הצלחת פודטק מקומית: ה"בשר" המותסס הישראלי יוצא לארה"ב
הצלחת פודטק מקומית: ה"בשר" המותסס הישראלי יוצא לארה"ב
המיזם צ'אנק גייס 15 מיליון דולר, שיא בגיוס סיד בתחום החלבון האלטרנטיבי בארץ. הנתחים, שמפותחים בטכנולוגיית התססה, ייוצרו במפעל בראשון לציון לטובת יצוא
שיא בגיוס הסיד בתעשיית החלבון האלטרנטיבי בישראל, דווקא בימים של האטה בתחום: חברת צ׳אנק (CHUNK) השלימה גיוס בגובה 15 מיליון דולר.
החברה פועלת להקמת מפעל בראשון לציון לייצור סטייק צמחי המדמה נתח שלם ומספק חוויית אכילה דומה לבשר, בהתבסס על חומרי גלם מוכרים, ללא תוספים מלאכותיים. בעוד מחירי תחליפי הבשר בשווקים כיום הם גבוהים, החברה שואפת להתחרות בתעשיית הבשר מן החי בהיבט המחיר.
את סבב ההשקעה בצ׳אנק הובילו משקיעים מובילים בתחומי האגרי־פוד טק ובהם קרן Fall Line Captial, אחת המשקיעות הראשונות בחברת אימפוסיבל פודס – המשווקת כיום בארה״ב המבורגר צמחי הנחשב לאחד המוצלחים בשוק, לצד קרן ההשקעות של אוניברסיטת MIT, קרן KEY1 CAPITAL הישראלית וקרן Foot Print Coalition אשר מתמקדת בטכנולוגיות אקלים וקיימות.
בקיץ 2016 נחת על המדפים בארה"ב מוצר שהצליח לעשות היסטוריה, המבורגר מן הצומח, דור 2.0: כבר לא פשרה של טבעונים וצמחונים, אלא קציצה שאפילו קרניבורים מסכימים להניח על שולחנם. החברות אימפוסיבל פודס וביונד מיט שחדרו לשווקים גרמו לעניין מחודש בתחליפי בשר ושל חברות חדשות שמנסות להיות “הדבר הבא” בתחום. הם גם העלו רעיון חדש בראשו של עמוס גולן, ישראלי שהגיע אז לארה״ב לצורך לימודים באוניברסיטת MIT, והתגלגל למשרה ניהולית בחברת פררו.
״כשהמוצרים של ביונד ואימפוסיבל הגיעו למדפים, הופתעתי שהשוק מתמקד בעיקר בהמבורגר – מוצר שלא מאוד קשה לייצר, ומגיע עם רשימת רכיבים מאוד ארוכה. היה לי רעיון איך לצאת מגבולות הגזרה לסוגים שונים של נתחים״, הוא מספר. ״המחשבה הייתה שאם אפשר לייצר נתחים שלמים בעלות ייצור של המבורגר צמחי, אפשר יהיה לעשות מוצר שיתחרה בהמשך גם במחירי המוצרים מן החי, ויחדור במהירות לשווקי המיינסטרים״. גולן בנה מעבדה ביתית מאולתרת, והחל לעבוד על הרעיון שלו. כשהבין שהצליח להגיע לתוצאה עם פוטנציאל גבוה, שלח דוגמיות למשקיעים. "אחד מהם חזר אליי ואמר: 'הילדים שלי אהבו את זה, קח 50 אלף דולר ותתחיל לעבוד'”. גולן חזר לישראל, החל לבנות את חברת צ’אנק בשנת 2020, והצליח לגייס 2 מיליון דולר בפרה סיד.
לאורך השנים האחרונות גוברת הביקורת על מוצרי תחליפי החלבון, שכן הם ברובם נחשבים למזון מעובד מאוד המכיל תוספים שאינם נחשבים לבריאים. הסטייק של צ׳אנק מבוסס על טכנולוגיית פרמנטציה של רכיבים מן הצומח ב"תווית נקייה" (רכיבים מוכרים, רשימת רכיבים קצרה, ללא חומרים משמרים, תוספים, כולסטרול או מרכיבים מהונדסים גנטית). גם כמות החלבון במוצר גבוהה — 25 גרם בכל מנה.
הליך הייצור דומה לזה הקיים בתעשיות מסורתיות; פרמנטציה במצב מוצק דומה להליך המוכר בייצור לחם, שוקולד ואפילו גבינות. מפעל החברה דומה למעין מאפייה, המשתמשת בקמח סויה המותסס עם מיקרואורגניזמים המוכרים בתעשיית המזון. "התהליך מוביל לכך שבניגוד למוצרים רבים בשוק, הטעם של הסויה לא מורגש, ונוצרים טעמי אוממי שמזכירים באופן טבעי טעמים של בשר. רשימת הרכיבים שלנו מאוד קצרה, כי אנחנו לא צריכים לעבות ולהדביק את המוצר", מסביר גולן.
במפעל שבו ייצרה בעבר חברת כרמית ממתקים בראשון לציון, תחל ביולי חברת צ'אנק לייצר מאות טונות של סטייק מן הצומח, לקראת השקת המותג בארה״ב. בשלב הראשון החברה לא תמכור בישראל ותתמקד בשוק האמריקאי, כאשר כבר היום מוצריה מוגשים במתכונת פיילוט במסעדות בארה"ב. "הבחירה להקים את המפעל פה הייתה כדי לדאוג שנהיה קרובים לפיתוח ובהמשך לשרת גם שווקים נוספים כמו ישראל ואירופה", אומר גולן.
