פרשנותמרוויחים ובוכים: ביטול הבונוס למנכ"ל דיפלומט היה מכסה יותר מ־4 שנים של התייקרויות
פרשנות
מרוויחים ובוכים: ביטול הבונוס למנכ"ל דיפלומט היה מכסה יותר מ־4 שנים של התייקרויות
הרטוריקה בדו"חות דיפלומט למחצית 2022 משדרת שאין מנוס מהעלאות מחירים, אלא שהמספרים מראים ששיעור הרווח הגולמי השתפר, הרווחיות בישראל היא עדיין הגבוהה מבין 3 השווקים המרכזיים שבהם החברה פועלת, והעלייה השנתית בהוצאות התפעול אינה משמעותית. בשנה שעברה נהנה מנכ"ל החברה נעם וימן מעלות שכר בהיקף של 26 מיליון שקל
אף על פי שדיפלומט דחתה את העלאות המחירים שתכננה בפברואר החולף וגם החודש, רשמה החברה במחצית הראשונה השנה עלייה במכירות, שמרה על הרווחיות הגולמית והתפעולית ואף הציגה עלייה ברווח הנקי שהסתכם במחצית ב־44.5 מיליון שקל. התוצאות האלה לא מנעו מבעדה להמשיך ולהזהיר אתמול כי אם לא תעלה מחירים - תוצאותיה ייפגעו מהותית.
מכירות דיפלומט בישראל, המהוות את ליבת פעילות החברה (60% מהמכירות), צמחו במחצית הראשונה של השנה ב־5.7% ל־856.6 מיליון שקל. הצמיחה הושגה בעיקר מהמכירות בישראל, בעקבות עלייה במכירות המותגים שמייבאת ומפיצה החברה ובראשם סטארקיסט, ג׳ילט, היינץ, אוראו, מילקה ועוד, וכן מאיחוד לראשונה של תוצאות מדיטרנד העוסקת בייבוא ושיווק תוספי תזונה ותרופות ללא מרשם.
עיקר הצמיחה היתה אורגנית, שכן על פי נתוני סטורנקסט, מכירות דיפלומט צמחו במחצית ב־4.1%. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לצמיחה של 0.8% שנרשמה באותה תקופה בשוק המזון המקומי.
העלייה בישראל נרשמה בעוד מכירותיה בדרום אפריקה רשמו ירידה של 14.2% ל־292.2 מיליון שקל, בעקבות שינוי מודל הפעילות של קונצרן פרוקטר אנד גמבל עם החברה. הפעילויות הקטנות יותר של החברה בגיאורגיה, ניו זילנד וקפריסין הסתכמו יחד בכ־246 מיליון שקל, לאחר שצמחו במחצית בשיעור של כ־9%. כך, רשמה יבואנית מותגי המזון ומוצרי הצריכה שבשליטתו ובניהולו של נעם וימן, עלייה של 1.4% במכירות הרבעון ואלו הסתכמו ב־1.39 מיליארד שקל.
למרות מספר התרעות ששיגרה בשנה החולפת ולפיהן אין לה ברירה אלא להעלות מחירים, שאם לא כן יפגעו תוצאותיה - הרווחיות הגולמית במחצית עלתה ל־20.8% מהמכירות לעומת 20.4% בתקופה המקבילה אשתקד.
למעשה, בשנתיים האחרונות שיפרה דיפלומט את הרווחיות הגולמית המשקפת את הפער בין מחירי הקנייה של המוצרים למחירי מכירתם, מ־19.9% מהמכירות ב־2020 ל־21% מהמכירות ברבעון השני השנה. מדובר בהישג לא מבוטל, שכן כבר בדו"חותיה לסיכום הרבעון הראשון אשתקד, דיווחה החברה כי לאור העלייה החדה במחירי ההובלה הימית בעולם, היא תבחן העלאת מחירים ומיד לאחר מכן ייקרה את חיתולי פמפרס שהיא מייבאת ב־5%.
פתיחת חקירת רשות התחרות בחשד לתיאום מחירים, אשר במסגרתה נחקר גם נעם וימן, המנכ"ל ומבעלי השליטה בדיפלומט, הובילה את החברה בדו"חותיה לרבעון השלישי בשנה שעברה לסגת מכוונותיה, תוך הסבר מפתיע ולפיו "השפעת התייקרות שינוע הסחורות על תוצאות פעילותה של החברה רלבנטיים בעיקר לתחום הפעילות בישראל והיא אינה מהותית בעיקר משום שנכון למועד הדו"ח, במרבית המוצרים בהם עלות הסחורה כוללת את ההובלה הימית, ספקי החברה לא העלו מחירים".
דיפלומט חשפה בכך שניסתה להעלות מחירים בשוק המקומי, כשלמעשה, מחירי השינוע שזינקו בעולם לא השפיעו עליה, כיוון שבמרבית המוצרים ספקי החברה לא העלו לה מחירים, הכוללים את עלות השינוע.
זה לא מנע ממנה להעלות שוב על סדר היום את הצורך בהעלאת מחירים, כששיגרה בינואר האחרון מחירון חדש לקמעונאים המשקף עליית מחירים בשיעור של עד 16% למרבית מוצריה. הזעם הציבורי ולחצים שהופעלו עליה הובילו לדחיית ההתייקרות עד לאחר חג הפסח. שיפור הרווחיות הגולמית, המשקפת את זה שהחברה לא נאלצה לספוג התייקרויות כפי שטענה, לא מנעה מדיפלומט להודיע בחודש שעבר לקמעונאים על ביטול ההנחות המסחריות, שמשמעותו התייקרות של עד 25% במחירים לצרכן.
