ניתוחגל ההתייקרויות נמשך, רשות התחרות שוחה עם הזרם
ניתוח
גל ההתייקרויות נמשך, רשות התחרות שוחה עם הזרם
הרשות מתעלמת מפערי המחירים הגבוהים בישראל בהשוואה לעולם, והספקים והיבואנים, דוגמת דיפלומט, מנצלים זאת בכוונתם להעלות את המחירים בשבועות הקרובים; וכשגם האוצר מייקר מוצרים, הצרכנים צריכים להיכנס לכוננות ספיגה
בניגוד להבטחות להיאבק ביוקר מחירי המזון ומוצרי הצריכה, נותנת רשות התחרות אור ירוק לספקים להמשיך ולגבות בישראל מחירים גבוהים ביחס לעולם. "אנחנו כלכלת אי, אין לנו יחסי מסחר עם המדינות השכנות, ויש מוצרים שניתן להביא רק דרך הנמלים - לא נוכל להגיע למחירים של אירופה". כך אמרה אתמול מיכל כהן, הממונה על התחרות בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" ובנק לאומי. דבריה של כהן משחקים לידיהם של הספקים הגדולים, דוגמת דיפלומט שהחלה השבוע בצמצום מבצעי הוזלות ונערכת להעלות בקרוב את מחירי המחירון של מוצרי המותגים הבינלאומיים שהיא מייבאת לישראל דוגמת סטארקיסט, היינץ, ג'ילט, ועוד.
כהן מציגה בדבריה עובדות ידועות ביחס למבנה המשק הישראלי, אבל מתעלמת מכך שמלכתחילה המחירים שגובות החברות בישראל גבוהים משמעותית ביחס לאירופה וככאלה מספקים להן רווחיות שיש בה די לספוג התייקרויות. ביחס לדיפלומט עצמה, הצצה בדו"חות החברה מראה כי הרווחיות הגולמית, המשקפת את הפער בין מחירי הקנייה של המוצרים מהיצרנים, למחירי המכירה לצרכנים, גבוהה משמעותית בישראל (21.3%) ביחס למדינות נוספות בהן פועלת החברה, דוגמת דרום אפריקה וניו זילנד (17%). על רקע נתונים אלו, אין משמעות לטענות דיפלומט ביחס לפגיעה הצפויה ברווחיותה אם לא תעלה מחירים, מכיוון שנקודת הפתיחה שלה בישראל מקנה לה רווחיות חריגה ביחס למדיניותה במדינות אחרות.
הבעייתיות בטיפול הרגולטורי בחברות השולטות בשוק המזון ומוצרי הצריכה אחראית אף היא להתעצמות גל עליות המחירים שהשוק המקומי ספג בשנה החולפת וצפוי להתעצם בשבועות הקרובים. לדוגמה, הודעתה החד צדדית של שופרסל, השולטת על לפחות חמישית משוק קמעונאות המזון בארץ, על העלאת העמלות שמשלמים לה הספקים על שינוע מוצריהם מהמרכז הלוגיסטי שלה לסניפיה וסידורם על המדפים בחנויות, בכ־30% החל מעוד שבוע. מדובר בצעד כוחני שמבוסס בעיקר על רצונה של החברה לשפר את רווחיותה שנשחקה בעקבות ניהול לקוי בחצי השנה החולפת, אשר לא נתפס ברשות התחרות כניצול כוח עודף של ענקית הקמעונאות על הספקים.
