תיאבון הצרכנים מכניס את הקמעונאים למרוץ נגד הזמן
תיאבון הצרכנים מכניס את הקמעונאים למרוץ נגד הזמן
התחרות על הצרכן הובילה לכך ש־87% מהקמעונאים בעולם מתכוונים לספק משלוח עד הבית בתוך חצי שעה עד שנת 2025. לטובת הלוגיסטיקה המטורפת הזאת סטארט־אפים כבר משתלטים על רחובות הערים כדי לפתוח חנויות “שחורות”
תיאבונם של הצרכנים למשלוחים מהירים דוחף את הקמעונאים יחד איתם במסלול טירוף המשלוחים. בכל רחבי העולם צצים להם שירותים חדשים שמנסים לדחוק את זמן המשלוח מטה ומטה, בתים מוסבים למיקרו־מחסנים ומדרכות למרכזי חלוקה, וזה לא נראה כאילו הדבר הולך להירגע.
מסקר שנערך לאחרונה על ידי חברת ברינגג בקרב 500 רשתות קמעונאיות בצפון אמריקה ואירופה עולה כי אף שרק 35% מהרשתות מציעות כיום משלוחים באותו היום, 99% מהן מתכוונות לעשות זאת עד 2025. "כשיש כל כך הרבה שיטות משלוחים, אין לקמעונאים ברירה אלא להציע גם את זה. זו צריכה להיות עוד שיטת משלוח שהצרכנים יודעים שהם יכולים לקבל", מסבירה דניאלה פרלמוטר, סמנכ"לית השיווק בברינגג, ל"כלכליסט". "לפעמים מהירות המשלוח זו סיבה לבחור במותג כזה או אחר. זה הופך את הלוגיסטיקה להרבה יותר מסובכת".
והיא בהחלט מסתבכת. כשזמן המשלוח מתקצר, כך גם צריך להחזיק יותר מוצרים במלאי בחנויות כדי להבטיח זמינות מוצרים במרחקים סבירים, לבסס מערכת הזמנות שקופה עם מעקב בזמן אמת יעיל, שלא לדבר על גיוס מסיבי של שליחים. כמחצית מהקמעונאים מדגישים את המרחק והזמן שנדרש להוביל את המוצר אל הלקוח, כשניים מהאתגרים הגדולים ביותר במאמץ לעבור למשלוחים של אותו היום. היכן הפתרונות? כבר היום, מראים נתוני הסקר, יותר ממחצית הקמעונאים מציעים משלוחים שלא מגיעים ממרכזי הפצה או מחסנים מרכזיים, אלא מהחנויות עצמן, וכשני שלישים מהם אף משתמשים בחללים בקניונים או חנויות כלבו כמעין מרכזי הפצה קטנים בתוך העיר (מה שמכונה Dark Store).
ארה"ב בפיגור
ארה"ב נמצאת בפיגור משמעותי מבחינת זמן המשלוחים לעומת קנדה ואירופה. שם כ־26% מהקמעונאים מציעים משלוחים באותו היום בהשוואה ל־46% מהקמעונאים בקנדה. ובארה"ב גם פחות קמעונאים מציעים משלוחים של עד 30 דקות – 31% בארה"ב לעומת 40% באיחוד האירופי. זה לא צריך להפתיע שבמדינות אירופה צומחת בשנתיים האחרונות תעשייה משגשגת במיוחד של חנויות אפלות. אלו חנויות שמקימים סטארט־אפים למשלוחים מהירים, שמבטיחים מסירות בתוך פחות מ־30 דקות, חללים ריקים ללא שלט או סימון, שם מנהלים מיקרו־מחסנים כדי לקצר ולייעל זמני משלוח.
פעילות זו ידועה היום כ"Quick Commerce", או Q-commerce, או כשרוצים ממש להתפאר – מכנים אותה "הדור השלישי של הקמעונאות". היום מוערך שוק זה בכ־25 מיליארד דולר, וחלק מההערכות צופות שיצמח בזריזות ל־75 מיליארד דולר כבר ב־2025. לפי חברת המחקר Euromonitor, בעשרת החודשים הראשונים של 2021 קמו לא פחות מ־30 סטארט־אפים בתחום באירופה בלבד. סטארט־אפים בתחום זה במערב אירופה גייסו 4.6 מיליארד דולר ב־2021 — פי שניים מההשקעה שהוזרמה לסטארט־אפים דומים בארה"ב. בין היתר תופסות אחיזה החברה הטורקית Getir שהיתה הראשונה להבטיח משלוחים בתוך דקות במקום שעות, ואחריה הבטיחו הבטחות דומות גם Glovo הספרדית, Flink ו־Gorillas הגרמניות ו־Zapp הבריטית. בארה"ב ידועה במיוחד החברה Instacart.
