רשתות האופנה נכנסות לנעלי הרגולטור: החלו לגבות תשלום עבור שקיות
רשתות האופנה נכנסות לנעלי הרגולטור: החלו לגבות תשלום עבור שקיות
גולף ואינטימה החלו לגבות שקל על כל שקית ללקוח, ו־H&M בוחנת צעד דומה. בעטיו של חוק שקיות חלקי הכספים מגיעים לכיס הרשתות, ולא לקרן הניקיון שנועדה להפחתת זיהום
לקוחות שפקדו בימים האחרונים את סניפי גולף ואינטימה הופתעו לגלות שלט המבשר על מדיניות חדשה: מעתה הרשת תגבה שקל אחד לכל שקית נייר, כשהמטרה: "לעודד את הלקוחות להביא תיק רב־פעמי ולצמצם פסולת". מלבד זאת ל"כלכליסט" נודע כי בימים אלה ענקית האופנה H&M בוחנת לחיוב מהלך דומה, דבר שעשוי לסחוף אחריו את כל יתר הרשתות. בכך מצטרפות הרשתות לזארה ולפוט לוקר, שכבר פועלות כך מאז אוגוסט.
לצד הכנסה נוספת לרשתות עצמן, שכבר לא יחלקו שקיות בחינם ללקוחות, בגולף מעריכים כי המהלך יחסוך שימוש בכ־4.5 מיליון שקיות בשנה. בפוט לוקר מעריכים כי במשך חצי שנה שבה גבו חצי שקל על כל שקית נייר נחסכו כחצי מיליון שקיות.
ברשתות האופנה מצפים כי המהלך יצליח לחסוך עד עשרות אחוזים מכמות הפסולת המיותרת בשנה, ולהעביר לצרכנים מסר כי בידיהם האחריות להקטין נזקים סביבתיים. מדובר באימוץ וולונטרי של רגולציה הקיימת בעולם, לאחר שהרגולטור הישראלי עשה חצי עבודה בתחום שקיות הקניות: הוא חייב את ענף המזון לגבות תשלום על שקיות שהצרכנים לוקחים, אך פטר מהחובה הזו את יתר ענפי המשק. בשנים האחרונות שאף הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה להרחיב את תחולת החוק, אלא שהשרה עידית סילמן לא ממהרת לממש את השאיפה הזו.
המשמעות של הרגולציה העצמית הזו כפולה: מצד אחד, רשתות האופנה מחליטות בעצמן על גובה הסכום שהן יגבו מהלקוחות, והן משלשלות אותו לכיסן; ומצד שני – הקופה הציבורית לא נהנית מזה, כלומר המדינה לא מקבלת כספים שהיו יכולים לשמש לפעילות של הגנה על הסביבה.
חוק השקיות, שנכנס לתוקף ב־2017, מחייב רק קמעונאים בתחום המזון: כל קמעונאי המחזיק בשלוש חנויות מזון לפחות ושמחזור המכירות השנתי הכולל שלו עולה על 250 מיליון שקל מחויב לשלם לקופת המדינה 8.54 אגורות עבור כל שקית חד־פעמית שימכור ללקוח.
עד היום הצטברו בקופת קרן הניקיון כ־30 מיליון שקל מגביית היטל שקיות, כך על פי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2022. קרן הניקיון נועדה לעודד את הציבור להשתמש בחלופות לא מזהמות, ולקדם אוטובוסים חשמליים, הסברה בנושא חוף נקי, עמדות טעינה לרכב חשמלי ומחקרים בנושא זיהום אוויר.
חוק השקיות הישראלי נחשב למיושן ומצומצם מאוד בהשוואה לנעשה בעולם. בכ־92 מדינות ועוד רשויות מקומיות ומועצות רבות בארצות הברית קיים איסור כלשהו, מלא או חלקי, או "קנס" על מכירת שקיות ניילון ונייר; בניו יורק אסורה חלוקת שקיות ניילון והלקוחות משלמים על שקית נייר; במדינות רבות באירופה הישראלים כבר יודעים כי נדרש לשלם על כל שקית בכל חנות, מרשתות המזון עד רשתות האופנה; ובמדינות רבות באפריקה ישנו איסור גורף על מכירת שקיות ניילון. ב־2008, למשל, רואנדה הטילה איסור על ייצור, יבוא ושימוש בשקיות פלסטיק, כדי להגן על הטבע הייחודי שלה.
שקיות פלסטיק משמשות את הצרכנים לרוב פעם אחת בלבד, ואז מושלכות לפח או לסביבה – ומרעילות את הסביבה לאורך שנים ארוכות. פלסטיק הוא חומר שאינו מתכלה, ולרוב רק אחרי מאות שנים הוא יתפרק לחלקיקים קטנים שיפגעו במערכות הטבעיות ובמקורות המים.
כמות נכבדה של שקיות אף מתגלגלות בשלמותן למקורות מים, שם הן פוגעות בבעלי חיים ואפילו חונקות אותם למוות. גם שקיות נייר הופכות במהרה לפסולת מיותרת – אולם מזיקה פחות.
אבל שקיות הן חלק שולי ביותר בזיהום הסביבתי שמייצרת תעשיית האופנה. התעשייה עוטה כסות של דאגה לסביבה עם התשלום על שקיות, ובו בזמן מגבירה את השימוש בפלסטיק בבגדים. 67% מהבגדים בשוק העולמי עשויים מסיבי פלסטיק כמו פוליאסטר וניילון, ולפי הערכות, עד סוף העשור השיעור יעלה ל־75%.
תעשיית האופנה, מהמזהמות הגדולות ביותר, כבר אחראית לכ־10% מפליטות גזי החממה. עד כמה תעשיית האופנה מזהמת את העולם? גם אם חברות האופנה יפשטו כולן רגל מחר בבוקר, כמות פרטי הביגוד היום מספיקה לאנושות כולה למשך 50 השנים הבאות, כך לפי האו"ם.
כך שבזמן שהרשתות מצמצמות שקיות, הן מגדילות את הפסולת העיקרית: בגדים זולים מחומרים באיכות נמוכה, המושלכים במהרה. בממוצע 85% מהבגדים מושלכים בתוך שנה מרגע הקנייה. זה אומר שמקבילה של משאית אשפה מלאה בבגדים מגיעה לאתרי הטמנה בכל שנייה. למעשה, ב־50 השנים האחרונות חלה עלייה של 80% בכמות אשפת הטקסטיל שנקברת. המיקרופלסטיק שבסיבי הבגד מגיע לטבע, ומשם למערכות הגוף של כולנו. מדי שנה כמות המיקרופלסטיק המגיעה לאוקיינוס שוות ערך לזיהום של כ־60 מיליארד בקבוקי פלסטיק.
מקבוצת גולף נמסר: "הקבוצה החליטה להפסיק לייצר שקיות ניילון במטרה להפחית את זיהום הסביבה. מותגי הקבוצה מציעים שקיות נייר בעלות של שקל לשקית כמקובל בעולם".
