נטו התייקרותבחסות המלחמה: חברות המזון עושות סיבוב על הצרכנים
נטו התייקרות
בחסות המלחמה: חברות המזון עושות סיבוב על הצרכנים
שופרסל הציגה שיעורי רווחיות חריגים - גבוהים מנתוני ענקיות קמעונאות המזון העולמיות, מאז רכשו האחים אמיר את השליטה בחברה. והיא לא לבד, גם הספקים הקפיצו מחירים: דיפלומט, שטראוס, טמפו ועוד. החלק של החברות ביוקר המחיה הוא הקדימון לעליות המחירים שיגיעו לאחר עליית שיעור המע"מ בתחילת 2025 ל־18%
החגיגה של הספקים והקמעונאים על גב הצרכנים נמשכת באין מפריע. אתמול היה זה תורה של שופרסל, מובילת שוק קמעונאות המזון, להציג עלייה במכירות, לצד שיפור הרווחיות וזינוק של 370% ברווח הנקי שהסתכם ב־237 מיליון שקל.
רמות הרווחיות הגבוהות שהציגה החברה שהשליטה בה (24.9%) נרכשה בפברואר החולף על ידי האחים יוסי ושלומי אמיר, הן פועל יוצא של תנועת מלקחיים שממצה את הערך המוסף של בעלי השליטה החדשים: מצד אחד לחץ מאסיבי על הספקים, להורדת מחירי הקניה של המוצרים ולהארכת ימי האשראי, ומצד שני, צמצום גורף של הוצאות שכר עבודה באמצעות פיטורי עובדים, ויתור על התקשרויות עם משרדי ייעוץ, הפסקת שכירות משרדים חיצוניים, הורדת דמי סליקה של חברות האשראי.
אלא שהאסטרטגיה לא נעצרת בצעדים אלו, אלא כוללת גם שינוי מדיניות התמחור, למבצעי משיכה שמבוססים על הוזלה חדה של מספר מצומצם של מוצרים מעוררי עניין, ככלי להניע לקוחות לחנויות. השיטה של האחים עבדה ומכירות שופרסל צמחו ברבעון השלישי ב־6.4% ל־4.1 מיליארד שקל, כשליבת הפעילות - מכירות רשת הסופרמרקטים צמחה ב־6.3% ל־3.78 מיליארד שקל.
המכירות בסניפים ובמרכזי האונליין צמחו בשיעור גבוה יותר של 6.6% והסתכמו ב־3.9 מיליארד שקל ואילו המכירות בחנויות הזהות, אלו שפעלו גם ברבעון המקביל אשתקד, צמחו ב־6.8%. עלייה במכירות, לצד צמצום שטחי מסחר, הובילה לעלייה של 10.7% במכירות למ"ר שעמדו על 6,956 שקל, לעומת 6.285 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הצמיחה במכירות נרשמה בדחיפת רצף ההתייקרויות שביצעו הספקים מאז תחילת השנה שעברה ועד יוני החולף. אלא שלא רק הספקים הובילו את ההתייקרויות, שכן שופרסל מחזיקה מותג פרטי האוחז בלמעלה מרבע ממכירותיה, והיא קובעת את מחירי מוצרי המותג הפרטי, שעלו במקביל להעלאות המחירים של הספקים.
בשופרסל דחו את הטענה שהעלו מחירים מעבר להעלאות הספקים והסבירו את הצמיחה במכירות בכך שיותר לקוחות הגיעו לסניפים, בשל המחירים התחרותיים שהציעה. אלא שבדיקת כלכליסט את עלות סל בן 47 מוצרים ממגוון קטגוריות בשופרסל אונליין, שלושה ימים לפני רכישת השליטה והשבוע, העלתה פער של 8%. זאת, בעוד מדד המחירים של סטורנקסט, נכון לסוף יוני, עמד על 4.3%, ומאז לא ביצעו החברות הגדולות העלאות מחירים רוחביות.
דרך נוספת לשפר רווחיות, עברה בביטול ההטבה בדמות משלוח ב־10 שקל, שהוענקה לאורך שנים ללקוחות שהזמינו סל מעל 750 שקל באונליין, בוטלה והמחיר שילש את עצמו.
העבודה האינטנסיבית של האחים אמיר מאז קנו את השליטה בשופרסל הוכיחה את עצמה עבור המשקיעים והגופים המוסדיים שתמכו בהצעתם, כבר ברבעון השני השנה וביתר שאת ברבעון השלישי ואפשרה להם להוריד את החוב של החברה מ־1.2 מיליארד שקל ל־200 מיליון שקל, מה שיתמוך בהמשך צמצום הוצאות המימון ויסייע לשיפור הרווח הנקי גם ברבעונים הבאים.
העלאות המחיר הענפיות אפשרו לאחים אמיר לשמר את היקף המכירות של זרוע האונליין, למרות ירידה בנתח השוק של הפעילות ל־17.1% מהמכירות, לעומת 17.9% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בנתח המותג הפרטי מ־26.5% מהמכירות ל־23.6%, מוסברת בהחלטה לפתח מותגים פרטיים נוספים, שנחשבים ל"מותג נתמך", אך לא נכללים במכירות המותג.
