סגור
משלוחי סופרים וולט
(צילום: גיל נחושתן, עמית שעל, טל אזולאי)

בלעדי
וולט מסתערת על שוק המשלוחים מהחנויות והסופרים

ללקוחות אין זמן להמתין חצי יום ויותר למשלוח מהסופרמרקט וחברות המשלוחים, שהתחילו עם מסירה של מוצרי השלמה בתקופת הקורונה, נהפכו לקמעונאיות אונליין משמעותיות עם הכנסות שנתיות של יותר מ־600 מיליון שקל. ההחלטה של שופרסל לבטל את ההנחה במשלוחים על רכישות גדולות רק תקפיץ את הכנסותיהן 

שירותי המשלוחים וולט ודלי יאנגו נגסו בשנה החולפת נתח של מאות מיליוני שקלים משוק המזון לאחר שזיהו את חוסר היכולת של רשתות הסופרמרקט לתת מענה מהיר ללקוחות האונליין. הן צפויות להמשיך לצמוח על חשבון הקמעונאיות המסורתיות, ובראשן שופרסל השולטת בשוק האונליין, לאור החלטת שופרסל החודש, לבטל את הטבת דמי המשלוח המופחתים ללקוחות שהזמנתם מסתכמת ב־750 שקל ויותר.
בארבע השנים האחרונות הפכו חברות המשלוחים המהירים לקמעונאיות אונליין משמעותיות בשוק המזון. זאת, בעת שכניסת בעלי השליטה החדשים בשופרסל, יוסי ושלומי אמיר (24.9%), שהובילה לבחינה מחודשת של שלל פעילויות החברה, מתוך כוונה לייעל או לצמצם עסקים הפסדיים, מציבה סימן שאלה ביחס לכוונתם להמשיך ולפתח את מה שהיה בעשור האחרון מנוע צמיחה של החברה.
נהוג לחשוב על וולט בהקשר של משלוחים ממסעדות, אבל החברה שהרחיבה בתקופת משבר הקורונה את פעילותה לשוק קמעונאות המזון, עם הצעה חדשנית למשלוח מהיר של מוצרי השלמה מחנויות נוחות של תחנות הדלק, הפכה עם השנים לקמעונאית אונליין, שיחד עם יאנגו דלי, מגלגלת הכנסות שנתיות בהיקף מוערך של יותר מ־600 מיליון שקל.
מנתוני שופ אנליטיקס, שהגיעו לכלכליסט, עולה כי היקף הפעילות הכספי של משלוחי מזון מסופרמרקטים בוולט, הסתכם ב־2023 בכ־450 מיליון שקל. מאז, צמחו המכירות בחדות, שכן על פי הערכותיה של החברה, אשר מנטרת את קניות הישראלים באונליין באמצעות פאנל צרכנים טכנולוגי, ברבעון הראשון השנה, נרשמה עלייה של כ־106% במספר הזמנות המצרכים מוולט וכ־150% בסך ההכנסות. הערכות בשוק המזון הן כי מכירות יאנגו דלי, הסתכמו אשתקד בכ־180 מיליון שקל.

בדרך להפוך ל"קמעונאי גדול"

