מה השתבש בשיקול הדעת של שטראוס
מה השתבש בשיקול הדעת של שטראוס
השמדת מוצרי מזון בהיקף המוערך ברבע מיליארד שקל ומחיקת 9% משווי החברה, זה סיכום הביניים של הריקול הענק של שטראוס, שהתחיל בהתעלמות מאזהרות נקודתיות, המשיך בהשבתת ייצור כלל הממתקים ונגמר בממצאי מעבדה שהעידו שכל המהלך היה מיותר
התוצאות הסופיות של בדיקות המעבדה של שטראוס, אשר שללו נוכחות של סלמונלה במוצרי השוקולד שהגיעו לחנויות, מטילות צל כבד על שיקול הדעת של ראשי חברת המזון השנייה בגודלה, שגררו מדינה שלמה לפאניקה מיותרת מחשש לצריכת מזון מזוהם.
צפירת ההרגעה שהגיעה ביום שישי אחר הצהריים, ארבעה ימים אחרי שחשפה החברה כי נמצאה סלמונלה במפעל השוקולד הנוזלי, לא תמנע את השמדת מיליוני מוצרי המזון, בהיקף מוערך של רבע מיליארד שקל.
התשובה השלילית הגיעה יומיים בלבד אחרי שהרחיבה שטראוס את הריקול, שבשלב הראשון כלל רק מוצרי שוקולד שיוצרו בחודשיים האחרונים. הרחבתו, בעקבות קבלת אינדיקציות ראשוניות לחשד לסלמונלה בחטיפי עד חצות ורבע לשבע, שכבר יצאו לחנויות, הובילה לביטול תיחום מועד ייצור המוצרים, והרחבת האיסוף לכל מוצרי המפעל, כולל מסטיקים, סוכריות, עוגות ועוגיות. היה זה צעד קיצוני, שנועד לטענת החברה לתת מענה לבלבול שלכאורה נוצר בקרב הצרכני בנוגע לשאלה אילו מוצרים יש להשמיד.
על פניו הריקול חסר התקדים בהיקפיו הוא מהלך חסר היגיון, שאין לו הסבר, אלא אם הוא מבוסס על שיקולים שאינם נוגעים לחשש שהמוצרים הנוספים זוהמו, אלא לשיקולי ביטוח
על פניו, מדובר במהלך חסר היגיון, שאין לו הסבר, אלא אם הוא מבוסס על שיקולים שאינם נוגעים לחשש שהמוצרים הנוספים זוהמו, אלא לשיקולי ביטוח. ל”כלכליסט” נודע כי חברת הראל היא המבטחת של שטראוס, אך לא ידוע מה הכיסוי שרכשה ומה התנאים שמאפשרים לה לקבל שיפוי מחברת הביטוח. ההגדרה המקובלת של מקרה ביטוח ריקול היא פגם במוצר או בסדרת ייצור הנובע מתכנון ייצור, אריזה או הוראות השימוש במוצר, אשר עלולים לגרום נזק. באירועים נקודתיים חברות נמנעות מהפעלת הביטוח שמזניקה את הפרמיה, אולם במקרה קיצוני, כמו זה של שטראוס, נראה כי אין מנוס מהפעלתו. ייתכן כי סגירת המפעל למשך שבועות ארוכים תאפשר לחברה לקבל פיצוי גבוה מזה שהיתה מקבלת על הריקול החלקי שביצעה בשלב הראשון. עם זאת, ההודאה של ראשי החברה על הכשלים בניהול המפעל עלולה לגרום לחברת הביטוח לסרב לשפות את החברה על הוצאותיה והפסדיה.
שינוי בכיוון הרוח
בשטראוס, שזכתה במשך כשבוע לגיבוי משרד הבריאות, שעודכן בחשד לסלמונלה ובחר לא לחייב את החברה לעדכן את הציבור, הרגישו ביום שלישי האחרון בשינוי כיוון הרוח מצד הרגולטור. כשההתנהלות הכושלת של משרד הבריאות, ובראשו של שירות המזון, המפקירים את הציבור לאורך שנים בידיהם של יצרני מזון, נחשפה שוב בריקול של שטראוס, החליטו במשרד להקריב את החברה בנסיון לבלום את הפגיעה בו.