דניאלה פרלמוטר מברינגג: כשיש כל כך הרבה שיטות משלוחים, אין לקמעונאים ברירה אלא להציע גם משלוח קצר מועד"
טירוף המשלוח באותו יום התחיל כבר ב־2019, אז הודיעה אמזון כי היא תתחיל להציע משלוח מסוג זה ללקוחות הפריים שלה, תוך שהיא גם תסיר את דרישות המינימום להזמנה. כך למעשה ניסתה לעודד את הצרכנים לקנות פריטים בודדים בעלות נמוכה במשלוח מהיר. באותם ימים אמזון עוד שלטה לחלוטין בסטנדרט המשלוחים במגזר הקמעונאות עם המשלוחים בעלות אפסית ובתוך 48 שעות שהציעה ללקוחות פריים. שאפתנית ככל שהיתה, כבר אז מקובל היה לראות באובססיית המשלוחים שביססה אמזון כנזק סביבתי לאור כמויות פליטות הפחמן הגדולות שפעילותה מייצרת.
אבל הנזק כבר נעשה. עם ההכרזה קמעונאים רבים מצאו עצמם במצב של אין ברירה אלא להתחרות, ולהתחיל להציע זמני אספקה מהירים גם הם, וללא תוספת תשלום. לעמוד בסטנדרט של אמזון היה בעיני רבים ההבדל בין לזכות במכירה, או להפסיד אותה.
לא אקולוגי ומטריד
כעת ממצאי הסקר של ברינגג מצביעים על הפנמה עמוקה של התחרות במגזר הקמעונאות, ורמת ההשפעה הנמוכה שיש למאבק בשינוי האקלים על התעשייה. "הלקוחות כצרכנים מודעים לזה", מוסיפה פרלמוטר, "אבל רואים כי הם מוכנים לשלם עוד 5% פרימיום אם הם יודעים שהמשלוח ירוק. קמעונאים צריכים לתקשר את זה לצרכנים, למשל להציע משלוח איטי יותר שאפשר להבטיח שהוא אקולוגי יותר, או אם יגיע באמצעות ספק עם מנוע חשמלי. ברגע שהקמעונאי יכול לתקשר אפשרויות אלה, הוא מראה כי הוא יותר ירוק, ואולי גם יעדיפו אותו יותר". עם זאת, קשה להאמין שקמעונאים יציעו בעצמם שיטות אקולוגיות יותר, אלא אם הלקוחות עצמם ידחפו אותם לעשות זאת. נכון להיום, אין לחברות תמריצים משמעותיים כדי להציע אפשרויות אקולוגיות.
זה לא אמור היה להיות כך. במחקר מ־2012 של אוניברסיטת וושינגטון נמצא כי משלוחי מכולת, למשל, יכולים לחתוך בין 80% ל־90% מפליטת הפחמן, בהשוואה לצרכנים שהולכים לאסוף את הפריטים שלהם בעצמם, במכוניות הפרטיות שלהם. אלו הן היתרונות של שירות שמאחד כמה משלוחים באמצעות רכב גדול. עם זאת, ההערכות משתנות לחלוטין כשהפריטים השונים נאספים ממרחקים גדולים יותר ויש לשלוח אותם במהירות גבוהה יותר, זאת משום שתנאים מסוג אלו מייצרים הזדמנויות פחותות משמעותית לאחד משלוחים.
בעיית הקיומיות אינה היחידה, כמובן. בתחילת החודש, למשל, הוציאה עיריית רוטרדם בהולנד הוראה להקפיא כל פתיחה של "חנות אפלה" בתחומי העיר, אלו אותם מוקדי הפצה קטנים שהסטארט־אפים שמציעים את שירותי המשלוח הקצרים פותחים. הסיבה הרשמית: הם מייצרים מטרד בלתי נסבל למרקם החיים בעיר. "כולם כבר למדו להכיר אותם", אמרה חברת מועצת העיר רוס ומייג', "חלונות חשוכים, הפרעה לזרימת התנועה ברחובות, רעש מהעמסה, שליחי אופניים פזיזים ומטרד מהנהגים הממתינים. אין שום דבר פסול במשלוח מהיר, אבל האופן שבו זה נעשה מעצבן עד מאוד".
רוטרדם הצטרפה להחלטה שהעבירה רק שבוע קודם לכן אמסטרדם נגד אותם מרכזי הפצה קטנים. שם הסבירו כי ההחלטה התקבלהה אחרי שתלונות רבות הגיעו מהציבור אחרי שלא פחות מ־31 חנויות כאלו נפתחו בשטחה בשנתיים האחרונות. בשבוע שעבר הודיעו האג ואוטרכט כי הן שוקלות צעדים דומים. בעיר ניו יורק שבה לבדה יש יותר מחצי תריסר סטארט־אפים שמבטיחים משלוחים מיידיים, הודיעו גם כן שיבחנו האם החנויות האפלות עומדות בתקנות.
מלבד המטרד העצום על העיר, על הלכלוך הנלווה, הפקעת המדרכות לפריקות סחורות למחסנים מרובים בכל רחבי העיר, העומס על הכבישים וסכנה מהשליחים הממהרים, יש לחץ עצום גם על השליחים, שצריכים לעמוד ביעדים מבוססי טווחי זמן קצרים ונוקשים.