האחים שהחלו דרכם כבעלי חנות שצמחה במסע מכירות לחברה בשם פרשמרקט, תחתיה פעלו חמש רשתות בשמות שונים: מחסני להב, מחסני מזון, טיפ טוב, סופר דוש והיפר דודו. כשניהלו את החברה, בטרם מכרו אותה ב־2.1 מיליארד שקל לחברת פז, לא פעלו האחים בשוק הדיסקאונט. הרשתות שלהן פעלו במרכזי הערים והשיאו רווחיות גולמית של למעלה מ־35% מהמכירות. זאת בעוד שופרסל ורשתות כמו רמי לוי ואחרות פעלו על רווחיות של 22־25% בלבד. לכן, אין זה מפתיע שעם כניסתם לשופרסל, פעלו האחים לשפר רווחיות למרות שהכירו.
ואכן, העלייה במכירות תורגמה לזינוק של 15.6% ברווח הגולמי שהסתכם ב־1.2 מיליארד שקל. בעקבות כך רשמה שופרסל זינוק ברווחיות הגולמית ל־28.5% מהמכירות, לעומת 26.2% ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווחיות הוסבר בצמצום עלויות, אך יש לו גם קשר הדוק לשיפור תנאי סחר מהספקים והעלאות מחירים.
הקפיצה ברווח הגולמי, לצד צמצום הוצאות מכירה ושיווק, הנהלה וכלליות ל־22% מהמכירות, לעומת 22.6% ברבעון המקביל אשתקד, הזניקו את הרווח התפעולי של שופרסל בקמעונאות המזון ב־125% ל־232 מיליון שקל. כתוצאה מכך, קפצה הרווחיות התפעולית ל־6.1% מהמכירות, לעומת 2.9% ברבעון המקביל אשתקד.
גם רשת ויקטורי חתמה את הרבעון השלישי עם עלייה חדה של 14.6% ברווח הנקי שהסתכם ב־15.9 מיליון שקל. ההתייקרויות הקפיצו את מכירות הרשת ב־11.3% ל־693.3 מיליון שקל ושיפור תנאי הסחר מהספקים, שיפרו את הרווחיות הגולמית ל־26.35% מהמכירות. השיפור בגולמי. צעדי התייעלות, הזניקו את הרווחיות התפעולית ל-4.28% לעומת 3.85% ברבעון המקביל אשתקד.
שופרסל לא לבד: גם הספקים לא טמנו ידם בצלחת. כך לדוגמא, יבואנית המזון דיפלומט, שבשליטת משפחות וימן ומנדל, ביצעה לאורך השנתיים האחרונות ארבע העלאות מחירים בישראל ושיפרה את תוצאותיה. היבואנית המשווקת את מוצרי אוריאו, טונה סטארקיסט, אבקות כביסה אריאל, קפה ג'ייקובס ועוד, החלה להעלות מחירים בינואר 2023, והמשיכה בפעימות נוספות במאי וביוני אשתקד ובמאי החולף. אלו הובילו לקפיצה של 11.7% במכירות דיפלומט שהסתכמו ב־965.2 מיליון שקל.
72% מהעלייה במכירות נרשמה בישראל, ורק היתרה מהפעילות של דיפלומט בדרום אפריקה, ניו זילנד וקפריסין. המכירות בישראל קפצו ברבעון ב־14.8% ל־567.6 מיליון שקל, ואילו הרווח התפעולי זינק ב־92% ל־35.3 מיליון שקל. הזינוק החריג ברווח התפעולי שהעלה את הרווחיות התפעולית מ־3.7% ל־6.2% מהמכירות, הוסבר בעלייה ברווח הגולמי, בקיזוז עלייה בהוצאות פרסום.
3 צפייה בגלריה
בעלי השליטה בחברות המזון, מימין: שלומי ויוסי אמיר, שופרסל; אייל רביד, ויקטורי; נעם וימן, דיפלומט. הספקים והקמעונאים משלבים ידיים בדרך לשיפור הרווחיות שלהם על חשבון הצרכן
(צילומים: מורג ביטן, אוראל כהן, קרן בן ציון)
גם רצף העלאות המחירים של שטראוס, שהעלתה מחירים פעמיים מתחילת השנה בהמשך לשלוש פעימות בשנה שעברה, הובילו ברבעון השלישי לעלייה של 8.4% במכירותיה ישראל שהסתכמו ב־1.58 מיליארד שקל. העלאות המחירים במקררי החלב, העלו בשיעור מתון של 2.8% את מכירות מגזר הבריאות של שטראוס ואלו הסתכמו ב־827 מיליון שקל. אך דיוק בתמהיל המוצרים, כמו גם ירידה במחירי החלב הגולמי והדבש, שלא הועברה לצרכן, הובילו לזינוק של 19.5% ברווח התפעולי של הפעילות שהסתכם ב־120 מיליון שקל.
תוצאות מרשימות רשמה גם חברת המשקאות טמפו שהעלתה מחירים בשנה שעברה והשנה, בזכות ההתייקרויות. מכירות טמפו שבשליטת (60%) ז'ק בר, רשמו ברבעון השלישי עלייה של 24.4% והסתכמו ב־734.2 מיליון שקל. העלייה במכירות הושגה בין היתר מעלייה חדה של 36.6% במכירות המשקאות הקלים והמים, שהסתכמו ברבעון ב־404.3 מיליון שקל. מוצרים אלו רשמו עלייה חדה יותר של 78.8% ברווח המגזרי שהסתכם ב־62.1 מיליון שקל, ושיקף רווחיות תפעולית בשיעור של 15.4%.
כך ממשיכים הספקים והקמעונאים לשלב ידיים בדרך לשיפור הרווחיות שלהם על חשבון הצרכן. זאת בידיעה שהקשב הציבורי מופנה למלחמה, ולדאגה לחטופים ולחיילים שבחזית, והבנה ברורה שהרגולטור זנח לחלוטין את הטיפול ביוקר המחיה ובריכוזיות בענף המזון.