שתי החברות מציעות משלוח שמגיע עד בית הלקוח בתוך כחצי שעה, בעוד שההמתנה להזמנה מרשתות השיווק הגדולות, נעה בין חצי יום במקרה הטוב, עד מספר ימים בתקופות עומס. יאנגו דלי עושה זאת דרך 16 חנויות שהיא מפעילה, כמחסנים מהם מלקטים ומשגרים את ההזמנות ללקוחות, ואילו וולט פועלת בתחום, הן באמצעות 23 חנויות תחת מותג "וולט מרקט" והן באמצעות סניפים של רשתות גדולות ובהן שופרסל, ויקטורי ורמי לוי — הנעזרות בה לתת מענה לביקוש הצרכני לאספקה מהירה של ההזמנות.
על התעצמותה של וולט בשוק קמעונאות המזון, ניתן ללמוד מנתוני שופ אנליטיק, לפיהם, כמחצית ממכירות מוצרי הסופרמרקט באפליקציית וולט, מתבצעות דרך חנויות וולט מרקט, מה שהפך את החברה לקמעונאית מזון עצמאית, שמכירותיה הישירות בשנה החולפת, מוערכות ביותר מ־200 מיליון שקל. מדובר בהיקף מכירות שעשוי לקרב אותה בסוף השנה, או לכל המאוחר בשנה הבאה, לרף המכירות שיגדיר אותה כ"קמעונאי גדול", על פי חוק המזון, אז גם יושתו עליה מגבלות שונות בכל הנוגע להתנהלותה מול ספקים.
הצמיחה של וולט ושל יאנגו דלי בשוק קמעונאות המזון נרשמה דווקא בשנים שבהן מכירות זרוע האונליין של שופרסל, שפותחה על ידה לפני כעשור ושהושקעו בה בשנים האחרונות 700 מיליון שקל, סבלה מירידה במכירות. הפעילות של שופרסל אונליין שגלגלה אשתקד כ־2.4 מיליארד שקל, איבדה מאז 2021 200 מיליון שקל בשנה ובסך הכל איבדה בשלוש השנים האחרונות מכירות בהיקף של 600 מיליון שקל, והדבר הוסבר בהשפעת החזרה לשגרה אחרי תקופת הקורונה וכן מהפסקת שיווק מוצרי נון־פוד דרך האתר. אלא שהיציאה מהקורונה לא רק שלא פגעה במכירות וולט, אלא שעל פי נתוני שופ אנליטיקס, היא הגיעה לכ־19% מהיקף פעילות האונליין של ענקית הקמעונאות המקומית, ואילו יאנגו דלי הגיעה על פי הערכות בשוק לכ־8% ממכירות שופרסל אונליין, והן ממשיכות לצמוח.
האיום על רשתות המזון גובר, נוכח הצהרת וולט עצמה כי אחד מכל שלושה משלוחים הוא של רשת שאינה הסעדה, ובכוונתה להרחיב את הפעילות הקמעונאית, בכדי לייצר פעילות רציפה לאורך כל שעות היום, ולא רק בשעות הצהרים והערב, המהוות שעות שיא של מסעדות. תוכניות אלו, בשילוב ההצעה החדשה של החברה להזמנה משני בתי עסק, בתשלום אחד של דמי משלוח, במקביל לביטול הטבת דמי המשלוח של שופרסל למשלוחים גדולים, צפויה לחזק את וולט, שמתחייבת שהמשלוח יגיע תוך 35 דקות, תמורת דמי משלוח נמוכים משמעותית, של כ־15 שקל במרכזי הערים.
אלא שכזכור, ההצלחה המסחררת של וולט בשוק ההסעדה, הובילה לתלות מוחלטת של חלק ניכר מהמסעדות, שאין להן כוח מיקוח מולה ואם יעזבו את הפלטפורמה, יאבדו נתח פעילות מהותי. במקרה של קמעונאות המזון, מדובר בחשש אחר, שככל שתתרחב פריסת פעילותה של וולט מרקט, תוכל החברה להסיר את הרשתות המתחרות מהפלטפורמה, או לצמצם את נוכחותן, בין היתר באמצעות העלאת העמלה, לשיעור שלא ישתלם להן להמשיך לפעול דרכה.
את דרכה בשוק קמעונאות המזון והפארם, החלה וולט בעיצומה של הקורנה, כשהציבור נאלץ להישאר בבית בעקבות הסגרים. ההתחלה היתה באמצעות שיתופי פעולה עם חנויות נוחות ופארם, ובראשן ילו ו־Be, מהן אספה הזמנות קטנות של חלב, ביצים ונייר טואלט, ושיגרה לבית הלקוח.
ככל שחלף הזמן, הרחיבה וולט את מגוון רשתות קמעונאות המזון מהן ניתן להזמין דרכה, כשמשיחות עם גורמים בענף עולה כי בתמורה, משלמות לה הקמעונאיות עמלה בגובה 15%‑20% מההזמנה. עבור הרשתות, מדובר בדרך לתת מענה לביקוש הצרכני לאספקה מהירה של הזמנות, בעוד זרוע האונליין שלהן מחייבת על פי רוב המתנה של שעות ארוכות עד ימים.
אלא שוולט לא הסתפקה בעמלה מהקמעונאים, ותוך זמן קצר זיהתה את הפוטנציאל בשוק המזון. בעקבות כך, כשנה וחצי לאחר שנכנסה לתחום, החלה בהקמת חנויות מזון עצמאיות, המעניקות רק שירותי אונליין ללקוחותיה. פתיחת החנויות הובילה לכך שהשליטה של וולט במכירות הסופר, באה לידי ביטוי גם בכך שברבעון הראשון השנה היה לוולט מרקט נתח של כ־46% מכלל ההכנסות מהזמנות מרשתות המזון באפליקציית וולט ואילו שופרסל רק במקום השני עם נתח של 9% מההזמנות, כשאחריה ויקטורי וטיב טעם עם 8% כל אחת, רמי לוי עם 6% וקבוצת פז הכוללת את סופר יודה, ילו, מחסני להב, סופר דוש ופרשמרקט מרכזת כ־10% מההכנסות.
השליטה של וולט מרקט על כמחצית מהמכירות, מתאפשרת בין היתר בזכות קידום באפליקציית וולט את האפשרות להזמין מוולט מרקט. מי שבכל זאת יבחר להזמין משופרסל או מרמי לוי, באמצעות וולט, יגלה שהמחירים גבוהים יותר מאלו של זרוע האונליין של הרשתות. הפער במחירים נובע מכך שמחירון האונליין של הרשתות מבוסס על מחירי סניפי הדיסקאונט שלהן, בעוד הזמנות מהן דרך וולט, מסופקות על פי רוב מסניפי שופרסל אקספרס ורמי לוי בשכונה — הסניפים היקרים של הרשתות.

