פרשנותספאר אחד יותר מדי: למה לתת לשופרסל עוד כוח?
פרשנות
ספאר אחד יותר מדי: למה לתת לשופרסל עוד כוח?
תחת רפיסותה של רשות התחרות, מסע ההתעצמות של שופרסל נמשך שנים ללא הפרעה. היא כובשת תחומים חדשים, נכנסת לאזורים חדשים והופכת בעצמה לספקית ולמפיצה רבת כוח. ראוי שהעסקה להבאת רשת ספאר לישראל תעיר את הממונה על התחרות מיכל כהן
הבוקר ייכנסו לתוקפן העלאות המחירים של ספקי המזון ומוצרי הצריכה, שחלק ניכר מהן אושרו בידי כל הרשתות, לרבות שופרסל. במקביל לאישור העלאות המחירים, עסקה שופרסל בשבועות האחרונים במגעים, שהובילו לחתימה בסוף השבוע שעבר על מזכר הבנות להבאת רשת הקמעונאות ההולנדית ספאר לישראל, בשותפות עם גורמים נוספים.
לכאורה בשורה משמחת: עוד רשת תפעל בישראל - ועוד רשת בינלאומית מוכרת, שתאפשר להגדיל את מגוון המוצרים ואת התחרות. אבל כל זה רק לכאורה. בפועל, אם יינתן אישור למהלך, שופרסל, שגם כך היא הגורם הקמעונאי החזק בשוק, תהפוך לחזקה עוד יותר, עם מוטת שליטה אדירה בכל מקטע של הענף. הגברת תחרות והוזלת מחירים יהיו חלום רחוק.
למען האמת, ההסכם החדש שעליו חתמה שופרסל מעיד בעיקר על כך שמיכל כהן, הממונה על התחרות, ממשיכה לנמנם בשמירה. אילו היתה ממלאת את תפקידה כראוי, שופרסל כלל לא היתה מעזה להגיש לה בקשה לאישור עסקה מסוג זה. אבל כהן, כקודמתה בתפקיד מיכל הלפרין, מעניקה בשנים האחרונות יד חופשית לשופרסל להתעצם ככל שתחשוק. ושופרסל, מצדה, ממשיכה לבלוע.
זה החל עוד ב־2005, כשהרשות תחת דרור שטרום אישרה לשופרסל לקנות את קלאבמרקט שנקלעה לחדלות פירעון, וכך אפשרה לרשת לזנק ולהוביל את הענף בפער דרמטי ממתחרותיה. היטיב להגדיר זאת אפי רוזנהויז, מנכ״ל שופרסל באותם ימים, שהבהיר לספקים כי״נוצרה היררכיה חדשה בשוק״. על היסודות שיצק רוזנהויז תחת השליטה של נוחי דנקנר, בנה מחליפו איציק אברכהן, יו״ר שופרסל היום, מגדל של עסקאות, שאושרו ללא היסוס על ידי רשות התחרות.
רק לפני חצי שנה אישרה הממונה כהן לשופרסל לקנות את רשת הסטוק דן דיל בסכום של עד 350 מיליון שקל. ברשות לא מנמקים אישור בקשות, אלא רק סירוב להן, אבל לגורמים בענף נומק האישור בכך שהתפיסה שמנחה את רשות התחרות היא שאין למנוע מחברה, גדולה ככל שתהיה, להמשיך ולצמוח באמצעות רכישת עסקים בתחומים שונים מליבת פעילותה. הגישה הזו מניחה שדווקא גורם גדול וחזק יכול לחולל תחרות ולתת לצרכנים מחירים טובים יותר, בזכות כוח הקנייה שלו. במקרה הזה, אף על פי שלשופרסל יש פעילות בתחום הנון פוד בסניפיה, ובעוצמה גבוהה יותר באתר האונליין שלה, ברשות, אולי מתוך הרגל, חתמו ואישרו את העסקה שהקנתה לשופרסל זרוע חזקה בתחום הסטוקים.
חמש שנים קודם לכן היתה זאת הממונה הלפרין שאישרה לשופרסל לקנות את רשת ניו־פארם, שמותגה על מחדש תחת שופרסל כרשת Be. האישור התמוה לעסקה הוצג כמהלך להגברת התחרות בענף, באמצעות תנאי שחייב את שופרסל למכור 11 חנויות של ניו־פארם לגורם אחד, שיקים באמצעותן רשת פארם חדשה. בשופרסל שיתפו פעולה עם אחיזת העיניים שארגנה הרשות ומכרו את החנויות לאחים ניסנוב תמורת 11 מיליון שקל (לא כולל מלאי). לא חלפו אלא שנתיים ורשת סמארט פארם החדשה פורקה וסניפיה נמכרו - בין היתר לשופרסל, שלפי הערכות שילמה על סניף אחד (כולל מלאי) כ־10 מיליון שקל, קרוב לשווי העסקה כולה. אשר לתחרות בתחום הפארם, כפי שיודע כל צרכן, רשת Be לא יצרה כזו, ומחיריה כמעט זהים לאלה של סופר פארם.