צעד זה עורר זעם ציבורי, קריאות לחרם על מוצרי דיפלומט ובראשם טונה סטארקיסט ולהפגנות מול ביתו של וימן. בדו"חותיה לסיכום המחצית, העדיפה דיפלומט להצניע את הנסיבות שהובילו אותה לסגת מכוונותיה להעלות מחירים בפברואר ובחודש שעבר והסתפקה בהסבר ולפיו העלאת מחיר המחירון של מספר מוצרי מזון, בחודש פברואר "נדחתה מטעמים שונים" וביחס לקיצוץ ההנחות החל מהחודש ציינה כי "לאור אירועים שונים שחלו לאחר תקופת הדו"ח, החליטה החברה לדחות את המהלך הנ"ל עד לאחר חגי תשרי השנה המסתיימים באמצע חודש אוקטובר 2022". מהדברים אפשר ללמוד כי למרות שלא נפגעה מעליות מחירי השינוע או מחירי המוצרים, בחברה לא נטשו את הכוונה להעלות מחירים בעוד חודשיים.
בדיפלומט הודפים את הטענות לנסיון לנצל את הסיטואציה לשפר רווחיות ומסבירים את השמירה על הרווחיות בצעדים ניהוליים ותפעוליים בהם נקטה, דוגמת שכנוע חלק מספקיה לדחות את עליות המחירים והצטיידות במלאי גדול, של מוצרי ספקים שעמדו על ההתייקרות שדרשו.
השמירה על הרווחיות באה לידי ביטוי גם ברווחיות התפעולית שנותרה במחצית הראשונה על 4.3% מהמכירות, בדומה ל־4.4% מהמכירות במחצית הראשונה אשתקד. מדו"חות החברה אפשר להבין שלא באמת היה חשש משחיקת הרווחיות.
החברה אמנם ציינה כי מלחמת רוסיה־אוקראינה שהחלה בחודש פברואר האחרון גרמה למחסור עולמי במוצרי מזון חיוניים כמו גם דלק וגז ולהתייקרותם, ויחד עם הזינוק בעלויות השינוע בעקבות משבר הקורונה שקדם למלחמה, הובילו לעליות חדות בשיעורי האינפלציה בעולם ובעקבותיה לייקור מוצרים אותם מייבאת החברה ולהודעה על התייקרויות צפויות נוספות. אלא שמנגד הצהירה כי נכון למועד הדו"ח אין לאירועים באוקראינה השפעה מהותית על תוצאות החברות המאוחדות, וכי על מנת להתגבר על שיבושי האספקה פועלים חלק מספקיה למציאת מקורות הספקה חלופיים.
נראה כי גם על העלייה באינפלציה מתגברת החברה, שציינה כי במחצית הראשונה השנה עליות הריבית בישראל ובגאורגיה הגדילו את הוצאות המימון של החברה בסכום לא מהותי של כ־300 אלף שקל בלבד וביתר המדינות בהן פועלת החברה לעליות הריבית כלל לא היתה השפעה על הוצאות המימון של החברה.
בחברה הסבירו את הירידה ברווח התפעולי ובשיעורו מהמכירות, שבאה לידי ביטוי בשיעור חד יותר ברבעון השני, בעלייה בהוצאות התפעול של החברה כתוצאה מהתייקרויות שונות. זאת מבלי לפרט במה מדובר, למרות שניתן להעריך שהכוונה גם לעלויות שינוע ואיחסון המלאי שהגדילה כשהצטיידה בסחורה לפני התייקרותה.
אלא שהחברה חשפה עוד כי השפעת ההתייקרויות השונות, ובעיקרן מחירי האנרגיה והדלק בכל המדינות בהן היא פועלת, הגדילו את עלויות התפעול שלה במחצית הראשונה בכ־2.2 מיליון שקל וכי להערכתה, המשך מגמת ההתייקרויות במחצית השנייה של 2022 בהתאם לתחזיות הבנקים המרכזיים השונים, תגדיל את הוצאות התפעול שלה בכ־4 מיליון שקל נוספים.
לשם ההשוואה, המענקים והתגמול ההוני שגרף מנכ"ל החברה ובעל השליטה נעם וימן ב־2021 בגובה של כ־26 מיליון שקל, היו יכולים לכסות על למעלה מ־4 שנים של אותן התייקרויות, מבלי לפגוע בתוצאות החברה.
בהקשר זה יש לציין כי למרות שבשנה שעברה רשמה החברה עלייה בהוצאות הנהלה וכלליות בעקבות המענק שניתן לוימן, במחצית הראשונה השנה, נותרו הוצאות אלו בגובה 78 מיליון שקל בדומה לשנה שעברה ולא ירדו בהתאם. בחברה מסבירים זאת בעלייה בהוצאות חד פעמיות בעקבות השקעה בתוכנות סייבר, וכאלו שנגרמו בעקבות האיחוד עם תוצאות חברת מדיטרנד.
מנהלי החברה מעריכים כי מיצו את יכולות ההתייעלות שבידיהם ולכן יעמדו על דרישתם להעלות מחירים אחרי החגים. התוצאות שהציגה החברה יקשו עליה לבסס את טיעוניה במאבק מול הקמעונאים ובראשם שופרסל, שסירבו לאשר את דרישתה החודש. זאת בעיקר כשהחברה נהנית מתחילת השנה מהתחזקות השקל ושחיקה של 9% בשער החליפין של היורו המשמש מטבע מרכזי ברכישותיה ומציגה רווחיות תפעולית גבוהה בישראל, ביחס למדינות נוספות בהן היא פועלת.
