ניתוחרשות התחרות מייצרת סערה בכוס התה של ויסוצקי
ניתוח
רשות התחרות מייצרת סערה בכוס התה של ויסוצקי
לאחר פרישתה של מיכל הלפרין חל שינוי גישה ברשות התחרות: את היד הרכה והסדרי הפשרה החליפו חקירות על שיח שמעודד עליות מחירים ובדיקה חוזרת של השליטה המוחלטת של ויסוצקי בשוק התה. כעת על הרשות, שהותקפה כמי שלא עשתה את תפקידה בשמירה על שוק המזון, יהיה לטפל גם בג'ילט, תלמה וקולגייט
אף על פי ששליטתה המוחלטת ורבת־השנים של ויסוצקי בשוק התה אינה שנויה במחלוקת, כוונתה של עו"ד מיכל כהן, מ"מ הממונה על רשות התחרות, להכריז על החברה שבעלות שלום זיידלר כמונופול, הפתיעה רבים בשוק המזון. זאת בעיקר כיוון שהרשות בדקה בעבר את חברת ויסוצקי ומצאה שאין מקום להכריז עליה כמונופול. מאז אותה בדיקה לא השתנה שוק התה ולא התערערה השליטה של ויסוצקי בו או נחלשו המתחרים, ולכן לא ברור מה הוביל לשינוי העמדה ברשות.
כהן הצהירה על כוונתה במהלך דיון סוער בוועדת הכלכלה, שעסק ביישום חוק התחרות הכלכלית, שבמהלכו תקפו חברי הוועדה את היעדר העשייה של רשות התחרות כנגד גורמים השולטים בשוק המזון. הטענות לא הופנו כלפי כהן עצמה, המכהנת כממלאת מקום הממונה רק בחודשים האחרונים, אלא בעיקר כלפי הממונה לשעבר מיכל הלפרין, שבמהלך כהונתה הסתיימו חקירות גדולות בהסדרים מקלים. כך לדוגמה, בתום חקירה ממושכת, שבה הודתה תנובה שערכה הסדרים כובלים עם רשתות השיווק במטרה להגביל את התחרות עם שטראוס וטרה, חתמה עמה רשות התחרות על הסדר פשרה מקל. גם החקירה שבמסגרתה הודתה החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), שניצלה לרעה את מעמדה במונופול בשוק משקאות הקולה, הסתיימה בקנס בלבד, שאף הופחת בהמשך הדרך.
היד הרכה של הרשות באה לידי ביטוי גם באישור בקשות לרכישות ומיזוגים שהגישו גופי ענק דוגמת שופרסל שקנתה את ניו־פארם ואת הסיטונאית אמיגה.
בניסיון להציג שהרשות שינתה גישה והחלה לפעול במרץ, חשפה כהן כי בכוונתה להכריז על ויסוצקי כמונופול. "מהיום שמוניתי לממלאת מקום הממונה, מושקעים מרב המשאבים של הרשות לאכיפה תקיפה ואפקטיבית נגד הפרות של חוק התחרות. אנחנו עובדים בימים אלה על תיקים רבים, שלא את כולם אפשר לפרט כאן. בין היתר, בוחנים את המעמד המונופוליסטי של ויסוצקי", אמרה כהן בוועדה.
תפקוד לקוי של הרשות
אפשר להעריך כי כהן מפגינה גישה תקיפה יותר מקודמתה הלפרין, וזו אולי גם אחת הסיבות לפתיחת חקירת רשות התחרות בחשש לתיאום מחירים בין ספקים וקמעונאים גדולים שאותתו בתקשורת על גל עליות מחירים. בנוסף, רק לפני כחצי שנה "כיכבה" רשות התחרות בדו"ח מבקר המדינה, שחשף את תפקודה הלקוי בשמירה על תחרות בשוק המזון.
המבקר, שנגע ספציפית בנושא המונופולים, ציין כי יותר מ־20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופול בשוק המזון, וקבע כי עליה להשתמש בכלים שהעניק לה המחוקק לטובת קידום התחרות בענף המזון והורדת יוקר המחיה בישראל, כמו הכרזה על מונופולין וקבוצת ריכוז ומתן הוראות במקרים מתאימים, כדי לרסן את כוחם.
לצד כל זה, אין זה מן הנמנע כי כהן מבקשת לסמן עובדות בשטח כדי להתמנות לתפקיד באופן קבוע. ועדת האיתור לתפקיד הממונה על רשות התחרות תתכנס היום כדי להכריע סופית על זהות המחליפה, או המחליף. הממונה החדש על התחרות ייבחר מתוך רשימת 14 מועמדים סופיים שהגיעו לשלב הראיונות, בהם כהן, בכירים נוספים במגזר הציבורי, במגזר הפרטי ומועמד אחד מהאקדמיה. הוועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא, שהחלה לפעול באוקטובר, בדקה עשרות מועמדים ותעביר ככל הנראה יותר משם אחד להכרעת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. השרה תביא את השם שתבחר לאישור הממשלה.
5 צפייה בגלריה
מימין: מ”מ הממונה על התחרות עו”ד מיכל כהן, בעלי ויסוצקי שלום זיידלר והממונה הקודמת מיכל הלפרין
(צילומים: אוראל כהן, נמרוד גליקמן, שלו שלום)
האפשרות להכריז על ויסוצקי מונופול החלה להיבחן ברשות התחרות כבר בשנת 2008, אך הבחינה הסתיימה כעבור ארבע שנים בהחלטה שאין מקום להכרזה. עשור לאחר מכן חזר הנושא לשולחן הדיונים, והפעם נראה כי בכוונת כהן להכריז על חברת התה מונופול כדי להקל על הרשות לטפל בה במקרה של הפרות.
מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי ויסוצקי היתה אחראית ל־78.4% ממכירות תחום התה השנה, שהסתכמו ב־11 החודשים הראשונים של 2021 ב־231 מיליון שקל. הרחק מאחוריה ניצב מותג התה ליפטון עם 6.8% ואחריו מותגים קטנים נוספים, בהם גם פרטיים. השליטה של המותג בשוק מאפשרת לחברה לגבות פרמיית מחיר גבוהה: המחיר הממוצע של התה של ויסוצקי עמד השנה על 19.76 שקל למארז, גבוה ב־62% מהמחיר הממוצע של אריזת תה של ליפטון, שעומד על 12.16 שקל. ההעדפה הצרכנית שנוצרה למותג ויסוצקי הובילה לכך שמדפי התה ברשתות מציגים בעיקר את מוצרי התה של החברה ומותירים שטח מצומצם ומיקומים נחותים למתחרה, מה שמוביל לשימור מעמדה.
חוק המזון, המטיל מגבלות על הספקים הגדולים בשוק, מגדיר ספק כגדול אם מכירותיו עולות על 300 מיליון שקל בשנה. מכירותיה השנתיות של ויסוצקי צפויות להסתכם בכ־197 מיליון שקל, ולכן החברה אינה עונה על ההגדרה ופטורה ממגבלות שונות, הנוגעות בין היתר לשטחי המדף ומיקום המוצרים ברשתות.
אלא שחוק המזון קובע עוד כי ספק המוכרז כמונופול, ייחשב כספק גדול ביחס למוצר שלגביו הוכרז כבעל מונופול. על רקע זה, אם תכריז הרשות על ויסוצקי כמונופול, יחולו על החברה מגבלות רבות הנוגעות להתנהלות של החברה מול הקמעונאים כמו האיסור להתערב במיקום מוצרי החברה בחנויות הגדולות, האיסור להתערב או להמליץ על מחיר המוצרים לצרכן, האיסור להתערב במחיר לצרכן שגובה הקמעונאי על מוצריה, האיסור לדרוש שטח מכירה בשיעור כלשהו למוצריה ועוד.
מי ירסן את ג'ילט ותלמה
לפי רשות התחרות, כשחברה שוקלת להעלות מחירים, והיא אינה חוששת מתגובת הלקוחות (ביקוש) ומתגובתם של ספקים אחרים (היצע), הדבר עשוי לאותת כי היא מחזיקה בכוח שוק משמעותי. במצבים כאלה תשקול הרשות להכריז עליה כמונופול, אבל רק אם מתקיימים תנאים נוספים כמו חסמי כניסה, חסמי מעבר בין מוצרים ועוד. מונופול יכול להיות מוגדר גם מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, ולא רק בנתח שוק משמעותי (מעל 50%). אמנם ויסוצקי מחזיקה בנתח שוק גבוה ומחיר מוצריה גבוה גם כן, אבל לא ניכר כי יש חסמי כניסה בשוק או חסמי מעבר.
ויסוצקי לא לבד. חברות נוספות בשוק המקומי מחזיקות בנתח שוק גבוה מ־50% בקטגוריה מסוימת, אך אינן מונופול. כך, לדוגמה, יוניליוור האוחזת בנתח של 84.7% משוק הקורנפלקס, עם מותג תלמה וב־56.2% משוק המרקים באמצעות מותג קנור. דיפלומט האוחזת ב־91% משוק סכיני הגילוח לגבר, שסטוביץ המחזיקה ב־96.2% משוק משחות השיניים הבריאותיות באמצעות מותג קולגייט. גם חברת קימברלי קלארק (חוגלה, אוחזת בנתח של 67.1% משוק החיתולים ו־52.6% משוק נייר הטואלט עם מותגי לילי ומולט ואסם השולטת בשוק הדייסות לתינוקות עם מותג מטרנה האוחז ב־81.5%.
אפשר להעריך כי הממונה לא מקדמת הכרזה על גופים אלו כמונופול, כיוון שמדובר בספקים גדולים וגדולים מאוד שחלות עליהם מגבלות חוק המזון. עם זאת, להכרזה על חברה כמונופול יש תרומה נוספת לצרכן, במקרה שבו הוא חש כי המונופול ניצל את מעמדו לרעה. זאת כיוון שלאזרח המבקש לתבוע את החברה, אין ידע וכלים לבסס את הטענה שמדובר במונופול ואילו ההכרזה נותנת זכות תביעה מבוססת לתובעים פרטיים.
מרשות התחרות נמסר בתשובה לשאלה מדוע הוחלט לבחון שוב את ויסוצקי, לאחר שלפני עשור התקבלה החלה שאין מקום להכריז עליה מונופול ומאז לא נרשם שינוי מהותי בענף: "כל ממונה מחליט על האופן שבו הוא מקצה את משאביו המוגבלים. ובימים אלה הוחלט להקצות משאבים בין היתר לבדיקת מעמדה של ויסוצקי.
“כפי שהבהירה ממלאת מקום הממונה בדיון בוועדת הכלכלה, על פי חוק המזון החובות שחלות על ‘ספק גדול’, יחולו גם על בעלי מונופולין שמחזור המכירות השנתי שלהם נמוך מ־300 מיליון שקל, רק אם הוכרזו כבעלי מונופולין. אם בעקבות הבדיקה נחשוב שיש ביסוס כלכלי ומשפטי לכך שוויסוצקי היא בעלת מונופולין על פי החוק, נכריז עליה ככזו".