זאת ועוד, הרשות ממשיכה לאפשר לשופרסל להתעצם באמצעות רכישת חברות נוספות. מה שהתחיל עם קלאבמרקט לפני 16 שנה, המשיך ב־2018 עם רכישת ניו פארם שהוסבה לבי, ולאחר מכן רכישת השליטה (75%) בסיטונאית המזון אמיגה, שמאפשרת לשופרסל לחלוש גם על המכירה למכולות, חברות הסעדה ועוד. זה לא מנע מהרשות לאשר לשופרסל בחודש שעבר לקנות את רשת הסטוק דן דיל במחיר שיגיע עד 350 מיליון שקל. לתפיסת כהן, חיזוק הגוף העצום הזה, תורם לתחרות: "כשנכנסת חברה חדשה, גם אם היא גדולה, יש לזה תועלת וערך לצרכן. בסופו של דבר אנחנו רוצים להגדיל את ההיצע, להגדיל את המותגים, להגדיל את המגוון ולהוריד את מחירים", אמרה אתמול בוועידה, בהתעלם מכך שהכוח הרב שצוברת הרשת, מאפשר לה להכביד את ידה על השוק.
ברשות, שרואה בריכוזיות שבמקטע הספקים את הבעיה הגדולה ביותר בענף, עוצמים עיניים ביחס להשלכות הברורות של דרישת שופרסל, שתוביל לעליית מחירים רוחבית, כשהספקים מצידם יגלגלו את דרישתה להעלאת מחירים לצרכנים.
הבעיה עם החלטת דיפלומט להעלות מחירים, אינה נוגעת רק להעלאת מחירי מוצריה, אלא להיותה ספק גדול מאוד, החולש על מגוון רחב של מותגים מובילים בקטגוריות רבות. ככזו, דיפלומט מתווה קו עבור מתחריה בשוק. כבר בתחילת השנה שלחה דיפלומט מחירון חדש לקמעונאים, עם עליות מחירים בשיעור של עד 16%. זאת, שבועות ספורים אחרי שאסם הודיעה על העלאת מחירים בשיעור של עד 8%.
לשתי החברות, כמו גם לשטראוס שהצהירה כבר לפני שנה על כך שהיא בוחנת העלאת מחירים, חפיפה בקטגוריות שבהן החברות פועלות. לדוגמה, בקטגוריית הקפה דיפלומט עם ג'ייקובס, אסם עם נסטלה ושטראוס עם קפה עלית. בשוקולד שולטת שטראוס, שכעת נערכת לשווק אחרי סיום תיקון הליקויים במפעל הממתקים שנסגר לאחר שנמצא בו זיהום סלמונלה, דיפלומט שתפסה את מקומה בשוק עם מותג מילקה ואסם עם חטיפי השוקולד של נסטלה. במאפים המתוקים, דיפלומט עם אוראו, אסם עם עוגות ועוגיות של המותג ושטראוס עם וופלים ומאפי עלית. החפיפה מתקיימת בקטגוריות נוספות והעלאת מחירים של אחד השחקנים, מובילה על פי נסיון העבר לצעדים דומים מצד המתחרים. רגע אחרי שהספקים הגדולים מעלים מחירים, מצטרפים הספקים הקטנים והבינוניים, שבאמת מתקשים לספוג את התייקרויות הדלק, חומרי הגלם והחשמל שצפוי לזנק בחודש הבא בכ־10%.
עליות המחירים החלו כבר בשנה שעברה עם התייקרות מוצרי הנייר ובהם חיתולים, מגבונים, נייר טואלט, נייר מגבת ועוד של חוגלה, בעקבות זינוק במחירי התאית המשמשת חומר גלם מרכזי. למהלך של חוגלה הצטרפו חברת נטו הפועלת בתחום עם חברת פאלאס, חברת שניב, וחברת הנמל. במקביל, העלתה ד"ר פישר, יצרנית מוצרי טואלטיקה לתינוקות וילדים, את מחירי מוצריה ב־9%, חברת גורי העלתה ב־6% את מחירי משחות שיניים, נייר אלומיניום, מוצרי טואלטיקה, מזון ללא גלוטן, חלב קוקוס ועוד וחברת יעקובי, יצרנית חומרי הניקוי אסטוניש העלתה מחירים בשיעור דומה.