איתות ראשון לכך הגיע במסיבת עיתונים שערך המשרד, במהלכה אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ: "הארוע יתוחקר לפרטי פרטים. מנכ"ל המשרד פתח בבדיקה מקיפה, וזו דוגמה למה צריך רגולציה ולמה המדינה צריכה לפקח, במיוחד מול תאגידים חזקים וגדולים. כי אם לא נשמור, יהיה ג'ונגל". זמן קצר לאחר מכן הודיעו כי ראשי המשרד יערכו ביקורת במפעל כדי "לעמוד מקרוב אחר הכשלים". כבר בעודם מסיירים במפעל, מיהר המשרד להודיע כי יקפיא את תו האיכות של המפעל לשלושה חודשים, ולא יאפשר לשטראוס לייצר בו עד שלא תעבור ביקורת. בשטראוס הבינו שהדלפת הכשלים על ידי המשרד היא רק שאלה של זמן וכינסו מסיבת עיתונאים, שבה חשפו בעצמם את התקלות שנרשמו במפעל במהלך השבועות האחרונים, בנסיון לשלוט במסר ולא להידרש להגיב להדלפות. אייל דרור, מנכ"ל שטראוס ישראל, חשף כי בשלב זה זיהתה החברה ארבעה כשלים מהותיים, שכל אחד מהם היה יכול להוביל לחדירת סלמונלה לסביבת הייצור. לדברי דרור, בשבועות שלפני הגילוי הראשון ערכה החברה שיפוץ במפעל שלא התנהל לפי הנהלים של החברה, וייתכן שהיתה לו השפעה על הזיהום. בנוסף לכך לפני כחודש היו מספר ימים שזיהו יונים במפעל השוקולד הנוזלי. גם במקרה כזה של חדירת יונים יש נוהלי עבודה, אלא שהם לא התקיימו. כשל נוסף נוגע לטיפול לקוי באחד מחומרי הגלם, אולם הכשל הרביעי מטריד יותר מכל: דרור חשף כי החברה קיבלה מספר פניות מגורם שהיא מוכרת לו את חומר הגלם, ולפיהן בדיקתו העלתה תוצאות חריגות.
ל”כלכליסט” נודע כי הלקוח הזה הוא חברת יוניליוור ישראל, יצרנית גלידות שטראוס. החברה רוכשת שוקולד משטראוס, ומשלבת אותו בין היתר במוצרי הגלידות מגנום וקרמיסמו. למודת ניסיון אחרי זיהום סלמונלה בדגני הבוקר של תלמה ב־2016, שקרה ככל הנראה בעקבות חשיפת המוצרים ללשלשת יונים, הקימה יוניליוור מעבדה פנימית, בה היא מבצעת בדיקות אינדיקטיביות. בדיקות מהירות אלו נותנות אינדיקציה לקיום חריגה באיכות המוצר. החברה התריעה בפני שטראוס מספר פעמים כי תוצאות המעבדה שלה מציגות חריגות בשוקולד, אולם בשטראוס התעלמו. דרור הסביר: "כמה פעמים קיבלנו מאחד הלקוחות שלנו אינדיקציות שהוא גם עושה בדיקות פנימיות על השוקולד שהוא קונה מאיתנו ויש חריגות, אבל אנחנו עובדים עם מעבדות חיצוניות מוסמכות, והתשובות שלנו היו תקינות, ופה אנחנו לא בדקנו את הדברים האלו שוב וזה לא בסדר, היינו צריכים להתנהל בצורה שונה". אחרי ששטראוס, שהתעלמה מהממצאים שהציגה לה וביצעה ריקול באיחור, נאלצה יוניליוור להצטרף למהלך וביצעה ריקול לעשרות מוצרי גלידה, גם כאלו שלא כוללים שוקולד, אך נמצאו באותה סביבת ייצור. יומיים אחרי החלטת הריקול, שללו בדיקות המעבדה הימצאות סלמונלה בכל מוצרי הגלידות, אך אלו כבר הושמדו.
אכיפה לא יעילה של משרד הבריאות
אף ששטראוס היא האחראית לכשלים ולסיכון הציבור, נושא משרד הבריאות באחריות לא פחותה. לאורך עשרות שנים חשפו מקרים קשים - שהבולטים שבהם היה מחסור בוויטמין B1 בתרכובת המזון לתינוקות של רמדיה והסילקון בחלב תנובה - ששירות המזון במשרד הבריאות לא מתפקד. השירות מותיר בידי יצרני המזון את ההחלטה כיצד לפעול ומגבה אותם, גם על חשבון הצרכנים.
