שמיישמת את רצונם של ראשי המגזר החרדי, צפויות השלכות קשות במגזר. זאת, שכן לפי רישום הסוכרת הלאומי, היו בישראל ב־2019 כ־550 אלף חולי סוכרת, שהם 6.5% מהאוכלוסייה. שיעור חולי הסוכרת במגזר החרדי גבוהה מהממוצע בשאר האוכלוסייה, ובקבוצת הגיל של 54-45, הפער מגיע לפי 1.6 לעומת מי שאינו חרדי. לתחלואה הקשה יש מחיר כלכלי כבד בהוצאות הבריאות של המדינה, שתתמודד במקביל גם עם אבדן הכנסות גבוה ממסים.
