פחות גזי חממה, יותר חומר רעיל: כמה עלה לנו זיהום האוויר
פחות גזי חממה, יותר חומר רעיל: כמה עלה לנו זיהום האוויר
דו"ח הפליטות השנתי של המשרד להגנת הסביבה מגלה כי ב־2023 העלות לציבור כתוצאה מזיהום הגיעה ל־38 מיליארד שקל. גזי החממה פחתו אך גברה פליטת חומרים מסרטנים, והמלחמה רק דירדרה את איכות האוויר שאנו נושמים
פליטות גזי החממה פחתו בישראל ב־2023 בשיעור של כ־4%, בעיקר בזכות הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בפחם, אולם הפליטה לאוויר של חלק מהחומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים — עלתה בשנה שעברה בשיעור של 3% בהשוואה ל־2022. כך עולה מדו״ח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם הבוקר, ומציג לראשונה ניתוח של השפעת השריפות בצפון ובעוטף בחודשי המלחמה על הטבע הישראלי ובריאות הציבור.
מרשם הפליטות לסביבה מתפרסם כל שנה, ומציג את החומרים המזהמים הנפלטים ממקורות שונים. כ־570 מפעלים גדולים בישראל מדווחים כל שנה על פליטותיהם, והדו"ח משקף את השפעתם על הסביבה וגם את העלות של פעילותם — העלות לציבור של ההשפעות השליליות על בריאות האדם והסביבה מהפליטות. לפי הממצאים, העלות של פליטות מזהמים לאוויר בישראל עמדה ב־2023 על 38 מיליארד שקל, מתוכם 22.5 בשל מזהמים מקומיים הגורמים לתחלואה, וכ־14.5 מיליארד בשל פליטות גזי חממה המובילים לשינויי האקלים. העלויות פחתו בכ־3% בהשוואה ל־2022 (כ־1.3 מיליארד שקל), אולם 15 מפעלים בלבד — שהם 2.5% מהמדווחים למשרד — אחראים על 74% מכלל העלות החיצונית. בראשם תחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג, ואחריהן מפעל המלט ״נשר״ של איש העסקים לן בלווטניק, בעלי ערוץ 13.
בסך הכל, בשנים האחרונות המרשם מראה על ירידה בפליטות מרבית המזהמים במגזרי התעשייה המסורתיים. למרות שפליטות גזי החממה בסך הכל פחתו אשתקד, בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה נרשמו עליות של 24% בפליטה לאוויר של חלקיקי PM10 (כלל חומר חלקיקי עדין מרחף בגודל קטן מ־10 מיקרון) ביחס ל־2022 שנגרמו לדברי המפעל משינויים בתנאי התפעול עקב המלחמה וקריסת עגורן ברוטנברג. בתחנה עצמה, פחתה פליטת תחמוצות החנקן ב־2%, אולם תקלה אחת בלבד הובילה בבת אחת לפליטה של 728 טונות של תחמוצות חנקן לאוויר – 23% מהפליטה השנתית. בבית הזיקוק באשדוד התרחשה עלייה של 72% בפליטה לאוויר של תחמוצות גופרית (290 טונות בשנת 2023). המפעל מייחס זאת ל״אילוצי המלחמה״. באזור התעשייה שבצפון אשדוד, שבו פועל בית הזיקוק לצד 11 מפעלים מזהמים נוספים, לא חלו בשנים האחרונות הפחתות ניכרות בפליטות.
הטבע נשרף
הדו"ח עוסק בשנת 2023, והוא גם מציג לראשונה נזקים חלקיים של המלחמה המתמשכת: בעוד שתושבי הצפון והדרום מפונים מביתם כבר עשרה חודשים, המלחמה מתמשכת והטבע נשרף: לפי הדו״ח מאז 7 באוקטובר נשרפו בגליל ובגולן 146 קמ"ר של צמחייה. שטח זה גדול פי 5 מהשטח הנשרף בתקופה המקבילה ב־10 השנים הקודמות (30 קמ"ר בממוצע). בחבל תקומה נשרפו 8 קמ"ר, שטח כפול מהשטח הממוצע שנשרף בתקופה המקבילה ב־8 השנים הקודמות (שבהן טרור בלוני התבערה גרם לשריפות גדולות). כמות הצמחייה שנשרפה בחודשי המלחמה מוערכת ב־145 אלף טונות חומר יבש, ויש לכך לא רק השלכות סביבתיות, אלא גם בריאותיות: הפליטות משריפות אלה מהוות 44% מהפליטה הארצית השנתית של פחמן חד־חמצני, וכ־13% מהפליטה של חלקיקי מזהמי אוויר המובילים לתחלואה ולמוות.