קניות ההשלמה יהפכו לקבועות

שופ אנליטיקס, היא חברת מחקר טכנולוגי המפעילה פאנל המונה 3,200 צרכנים בני 15 ויותר הרוכשים בדיגיטל. החברה מקבלת מידע על הזמנות האונליין שהם מבצעים, כך שכאשר מתקבל אישור להזמנה או חשבונית קנייה, החברה מקבלת את המידע במקביל, כולל את תוכן ההזמנה וסכום הרכישה. מנתוני שופ אנליטיקס עולה עוד כי סל הקניה הממוצע ברבעון הראשון השנה ברשתות המזון בוולט עמד על כ־155 שקל כולל דמי משלוח בגובה של כ־ 15 שקל. כ־35% מההזמנות הן בסכום של עד 99 שקל, ו־4% מהן של 400 שקל ויותר. לשם השוואה, הסל הממוצע באתר שופרסל אונליין בחודש מאי השנה עמד על כ־690 שקל.
השוואה נוספת של פעילות הסופרמרקטים בוולט מול פעילות שופרסל אונליין היא היקף ההזמנות.
ההזמנות בוולט מרקט בחודשים ינואר עד מאי השנה, עמדו על כ־70% מהיקף ההזמנות בשופרסל אונליין (הסל הממוצע כאמור קטן יותר משמעותית) ומספר המזמינים בוולט מרקט הוא כ־75% לעומת מספר המזמינים בשופרסל אונליין.
25% ממי שמזמין משופרסל אונליין מזמין גם בוולט (לא ידוע מאיזו רשת או מוולט סופרמרקט עצמה) וכיוון שדינן של קניות השלמה הוא להפוך לקבועות, ניתן להעריך כי כוחה של החברה עשוי להמשיך ולצמוח, כשהיתרון שלה על שופרסל, רמי לוי וויקטורי, הוא לא רק מהירות האספקה, אלא גם העובדה שבשונה ממנה, רשתות אלו לא פעילות בשבת.
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל שופ אנליטיקס: "קניות הסופרמרקט בוולט הן של נוחות והשלמה, והפלטפורמה עשויה להפוך למקור הקניות העיקרי של מוצרי סופרמרקט עבור רבים. הישראלים מאמצים בחום את קונספט הקוויק קומרס ומוכנים לשלם עבור הנוחות, כשדמי משלוח הם לעיתים בשיעור גבוה מהתשלום הסופי. אנו צופים כי קונספט הקוויק קומרס יזלוג במהרה לתחומים נוספים מלבד קניות סופרמרקט, מה שייצר לוולט ולכוח השילוח שלה יתרון יחסי נוסף".

רוב נשי, צעיר ותל אביבי

הצמיחה של פתרונות האספקה המהירה להזמנות מהסופרמרקט, נשענת בעיקר על ידי ביקוש מצד נשים, צעירים ותל אביבים, שצורכים בעיקר מזון בריא הכולל ירקות ופירות, גבינות ותחליפי חלב. מניתוח דמוגרפיית הקונים נראה כי ישנן שלוש קבוצות עם ייצוג יתר: נשים, שהן כ־51% מהאוכלוסייה הכללית מהוות כ־74% מהקונים בפלטפורמה. קונים בגילים 25‑34 המהווים כ־22% מהאוכלוסייה הכללית מהווים כ־32% מהקונים בפלטפורמה וקונים המתגוררים באזור תל אביב והסביבה המהווים כ־35% מהאוכלוסייה הכללית מהווים כ־54% מהקונים בפלטפורמה.
בדומה למכירות בכל שוק המזון, הספקים המובילים במכירות ברשתות המזון בוולט הם: תנובה (11%), שטראוס (9%) ואסם־נסטלה (7%), כשהקטגוריות המובילות בהכנסות ברשתות המזון בוולט הינן חלב וגבינות (12%), ירקות ופירות (12%) ופארם ותינוקות (8%). ותתי־הקטגוריות המובילות ברשתות המזון בוולט הן ירקות (6%), יוגורט ומעדנים (4%), וגבינות קשות (4%).
עוד נמצא כי תחום הפיצוחים והפירות היבשים מהווה כ־11% מקטגוריית ירקות ופירות, תחום תחליפי חלב וטופו — כ־13% מקטגוריית החלב והגבינות, מוצרי עוף כ־31% מקטגוריית מזון קפוא ומצונן, ואילו בדיקות הקורונה מהוות עדיין כ־6% מהכנסות קטגוריית פארם ותינוקות. מניתוח הרגלי הצריכה של הקונים בפלטפורמה עולה כי כ־30% מהקונים ברשתות המזון בוולט ביצעו ארבע רכישות ויותר ברבעון ו־44% מההזמנות בפלטפורמה התבצעו בין השעות 12:00 ל־18:00.