רמי לוי ושופרסל הן שיאניות הסתרת המחירים מהצרכן
רמי לוי ושופרסל הן שיאניות הסתרת המחירים מהצרכן
לכלכליסט נודע כי הרשתות נקנסו על הפרת החובה לפרסם את מחירי המוצרים שלהן באופן שקוף לצרכן. כמות ההפרות של הקמעונאים גדלה ביחס ל־2019
בזמן ששרת הכלכלה אורנה ברביבאי שוקלת להעניק להן הקלות רגולטוריות בנוגע לסימון מחירים, מתברר כי רשתות המזון לא עומדות בדרישות פרק שקיפות המחירים בחוק המזון. לפני שש שנים נכנס החוק לתוקף, והרשתות מתקשות לעמוד בתקנות השקיפות המחייבות שידור רציף של מחירי המוצרים למאגר שממנו שואבים את המידע מפעילי אפליקציות השוואות המחירים.
מנתונים שהגיעו לידי כלכליסט עולה כי בעקבות ממצאי עשרות בדיקות באתרי הרשתות במהלך 2020, נערכה הרשות לסחר הוגן לדרוש מהקמעונאים קנסות בגובה של כ־4 מיליון שקל. דרישת הקנס בפועל עמדה על 2.36 מיליון שקל, לא כולל שופרסל, שעליה אמור להיות מוטל קנס של 405 אלף שקל. שיאנית הקנסות בשנה החולפת היתה רשת שיווק השקמה שבשליטת רמי לוי, אשר עליה הטילה הרשות קנס בגובה 607 אלף שקל. רשת קינג סטור תיקנס ב־337 אלף שקל ואחריה רשת מחסני השוק של משפחת נעמן עם קנס בגובה 324 אלף שקל.
כל הפרה של תקנות שקיפות המחירים גוררת קנס בגובה 45 אלף שקל, כך שהקנס הכולל ל־12 רשתות בגובה כ־4 מיליון שקל, שהופחתו לאחר שימוע לכ־2.6 מיליון שקל, משקף עשרות רבות של הפרות. עבור חלק ניכר מהרשתות לא מדובר בהפרה ראשונה של התקנות. ב־2019 ניתנו קנסות בגובה כולל של 3.2 מיליון שקל, שהופחתו לאחר שימוע בכמחצית. נתונים אלה מעידים כי הקנסות אינם מרתיעים את הרשתות הקמעונאיות, שכן כמות ההפרות אף גדלה בין 2019 לשנה החולפת.
הפרות אלו של הקמעונאים הגדולים מטרידות, כאמור, במיוחד על רקע כוונת שרת הכלכלה לבטל את חובת סימון המחירים, אחת הזכויות הצרכניות המשמעותיות בישראל. זאת בהמלצת הרשות לסחר הוגן. מחר תדון ועדת הכלכלה ביוקר המחיה בישראל, היעדר תחרות בענף המזון ומוצרי הצריכה ובחינת יישום חוק המזון. הדיון יתקיים בהשתתפות השרה ברביבאי , מנכ”לי רשתות השיווק, יצרנים ועוד.
חובת שקיפות המחירים הינה פרק מהותי בחוק המזון, שנועד לטפל באחד הכשלים המרכזיים שאותרו בשוק. הרגולטור הכיר בכך שלצרכן אין ידע מספיק בנוגע לשאלה באיזו חנות באזור הגיאוגרפי הרלבנטי לו הוא יוכל להשיג את המחירים הזולים ביותר לסל המוצרים שאותו הוא מבקש לקנות.
עוד הכיר המחוקק בכך שאם קהל רחב של צרכנים לא מודע למחיר של סל המוצרים בכל אחת מהחנויות באזור שלו, הרי שאין לקמעונאים סיבה לייצר תחרות מחירים אזורית. לטובת הטיפול בכשל זה נקבע בחוק כי קמעונאים גדולים יפרסמו את מחירי כל המוצרים בכל אחד מהסניפים שלהם.
המדינה בחרה שלא להיות האחראית להקמת אתר או אפליקציית השוואות מחירים, ועל כן זה נעשה על ידי חברות פרטיות שהרימו את הכפפה. הצרכנים שעושים שימוש באפליקציות השוואת מחירים לפני רכישת מוצרי אלקטרוניקה או חופשות, לא מיהרו לאמץ את כלי ההשוואה בשוק המזון. הערכות הן שהדבר נובע בין היתר מכך שהאפליקציות מסורבלות.
כך יצא שהמשתמשים העיקריים במידע שמספקים מאגרי המחירים הם הקמעונאים עצמם. אם עד חוק המזון נדרשו הקמעונאים “לרגל” בסניפי המתחרים כדי לראות מה מבצעי היום ולהגיב להם, הרי שהאפליקציות שחררו אותם מהעול. דוגמה נוספת לשימוש מעוות של הקמעונאים בפרק השקיפות נצפתה בשנה החולפת, כשרשת פרסמה מחירים נמוכים בשעות הבוקר, טרם פתיחת הסניף, והעלתה אותם עם פתיחת החנות, כך שכשהצרכנים הגיעו, לא נותר זכר להוזלות.
