משרדי האוצר ואיכות הסביבה סירבו לבקשות ענף הכלים החד-פעמיים להחרגות מהמס המתוכנן
משרדי האוצר ואיכות הסביבה סירבו לבקשות ענף הכלים החד-פעמיים להחרגות מהמס המתוכנן
בפגישה עם נציגי המשרדים ביקשו אתמול היצרנים והמשווקים להחריג מוצרי נייר המכילים פלסטיק, וטענו כי לא נעשתה עבודת מטה לפני הטלת המיסוי. נציגי הממשלה: "החלופה היא כלים רב-פעמיים"
יצרני ומשווקי הכלים החד-פעמיים נפגשו אמש עם נציגי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, בניסיון לבטל את המס על כלים חד-פעמיים או להחריג ממנו מוצרים מסוימים. בפגישה השתתפו קמעונאים ויצרני כלים, המייצגים את הרשתות פעמית סטור וחגיגית, ואת היצרנים שמאי, תבניכל וג.ע.ש. אלה אף שיגרו באוגוסט האחרון מכתב ארוך, ותיארו בו את טענותיהם נגד הטלת מס של 11 שקל לק"ג על כלים חד-פעמיים המכילים פלסטיק.
בפגישה אתמול ביקשו היצרנים והמשווקים לא להטיל מס על המלאי הקיים כיום במחסנים ובחנויות. במשרד להגנת הסביבה ובאוצר השיבו להם כי המס הקבוע בחוק אינו רטרואקטיבי, וחל רק על סחורה ומכירה של סחורה שחייבת במס לאחר שהצו נכנס לתוקף ועל מלאי שקיים בזמן שהצו נכנס לתוקף. "עם זאת, אנו ערים לקושי של יבואנים, משווקים ויצרנים בנושא זה, ובוחנים זאת", כתבו נציגי משרד האוצר ומשרד להגנת הסביבה במכתב תגובה לדרישות היצרנים.
היצרנים והמשווקים ביקשו להחריג ממדיניות המיסוי כלים העשויים נייר, כגון כוסות, מרקיות וקערות, שאף הם מכילים פלסטיק. לטענתם, גם בכלי נייר יש שכבה דקה של פלסטיק, בשיעור של 6%-8% מהמוצר, ועל כן המס המוצע יחול גם עליהם. עוד נטען כי אין בשוק חלופה לכלים חד-פעמיים, שכן גם במוצרים חלופיים יש פלסטיק. "נראה כי מנסחי ההצעה כלל לא הביאו בחשבון כי אין כיום חלופה רלוונטית של כלים חד-פעמיים שאינם מכילים פלסטיק במידה כזו או אחרת, ועל כן סברו כי יש להחיל את המס על כל כלי חד-פעמי המכיל פלסטיק, מבלי ליצור אבחנה בין הכלים השונים. ככל שהממשלה אכן מבקשת להטיל מס קנייה גם על חלופות אלה, הרי שהמס צריך לחול באופן יחסי לשיעור הפלסטיק במוצר. מיסוי מוצרים אלה בשיעור שנקבע ביחס למוצרי פלסטיק אינו מוצדק, אינו הוגן ואינו משקף את התכלית המוצהרת של ההחלטה", כתבו היצרנים במסמך.
באוצר ובמשרד להגנת הסביבה סירבו לבקשת היצרנים להחריג מוצרים מנייר, והשיבו כי גם כלים אלה ייכללו במס הקנייה, מאחר שהם מכילים פלסטיק ואינם ניתנים למיחזור. "אכן, מרבית הכלים החד-פעמיים העשויים מנייר מצופים גם בשכבה של פלסטיק, וכלים אלה מייצרים את אותן השלכות סביבתיות שליליות שמייצרים כלים שעשויים לחלוטין מפלסטיק. למעשה, כלים אלה אינם מתאימים למיחזור, לא של נייר ולא של פלסטיק. לפיכך, גם כלים אלה ייכללו במס הקנייה".
לעניין החלופות השיבו במשרדי האוצר והגנת הסביבה כי החלופה הברורה היא השימוש בכלים רב-פעמיים, וכי "הניסיון מלמד שיצירת שוק משוכלל, שמתקן כשלי שוק ומפנים עלויות חיצוניות, יוצרת במקרים רבים חלופות ופתרונות שהם יותר ברמה המשקית".
עוד טענו היצרנים והמשווקים כי פסולת של חד-פעמי מהווה רק 6% מכלל פסולת הפלסטיק בישראל, והלינו כי לא נעשתה לדבריהם עבודת מטה. "הדעת נותנת כי בטרם קבלת החלטה להטיל מס חדש בשיעור כה משמעותי על ענף משקי מסוים, תתקיים עבודת מטה מקצועית ורצינית, על מנת לבחון אם המס המוצע יביא לתוצאה המיוחלת. למרבה הצער, לא קדמה להחלטת הממשלה עבודת מטה כלשהי, לא התקיימה הידברות עם הגורמים השונים בענף, ואף לא הונחו בפני מקבלי ההחלטות נתונים ופרטים מבוססים על אודות משמעויותיו ותוצאותיו של המס המוצע".
היצרנים טוענים כי "רוב מוחלט של הציבור" עושה שימוש בחד-פעמי, הגדירו את השימוש בכלים אלה כ"צורך חיוני", והסיפו כי הם חלק מסל הצריכה הבסיסי של משפחות. במשרד להגנת הסביבה לא אהבו את ההגדרה "צורך חיוני", וענו ליצרנים ולמשווקים כי התיאור הזה הוא בדיוק ההתנהגות הצרכנית הלא רצויה שמדיניות המיסוי מבקשת לשנות. במשרד טוענים כי נכונה העובדה שרמת הצריכה של כלים חד-פעמיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ונמצאת במגמת עלייה מתמדת.
במשרד להגנת הסביבה השיבו ליצרנים כי הטענה שלא נעשתה עבודת מטה היא "משוללת מהיסוד", וכי המשרד להגנת הסביבה יחד עם האוצר ורשות המסים ביצעו עבודה מקיפה והתייעצו עם ה-OECD.
ההוצאה השנתית בישראל על צריכה ביתית של כלים חד-פעמיים נאמדת ב-1.3 מיליארד שקל. על פי הבדיקות, רכישה של כלים רב-פעמיים נמוכה באופן משמעותי על פני זמן ממושך מרכישה של חד-פעמי.
היצרנים טענו כי אין למס אח ורע במדינות אחרות בעולם, ועל כך השיב המשרד להגנת הסביבה כי המגמה באיחוד האירופי היא לאסור כליל את השימוש בסוגים מסוימים של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים, וכי הטלת מס היא החלטה נוקשה פחות מאיסור שימוש.