ברשתות השיווק ציפו שהספקים הגדולים יצטרפו למהלך ויעלו מחירים, כדי שהן יוכלו להעלות את מחירי מוצרי המותג הפרטי שבבעלותן, מבלי לשחוק את פערי המחיר הקיימים בין המותגים הפרטיים למותגים המובילים. כשהדבר לא קרה, החלו ראשי הרשתות להתראיין בנושא. הגדיל לעשות איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, שאמר בראיונות כי הספקים הקטנים והבינוניים ביקשו וקיבלו מהרשת אישור להעלאת מחירים, אולם הספקים הגדולים לא פנו בבקשה דומה. הדברים הובנו כקריאה לספקים להצטרף למגמה. פחות מחודש לאחר מכן, הפכה חקירת רשות התחרות לגלויה והתפצלה לשתי חקירות נפרדות – במקטע הספקים ובמקטע הקמעונאים, בחשד להסדר כובל ועבירות על חוק התחרות.
למרות שחלפו שמונה חודשים מאז שהחקירה הפכה לגלויה, ברשות עדיין מנהלים אותה. כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", בכירים בשטראוס נחקרו בחדרי החקירות של רשות התחרות, בהמשך לחקירה שארכה יומיים בשבוע שעבר, למעלה מחצי שנה אחרי שפשטו חוקרי הרשות על משרדי שטראוס, החרימו מחשבים ומסמכים וחקרו באזהרה את מנכ"ל החברה גיורא בר דעה, מנכ"ל שטראוס ישראל אייל דרור, סמנכ"ל הכספים אריאל שטרית ומנהל קשרי החוץ של החברה שלומי שפר, שבמחשבו נמצאה מצגת עליות מחירים, שהיתה נעולה תחת הסיסמה "דיפלומט". אתמול אמרה כהן בהקשר זה:"תפסנו המון מסמכים. כמות הדאטה שיש בכל מכשיר נייד היא גדולה ולוקח זמן לעבור על כולה. עבירות על חוק התחרות בעיקר של תאום, שכוללת הרבה מאוד מעורבים, דורשת סינרגיה בין החוקרים. במהלך השנים התפתחו הדרכים שבהן אנשים הגיעו להסדרים, השיטות השתכללו".
לא רק רשות התחרות אינה פועלת לבלימת הלגיטמציה להעלאות מחירים. שר האוצר אביגדור ליברמן שהצהיר בתחילת השנה כי לא יאפשר לספקים להעלות מחירים, היה זה שבשבועות האחרונים חתם על הסכמים הכוללים את העלאת מחירי הביצים שתחת צו הפיקוח על המחירים ב־6.5%. צעד זה הוביל מיידית לכך שחברת לסר, העלתה במקביל את מחירי כלל סוגי הביצים, שאינם תחת פיקוח ומחירן מלכתחילה מקנה לחברה רווחיות גבוהה.
עם הרפתנים חתם ליברמן על הסכם הכולל העלאת מחירי מוצרי החלב שתחת פיקוח ב־4.9%. מדובר בכמחצית משיעור העלייה המגיעה למחלבות נכון ללפני כחצי שנה ועוד בטרם זינק החודש מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי שמשלמות המחלבות לרפתנים) ב־13%. הנסיון של ליברמן להיות חתום על העלאה נמוכה (שעדיין לא יצאה לפועל בשל קשיים משפטיים נ"ק), יוביל לכך שהמחלבות, כמו יצרני הביצים, יעלו את מחירי כלל מוצרי החלב בשיעור דומה.
גם ההתחכמות עם המאפיות, שבאה לידי ביטוי בסירוב לאמץ המלצה להסרת הפיקוח מהלחם האחיד, הובילה את מאפיות אנגל להעלות את מחירי כלל הלחמים וכן להגדיל את משקל הלחם המפוקח ואת מחירו בהתאם. אפשר להעריך כי הזינוק במחיר החשמל, העלאת מחירי המוצרים המפוקחים והצהרת הכוונות של דיפלומט, יובילו לגל התייקרויות חד, שעדיין לא מאוחר לבלום.