נמשיך: לפני שנתיים, בסיומה של שנת שיא היסטורית בעקבות התפרצות מגפת הקורונה והזינוק בצריכת מזון, חתמה שופרסל על הסכם לרכישת השליטה (75%) בסיטונאית המזון אמיגה, המשווקת כ־60% מהמזון לשוק המוסדי באזור גוש דן. העסקה, שמהותה רכישת מפיץ מזון ומוצרי צריכה, לא נולדה בחלל ריק. קדמה לה עשייה משמעותית של שופרסל, שכבר ב־2018 פתחה חנות למכירה סיטונאית למכולות ועסקים קטנים. בשבוע שעבר השלימה שופרסל את העסקה, רכשה את יתרת המניות של אמיגה והפכה אותה לחברה־בת בבעלות מלאה.
זו אותה שופרסל, שב־2014 החלה לבנות, לקדם ולהעצים את המותג הפרטי שלה, עד שהגיע לנתח של למעלה מ־26% ממכירותיה. המכירות האלה באו באופן ישיר על חשבון הספקים, בעיקר הקטנים והבינוניים. רכישת אמיגה היתה רק עוד דרך לנגוס עוד בספקים, באמצעות שיווק מוצריהם למכולות וגזירת קופון ממחירי הקנייה הנוחים שהיא מקבלת מהם, הודות לכוח הקנייה העצום שצברה. למי שתהה, עמדת רשות התחרות בעניין רכישת אמיגה היתה... לאפשר לשופרסל להשתלט עליה, חרף חששות כבדים שהציגו הספקים. לא בכדי, כשהרוח בגבה, הודיעה שופרסל לפני כשלושה חודשים על רכישת חברת המפיץ, סיטונאית מזון נוספת בצפון הארץ. העסקה הזו עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות.
למה בעצם הרשות מאפשרת לשופרסל להתעצם כך? ההסבר הלא רשמי הוא הריכוזיות הגדולה שהקיימת במקטע הספקים. בישראל, עשרה יצרני ויבואני מזון שולטים במחצית המכירות בשוק (51.2%). יחד עם העשירייה השנייה הנתח שלהם מגיע ל־62.6%. לכאורה, לשופרסל חזקה יהיה יותר כוח מיקוח מול הספקים רבי העוצמה.
אלא שברשות התחרות מתעלמים מכך שהריכוזיות במקטע הספקים חזקה אף יותר, דווקא בגלל שופרסל עצמה ורשת רמי לוי. שתי הרשתות הללו מחזיקות במותג פרטי רב כוח, שמהווה כ־25% מהמכירות שלהן. זה מציב את המותג שלהן כספק הרביעי בגודלו בכל רשת. למרות זאת, ברשות מסרבים להתייחס למותגים הפרטיים כאל ספקים גדולים, ומנמקים זאת בכך שהמותג הפרטי מורכב ממכירות של הרבה ספקים קטנים. הרשות מתעלמת מכך שחלק מהמוצרים בכלל מיובאים מחו״ל על ידי הרשתות ולא מיוצרים בישראל על ידי ספקים מקומיים קטנים. כיום נתח המותג הפרטי בכלל השוק עומד על 7.2%, ואם מצרפים אותו לנתח של 20 הספקים הגדולים, מגיעים לשליטה ב־69.8% מהמכירות בשוק המזון ומוצרי הצריכה. המשמעות היא שברשות התחרות בוחרים לתקן את הכשל ההיסטורי במקטע הספקים באמצעות העמקת הכשל במקטע הקמעונאי.
כאן לא נגמר המסלול הירוק של שופרסל ברשות התחרות. הרשת הקמעונאית יצרה בשנים האחרונות מעקף לפרק התחרות הגיאוגרפית בחוק המזון, שקידם הממונה בעבר דויד גילה. הפרק הזה אוסר על שופרסל להתרחב למרבית האזורים בארץ באמצעות רכישת סניפים. במקום זה, שופרסל פיתחה את זרוע חנויות הנוחות ״אקספרס״, תוך השתלטות על מכולות פרטיות בשכונות. בעלי המכולות מקבלים תשלום נדיב תמורת המקום, או פשוט הופכים למעין זכיינים של הרשת.
עם ההיסטוריה הארוכה הזו של רפיסות מצד רשות התחרות, לשופרסל, שכבר שולטת בחמישית ממכירות השוק, לא היה כל היסוס לחתום כעת על העסקה להבאת רשת ספאר ההולנדית לישראל. אבל העסקה הנוכחית, שבמסגרתה יקומו עשרה סניפי ספאר בשלוש השנים הקרובות ומוצריה אף יימכרו בסניפי שופרסל - ראוי שתטריד את מנוחתה של הממונה כהן.
לא רק משום שתחזק עוד יותר את כוחה של שופרסל מול מתחרותיה. משמעות העסקה היא החלשה נוספת של התחרות גם במקטע הקמעונאי. הדאגה הגדולה של כהן צריכה להיות הספקים הקטנים והבינוניים, שכניסת ספאר למדפי שופרסל תפגע בעיקר בהם. כבר היום שופרסל מעניקה נתח לא פרופורציונלי על מדפיה למותג הפרטי שלה, לצד המותגים המובילים של הספקים הגדולים. כשתידרש לפנות מקום נוסף על המדפים לטובת ספאר, אפשר להעריך שזה יבוא על חשבון המוצרים שמכונים כבר היום "דלי מכר", שברובם משתייכים לספקים שלאט אך בעקביות פשוט הולכים ונעלמים.
