כרטיסי האשראי חושפים: חנוכה הוציא את הציבור מהבית, בעיקר כדי לאכול ולקנות בגדים
כרטיסי האשראי חושפים: חנוכה הוציא את הציבור מהבית, בעיקר כדי לאכול ולקנות בגדים
מרבית ענפי הקמעונאות נהנו מעלייה בהכנסות בהשוואה לחנוכה אשתקד, אך ענפי התעופה והבידור ממשיכים לדשדש מאחור עם פער של עשרות אחוזים
בזכות החנוכה הישראלים בזבזו יותר, אבל עדיין פחות. בשבוע העשירי של מלחמת חרבות ברזל, 10 עד 16 בדצמבר, שבמהלכו חל החג, הגיעו הוצאות הציבור בכרטיס אשראי ל־8.8 מיליארד שקל, קפיצה לעומת השבוע התשיעי, אך עדיין ירידה של 3.2% בהשוואה לשבוע ממוצע מתחילת השנה, כך לפי נתוני שבא, מנהלת מערכת התשלומים בכרטיסי אשראי.
בשבוע התשיעי עמד היקף ההוצאות של הציבור באשראי על 7.6 מיליארד שקל, ירידה של 16% בהשוואה לשבוע ממוצע. הקניות השבועיות באמצעות האונליין ירדו גם השבוע ב־5% לסכום של 4.9 מיליארד שקל, בדומה למגמת הירידה שהיתה בשבוע התשיעי של המלחמה.
בהשוואה בין חנוכה השנה (7 עד 15 בדצמבר) לחנוכה אשתקד (18 עד 26 בדצמבר) חנויות הצעצועים והספרים נהנו מעלייה של 2.8% בהכנסות, שכן החג מאופיין בקניית מתנות לילדים. חנויות האופנה נהנו מעלייה של 13.9% בהכנסות, ברשתות המזון היתה עלייה של 11%, במכולות נרשמה עלייה של 19% בהוצאות הציבור עליהן, בחנויות החשמל והאלקטרוניקה היתה עלייה של 11%, במסעדות ההוצאה עלתה ב־4.5%, ובפארמים עלייה של 13%. גם ההוצאה על דלק עלתה בחנוכה ב־1.7% בהשוואה לחנוכה שעבר. מנגד, ירידות נרשמו בענפי התעופה, בסוכנויות הנסיעות, בבתי מלון ובענף הבידור.
מרבית ענפי הקמעונאות רשמו בשבוע העשירי למלחמה עלייה בהכנסות באשראי לעומת שבוע קודם לכן, אבל דווקא בענף הצעצועים והספרים נרשמה ירידה של 9.6%, שהיתה גדולה יותר מהירידה בשבוע שקדם לו, שעמדה על 3.6%. הוצאות הציבור על חנויות הצעצועים והספרים עמדו על 79 מיליון שקל בשבוע העשירי.
חופשת החנוכה הובילה לקניות מוגברות בחנויות האופנה, החשמל והאלקטרוניקה, המסעדות ובתי הקפה. לראשונה מתחילת המלחמה רשם ענף המסעדות עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשבוע ממוצע ב־2023. ההוצאות על בתי קפה ומסעדות הסתכמו ב־640 מיליון שקל, עלייה של 4% בהשוואה לשבוע ממוצע מתחילת השנה.
החנויות בקניונים ובמרכזי המסחר עדיין מציעות מבצעי סוף עונה והקמעונאים מנסים לחסל סחורה של שנה שעברה. היקף ההוצאות על חנויות בגדים ונעליים עמד בשבוע העשירי של המלחמה על 627 מיליון שקל, עלייה של 9%. גם בענף החשמל והאלקטרוניקה ההוצאות עלו ב־13.2%, והסתכמו ב־607 מיליון שקל, העלייה הגבוהה ביותר שרשמו חנויות החשמל מאז תחילת המלחמה.
ברשתות המזון נרשמה סטגנציה בהשוואה לשבוע התשיעי, ובהשוואה לשבוע ממוצע עלו ההוצאות על מזון ברשתות ב־2.9% והסתכמו ב־1.1 מיליארד שקל. מדובר בעלייה קלה בהשוואה לתחילת המלחמה, שבה נהנו רשתות המזון ממכירות גבוהות בחסות הודעת פיקוד העורף לאגור מזון. גם לאחר ההודעה המתוקנת שאין צורך לאגור מים ומזון יבש, הישראלים לא נרגעו ורוקנו את המדפים. אך לאחר השבוע הראשון הציבור נרגע וצמצם את היקף הקניות.
במכולות נרשמה עלייה קלה של 0.9% בהוצאות הציבור באשראי, והיקף ההוצאה הגיע ל־295 מיליון שקל. במעדניות ובקצביות, לעומת זאת, ההוצאות בשבוע האחרון זינקו ב־22.6%, בהשוואה לשבוע ממוצע מתחילת שנה, לסכום של 125 מיליון שקל. זאת לאחר ששבוע קודם רשמו המעדניות עלייה של 18% בהכנסות ל־120 מיליון שקל.
הענפים שממשיכים לסבול מירידה בהוצאות הן ענף המלונאות, שההוצאות עליו נפלו גם בשבוע העשירי ב־63%, ענף התעופה שרשם ירידה של 14% בהוצאות באשראי, וענף הבידור והפנאי שמנסה לחזור לשגרה באטיות ובזהירות, ועליו הוציא הציבור 43 מיליון שקל, שהיוו ירידה של 15% בהשוואה לשבוע ממוצע מתחילת השנה.
