דו"חות הרשות השנייה נחשפים: הכנסות של 58 מיליון שקל ב-2021
דו"חות הרשות השנייה נחשפים: הכנסות של 58 מיליון שקל ב-2021
מחזור ההכנסות ברוטו של הרשות השנייה ב־2021 עמד על 248 מיליון שקל, מתוכם 190 מיליון שקל חוזרים לחברות החדשות של הערוצים השונים. ההוצאות נטו של הרשות גדלו ל־3.7 מיליון שקל על רקע הקורונה
הערוצים המסחריים משלמים כ־200 מיליון שקל בשנה לרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה כך עולה מדו"חות הרשות שהגיעו לידי "כלכליסט" ונחשפים לראשונה מאז היווסדה ב־1991. הדו"חות של הרשות, האחראית על הערוצים המסחריים, לשנים 2020־2021 לאחר מספר בקשות חופש מידע שהוגשו, כאשר מצבה הכספי של הרשות לא פורסם מעולם.
מהדו"חות עולה שמחזור הפעילות של הרשות ב־2020 היה 245 מיליון שקל, וב־2021 - 248 מיליון שקל. הכנסות הרשות מדמי זיכיון ורישיון עמדו בשנים אלו על כ־20 מיליון שקל וההכנסות מדמי ההפצה: 38 מיליון שקל. כל שנה הרשות מעבירה לחברות החדשות מימון שהיא גובה מהערוצים המסחריים. ב־2021 הסכום היה 189 מיליון שקל, וב־2020 - 186 מיליון. עלויות התפעול של הרשות עמדו בשנים אלו על כ־54 מיליון שקל. לאחר קיזוז ההוצאות עם ההכנסות, ב־2021 ההוצאות נטו של הרשות השנייה היו כ־3.7 מיליון ובשנת 2020 - 1.6 מיליון שקל.
תקציב הרשות מורכב בעיקרו מדמי זיכיון ורישיון של ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו. ב־2021 ערוצי הטלוויזיה שילמו לרשות השנייה כ־18 מיליון שקל על רישיונן, ותחנות הרדיו שילמו 1.8 מיליון שקל. ביוני האחרון אושר בכנסת תיקון לחוק "הרשות השנייה" אשר מאפשר לרשות להאריך בעוד ארבע שנים את הזיכיון הקיים לבעלי תחנות הרדיו הקיימות, כך תתארך התקופה בה הם יוכלו להפעיל תחנה על אותו התדר. החוק עבר אף שזיכיון תחנות הרדיו כבר הוארך בעבר, ולא יצא מכרז לתדרים רבים כבר 16 שנה.
מלבד הפיקוח על תחנות הרדיו וערוצי הטלויזיה, הרשות גם מבצעת מחקרים וסקרים. ב־2021 הרשות הוציאה 303 אלף שקל על מחקרים וסקרים לעומת 77 אלף בלבד ב־2020. דוגמאות לסקרים כאלה הם למשל סקר שפרסמה הרשות ב־2022 בנושא "רמת השיח ברדיו ובטלוויזיה" בו נשאלו שאלות כמו האם יש מקום להתבטאויות קיצוניות בפאנלים בטלוויזיה; באיזו מידה הם מתעדכנים בחדשות ואיך, והאם יש מקום לאייטמים כמו מדליה חדשה לישראל במהדורה המרכזית. כן נבדק האם קיומו של גוף מפקח על ערוצי הטלוויזיה המסחריים וחברות החדשות חשוב לנסקרים.
בנוגע לסקרים מהרשות מסרו ל"כלכליסט" כי "כגוף שמשרת את הציבור, ביצוע סקרים על עמדות הציבור בסוגיות שעל הפרק הינו כלי עבודה נדרש". אשר לעלייה של 226 אלף בהוצאות על סקרים בין 2020 ל־2021 אומרים ברשות: "2020 היתה שנת קורונה ומלווה בסגרים ובפעילות מוגבלת. מטבע הדברים בשנה זו בוצעו פחות סקרים. ב־2021 הרשות חזרה לבצע סקרים בהיקף המתבקש".
הרשות ספגה ביקורת לאחר ששלד הרפורמה בשוק השידורים, שפורסמה פעמיים בעשור האחרון, כלל את פירוקה ואיחודה עם מועצת הכבלים והלוויין לרגולטור יחיד. בין היתר, נטען כי בעידן שבו שידורי טלוויזיה רבים מועברים דרך האינטרנט ותחנות רדיו יכולות להתקיים על הרשת ללא חלוקת תדר, הפיקוח של הרשות על שיטות ההפצה הישנות פחות רלוונטי. בנוסף, הרשות ממעיטה לעסוק בנושאים חשובים לפיקוח כמו האופן שבו חברות החדשות והערוצים המסחריים פועלים בנוגע לכללי סימון התוכן השיווקי או על ההשתתפות של יועצים פוליטיים כחברי פנאל, בשידורי החדשות ללא גילוי נאות.
לטענות אלו הגיבה הרשות: "סימון התוכן הפרסומי הוא כלל חדשושודרו תשדירים המיידעים את הציבור אודותיו. במקביל, הרשות מקיימת מעקב בעניין התוכן הפרסומי ופתחה בהליכי הפרה לכאורה בגין שידורים שונים. הרשות גם חידדה את הנחיותיה בנוגע להשתתפות בעלי זיקה למפלגות שונות והזהירה כי תראה בחומרה הפרה של ההנחיות בעניין האמור ותפעל באמצעים העומדים לרשותה בהקשר זה".
אשר לאי פרסום הדו"חות הכספיים עד כה מהרשות השנייה נמסר כי: "הרשות פועלת למען האינטרס הציבורי באמצעות השמירה על היצירה הישראלית, פיקוח על התכנים המשודרים, סימון התוכן השיווקי ועוד. הרשות עורכת מדי שנה את הדוחות הכספיים, מאשרת אותם במועצת הרשות ומעבירה למשרד האוצר כנדרש. בהתאם לחוק ההסדרים האחרון, החל מ־2023 הרשות תפרסם את דוחותיה הכספיים גם באתר הרשות".
מעמותת "הצלחה" שדרשה את פרסום הדו"חות נמסר: "יש חשיבות רבה לפרסום הדוח"ות הכספיים ותקציבי הרשות ולמתן אפשרות לבחינה ציבורית של התנהלות הרשות גם בהיבטים אלו".
