בלעדיההשקעה בפיתוח תחליפי בשר וחלב צנחה ב־78%
בלעדי
ההשקעה בפיתוח תחליפי בשר וחלב צנחה ב־78%
צמצום ההשקעות בישראל ב־2023, שעד אז נחשבה למובילה בתחום החלבון האלטרנטיבי, כמעט כפול מזה של הענף בעולם. לנסיגה הזו השפעה שלילית מכרעת על הליכי הפיתוח היקרים
ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום החלבון האלטרנטיבי (ממקור צמחי או מתורבת במעבדה), ובחמש השנים האחרונות רק ארצות הברית עברה אותה בהיקף ההשקעות בתחום. אולם לפי נתונים שהגיעו לכלכליסט, ב־2023 ספג הענף הישראלי צניחה של לפחות 78% בהשקעות, מכ־454 מיליון דולר בשנת 2022 ל־100 מיליון דולר בלבד אשתקד.
הירידה בהשקעות אפיינה את הענף גם בעולם כולו, ירידה של 45% לסכום של 1.6 מיליארד דולר, אלא שבצל ניסיונות ההפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר, הירידה בישראל היתה חדה בהרבה.
מי שמאגד את הנתונים בתחום הוא מכון (Good Food Institute) GFI, שכולל גם עסקאות שלא פורסמו. אולם לפי בדיקת מכון המחקר RISE Israel, המאגד את העסקאות המדווחות, סך ההשקעות בחברות עמד על 83 מיליון דולר, כלומר ירידה של כ־82%. האטת ההשקעות מדרדרת את ישראל מהמקום השני בהיקף ההשקעה בעולם למקום החמישי. קודמות לה ארצות הברית עם גיוסים של 555 מיליון דולר, שבדיה עם 429 מיליון דולר, בריטניה עם 158 מיליון דולר וצרפת עם 106 מיליון דולר.
האטת ההשקעות לא ייחודית לתעשיית החלבון האלטרנטיבי, אך מפני שמדובר במגזר בהתהוות, המסתמך על השקעות פרטיות כדי להאיץ צמיחה בשלבים מוקדמים ומאתגרים הדורשים הליכי פיתוח יקרים, יש לכך משמעויות מרחיקות לכת על התפתחות החברות.
דו"ח חדש של רשות החדשנות של ישראל, GFI ישראל והפורום הכלכלי העולמי מצביע על הפוטנציאל הרב בישראל ועל המגמה החיובית שאפיינה את התחום עד אשתקד.
בישראל פועלים 80 סטארט־אפים בתחום, והצפי הוא לצמיחה של עוד 200 חברות חדשות עד 2030. בשנים 2023-2014 היקף ההשקעה בחברות ישראליות בתחום עמד על 1.2 מיליארד דולר, 10% מההשקעה העולמית בתחום. הדו"ח מציג את ישראל כמקרה בוחן לתפקידה החשוב של המדינה בקידום התחום על ידי יצירת שיתופי פעולה נרחבים והישענות על נכסי מדינה כדי לייצר מובילות ברמה הגלובלית.
אלא שתחום החלבון האלטרנטיבי נשען באופן משמעותי על מחקר ופיתוח, ובחודשים האחרונים מדווחים חוקרים רבים, גם בתחומי המדעים המדויקים, על "חרם שקט". ללא מחקר אקדמי לא תוכל התעשייה המקומית לצמוח, שעה שחברות רבות קמו בעקבות מחקרים שנעשו באקדמיה הישראלית.
לפי GFI, על המחקרים הרבים ביותר בתחום חתומה האוניברסיטה העברית, ואחריה מכון וולקני. לאחרונה, כפי שנחשף בכלכליסט, החליטה קרן האקלים של מייסד אמזון ג'ף בזוס לא להשקיע בהקמת מרכז מצוינות לפודטק בישראל בגלל המלחמה. לא מדובר בבשורות טובות לענף השקוע במשבר בישראל.
"לצד הקשיים בגיוסי הון סיכון בשנת 2023 ראינו סימנים מעודדים כמו השקת 15 חברות חדשות וצמיחת גובה ההשקעות הממוצעות בחברות חדשות לכ־6 מיליון דולר", אמרה אלה וולדמן־רנצר, סמנכ''לית אסטרטגיה וממשל ב־GFI ישראל. "הרצון של הפורום הכלכלי העולמי להציג לחבריו ברחבי העולם, גם בעת הזו, את האסטרטגיה הישראלית בנושא מראה עד כמה המובילות שלנו משמעותית. לאור המלחמה סוגיית ביטחון המזון מעלה את הדחיפות בפיתוח דרכים חלופיות לייצר חלבון, וישראל בהחלט צריכה להמשיך ולפתח את המובילות בנושא".
ומה בנוגע להיקפי הצריכה של חלבון אלטרנטיבי? בתקופת סגרי הקורונה ראה התחום פריחה, כשרבים החלו להתנסות במוצרים החדישים. אולם ב־2023 שוק המזון הצמחי (לרבות חלב אלטרנטיבי) בארצות הברית רשם מכירות של 8.1 מיליארד דולר, ירידה של 2% לעומת השנה שלפניה.
תחום החלב האלטרנטיבי מושך את הקטגוריה כולה כלפי מעלה, בעוד בשר ממקור צמחי חווה בארצות הברית צניחה של 12% במכירות לסכום של 1.2 מיליארד דולר. בהסתכלות ארוכת טווח, המכירות העולמיות של בשר על בסיס צמחי כמעט שולשו מ־2.2 מיליארד דולר ב־2014 ל־6.4 מיליארד דולר ב־2023.
