"חרם כלכלי פסול": "הארץ" עתר לבג"ץ נגד הפסקת הפרסום הממשלתי
"חרם כלכלי פסול": "הארץ" עתר לבג"ץ נגד הפסקת הפרסום הממשלתי
לטענת הקבוצה, שר התקשורת שלמה קרעי מקדם את הפסקת הפרסום בעיתון תקופה ארוכה, עוד לפני החלטת הממשלה מנובמבר להפסיק את ההתקשרות עם "הארץ". העתירה הוגשה נגד הממשלה, לשכת הפרסום הממשלתית, שר התקשורת ויותר מעשרה משרדי ממשלה
קבוצת "הארץ" הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה על הפסקת כלל ההתקשרויות הממשלתיות והפרסום הממשלתי בעיתוני הקבוצה. החלטת הממשלה, שאינה מחייבת, עברה בנובמבר. "עניינה של עתירה זו בהטלת חרם כלכלי פסול מעיקרו, של ממשלת ישראל, על העותרת, הוצאת עיתון הארץ בע"מ, וזאת באופן בלתי סביר, תוך שימוש לרעה בכוח השררה ופגיעה בכללי הצדק הטבעי, במטרה להשתיק ולהחליש גוף עיתונות ותקשורת המעז לבקר את התנהלות הממשלה וחבריה". העותרים מבקשים להוציא צו ביניים האוסר על המדינה לנקוט בצעדים כלשהם למימוש ההחלטה בנובמבר, גם בהקשר הפרסום וגם בהתקשרויות אחרות כמו למשל מנויים לעובדי מדינה.
כאמור בסוף אוקטובר קרא מו"ל עיתון הארץ עמוס שוקן למחבלים פלסטינים "לוחמי חופש" בוועידת העיתון בלונדון. הדברים שאמר הובילו לסערה, ויותר ויותר פוליטיקאים ומנכ"לי משרדי ממשלה הודיעו על כוונתם להפסיק את ההתקשרויות עם העיתון. יש לציין שלאחר הדברים שורה של עיתונאים בכירים בהארץ יצאו נגד האמירה בהודעה משותפת: " אנו, המסקרים את המלחמה ותוצאותיה, מתנגדים באופן חד משמעי לכך שאנשי טרור, מחבלים באשר הם, ייחשבו ללוחמי חירות. עמדתנו היא שמעשי רצח ומתקפות כלפי חפים מפשע אינם אמצעי ראוי להכלה באף מאבק". " שלושה שבועות לאחר האמירה הממשלה אישרה את ההצעה לפיה המדינה תנתק קשר עם העיתון.
בעתירה מצוין ששר התקשורת שלמה קרעי מקדם את הפסקת הפרסום בעיתון הארץ תקופה ארוכה, כששנה לפני החלטת הממשלה הודיע ברשת X (לשעבר טוויטר) על כוונתו לבצע מהלך דומה. ואכן שנה לפני החלטת הממשלה כתב קרעי: "הפצה באופן עקבי של תעמולה תובסתנית ושקרית וחתירה נגד מדינת ישראל בשעת המלחמה בעיתון הארץ". על כך כתבו בעתירה: "זאת ללמדנו על מניעיו הפוליטיים המובהקים של שר התקשורת בקידום הטלת החרם הממשלתי כנגד העותרת, אשר החל להירקם על ידו זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, כשנה לפני נאומו המדובר של שוקן".
העתירה הוגשה נגד הממשלה, לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שר התקשורת ויותר מעשרה משרדי ממשלה שהודיעו להארץ בצורה כזו או אחרת על הפסקת ההתקשרות עם העיתון: הפנים, התקשורת, המשפטים, החוץ, האוצר, החינוך, התפוצות והמאבק באנטישמיות, העבודה, המשרד לבטחון לאומי, המדע, התרבות והספורט ומשרד הבטחון.
פרסומים ממשלתיים נעשים באמצעות לפ"מ, בשיתוף המשרד הרלוונטי. הפרסום הממשלתי מתחלק לפרסומי חובה – שכוללים למשל הודעות מסוימות לציבור על מהלכים מסוימים, למשל מכרזים או חוקי תכנון שונים. במחצית הראשונה של 2024 סך פרסומי החובה עמדו על כשלושה מיליון שקל, לפי מרכז המחקר של הכנסת. לפי הפרסום של מרכז המחקר של הכנסת הוצאות פרסומי החובה בעיתוני קבוצת הארץ בשנים 2019-2023 עמדו על 4.34 מיליון שקל.
הסוג השני של הפרסום הוא קמפיינים שונים, שנעשים בהתאם להחלטת המשרדים הרלוונטיים. לפ"מ היא הגוף המבצע של הקמפיינים – אך הבחירה היכן לפרסם ותוכן הקמפיינים נעשים במשרדי הממשלה, כשלפ"מ היא גוף מייעץ. סך הפרסום בעיתונות עמד ב-2023 על 19.1 מיליון שקל, כ-10% מסך הפרסום הממשלתי באותה שנה.