בדו"ח מבקר המדינה מ־2020 נחשף רצף כשלים מטריד במיוחד, שאם משרד הבריאות היה מתקן אותם, היה אפשר להימנע מהריקול הנוכחי. המבקר קבע כי הליקויים שנמצאו בביקורת מצביעים על בעיות בתפקוד המשרד ושירות המזון הארצי בכל הנוגע למניעת צריכה של מוצרי מזון מזוהמים כדי למנוע תחלואה. "נמצאו ליקויים בכל שלבי הטיפול של שירות המזון במוצרי מזון מזוהמים ששווקו ובנוגע לתחלואה שנקשרה למוצרי מזון אלה, לרבות עיכוב בדרישות מיצרני המזון וממשווקי המזון לביצוע ריקול", נקבע בדו”ח.
2 צפייה בגלריה
מימין: עפרה שטראוס, יו”ר שטראוס, גיורא בר דעה, מנכ”ל שטראוס, ונחמן אש, מנכ”ל משרד הבריאות. משהו לקוי בקבלת ההחלטות ובתהליכי הפיקוח
(צילומים: יאיר שגיא, דפנה גזית)
המבקר קבע כי המידע המפורסם לציבור אינו מלא, וכי פעולות האכיפה שננקטות נגד יצרני מזון שמפרים את החוק אינן אפקטיביות, ומשרד טרם גיבש נוהל מפורט המסדיר את ההקמה וההפעלה של מערך העיצומים הכספיים ואת מדיניות האכיפה שלו כלפי יצרני מזון. שירות המזון הארצי מפעיל רק את מסלול הקנס המינהלי הנמוך, שעומד על 1,000 שקל להפרה.
משרד הבריאות הקפיד להסיר מעצמו אחריות במקרה של שטראוס, כשמסר כי הרגולטור בודק התאמת מערכת הבקרה והנהלים במפעלים כדי לשמור על תקינות ובטיחות המוצרים. אלא שהביקורת האחרונה בקו ייצור השוקולד הנוזלי נערכה לפני שנה, ומשרד הבריאות טען כי זה פרק הזמן הנדרש וכי תדירות הביקורות נקבעת בהתאם לניהול סיכונים במסגרתו נלקחים בחשבון גורמים שונים כמו סוג המזון ומערכת הבקרה העצמית במפעל. כעת בוחן משרד הבריאות קשר בין התפרצות הסלמונלה באירופה בעקבות אכילת מוצרי שוקולד קינדר למקרה של שטראוס, אם יתברר כי שתי החברות רוכשות חומרי גלם מאותם מפעלים.
חזית מול בעלי המניות
עפרה שטראוס, יו”ר הקבוצה, דחתה על הסף הסקת מסקנות אישיות כלפי הנהלת החברה: "האם אנחנו מסיקים מסקנות לגבי אנשים והאם אנחנו נקצץ בשכר או בכל דרך אחרת באנשים שיושבים פה או במקום אחר? התשובה ממש לא. אנחנו כרגע עוסקים בתיקון כל הליקויים והכי מהר לחזור עם המוצרים לעשייה ולייצור. אנשים שעבדו בתהליכים האלו של השוקולד הם בדיוק אותם עובדים שעובדים בשנים האחרונות ומייצרים, מוכרים, מפיצים ואחראים על התוצאות שלנו, ולכן התפקיד שלנו בתקופה הזו הוא לתמוך בהם ולאפשר את כל האמצעים לתקן ליקויים".
הדברים של שטראוס עולים בקנה אחד עם הדי־אן־איי של החברה שייסדה משפחתה, אלא שלא בטוח שהטלטלה תאפשר לה לשמור על המורשת של הגנה על הנהלת החברה, שכן ההודאה בכשלים עלולה להביא בעלי מניות מיעוט לדרוש את רענון שדרת הניהול.
שטראוס התייחסה גם לבעלי המניות בשבוע שבו ירדה המניה בכ־9% ומחקה מיליארד שקל משווי החברה: "כל מי ששם את כספו, ושוק ההון זה חלק מהחיים שלנו, חד־משמעית נפגע. וכשאנחנו מסתכלים, זה לא רק מי ששם את הכסף, אלא גם מי הכניסו את הכספים לאותן קרנות. אנחנו הולכים לישון עם זה בלילה, ומפה האחריות שלנו לחזור ולשקם כמה שיותר מהר".