הדו"ח מבטא גם את חשיבות התנאים שמציב המשרד להגנת הסביבה למפעלים בהיתרי הפליטה שלהם. שיעור פליטת תחמוצות חנקן, הנפלטות בשל שריפת דלקים מזהמים כמו פחם, מזוט, סולר, בנזין וגז, פחת ב־2023 בכ־6%. הסיבה היא שינוי היתר הפליטה של נשר, וצמצום האפשרות של המפעל לפלוט תחמוצות חנקן (מ־800 מ״ג למטר מעוקב ל־500 מ״ג למטר מעוקב). אותו ערך יופחת ב־2027 לכ־350 מ״ג למטר מעוקב, וכך תפחת הפליטה יותר, ועם צמצום השימוש בפחם, תקטן הפליטה המסוכנת של תחמוצות החנקן עוד, שכן 64% מפליטת תחמוצות החנקן בישראל נגרמת בשל פעילות תחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג, לצד נשר. כך או כך, לעת עתה, פליטת תחמוצות החנקן לנפש בישראל גבוהה בכ-60% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי.
למרות ששריפת פחם לייצור חשמל מובילה לזיהום אוויר כבד ופליטת גזי חממה, לאחרונה הודיעה הממשלה כי הפסקת השימוש בפחם תתעכב לפחות עד סוף 2026. הדו"ח מצביע על חשיבות הפסקת השימוש בפחם: ב־2023 חלה הפחתה של 18% בצריכת פחם לייצור חשמל, וכך פחתה בכ־7% פליטת תחמוצות גופרית בישראל. בעוד שמעבר לגז עדיין מוביל לפליטת מזהמים וגזי חממה רבים — גם אם בשיעור מופחת בהשוואה לפחם.
לא נוגעים בפסולת
בהקשר זה ראוי לציין כי בעוד שלסקטור החשמל והתעשייה יש תוכניות שונות להפחתת הזיהום שלהם, סקטור התחבורה האחראי לזיהום גדול — נותר מתחת לרדאר של הרגולטור. ישראל כלל לא מתחייבת להפחית את פליטות גזי החממה של סקטור התחבורה בשנים הבאות, ומזהמי אוויר נפלטים מכלי תחבורה בגובה האף של הציבור בערים מובילים לנזק בריאותי ודאי. לפי הדו"ח, מבחינת עלויות מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, מגזר התחבורה הוא המשפיע ביותר במשק, והוא אחראי לפליטת 51% מתחמוצות החנקן ו־31% מפליטות החלקיקים בגודל קטן מ־10 מיקרון (PM10).
הדו"ח ממחיש גם את אוזלת היד בטיפול בענף הפסולת — שאחראי ביחד עם המערכות לטיפול בשפכים — לעלייה של 3% בחומרים החשודים כמסרטנים. בשנה שעברה חלה ירידה של 2% במחזור פסולת מעורבת, וכמות פסולת הבניין המטופלת ירדה ב־6%, למרות הקלות של טיפול בה. בזמן זה בישראל מתחוללות כל שנה שריפות פסולת לא חוקיות. ב־2023, הן תרמו 76% מפליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים.
הנתונים אף מצביעים על גידול משמעותי בפליטות המתאן, גז חממה עוצמתי פי כ־80 מפחמן דו חמצני. הסיבה העיקרית לכך היא עלייה של 175% בפליטות ממטמנות, בעיקר בשל עדכון של שיטת החישוב של המשרד. בסקטור הגז, לא נמדדות פליטות מתאן באופן מלא.
