עליות המחירים הגיעו לסל לחג: התייקר בשיעור של עד 12%
עליות המחירים הגיעו לסל לחג: התייקר בשיעור של עד 12%
מחיר הסל לחגי תשרי בשופרסל דיל קפץ בקרוב ל־10% בהשוואה לשנה שעברה והפך לזהה לרשת טיב טעם הנחשבת ליקרה יותר, ביינות ביתן העלו מחירים כדי להותיר אותם נמוכים בקרפור והיבואניות מתכננות לבצע התייקרויות נוספות
עליות המחירים שנרשמו מתחילת השנה הקפיצו את העלות של סל הקניות לחגי תשרי. מחירו הממוצע של סל הקניות, הכולל 136 מוצרים לחגי תשרי מקטגוריות שונות — בשר דגים ועופות, פירות וירקות, מוצרי ניקוי וטואלטיקה, ומוצרים ייחודיים לחגי תשרי דוגמת רימון — עלה ב־5.3% ביחס למחיר אותו סל בשנה שעברה. בחלק מהרשתות המובילות, ובראשן שופרסל, ויקטורי ומחסני השוק, זינק מחיר הסל ב־12%-9.8% והגיע עד ל־3,025 שקל.
העלייה האמורה במחירי הסל באה לידי ביטוי מהשוואת בדיקת משרד הכלכלה לקראת חגי תשרי השנה ביחס לבדיקה זהה שנערכה על ידי המשרד לקראת חגי תשרי בשנה שעברה.
בבדיקה נוספת שערך המשרד לקראת סוף השבוע שעבר, נרשמו הוזלות, אך ההערכות הן כי במהלך השבוע הקרוב, בימים שנותרו עד ערב החג, ימשיכו לעלות המחירים, בעיקר של התוצרת הטרייה הכוללת ירקות, פירות, בשר, עוף ודגים טריים.
מחירו של הסל בשופרסל דיל, רשת הדיסקאונט של מובילת השוק שנתח השוק שלה בענף מוערך בכ־20%, עמד בבדיקה שנערכה השנה על 3,025 שקל לעומת 2,756 שקל בשנה שעברה. מדובר בעלייה חדה של 9.8%, המשקפת תוספת של כ־270 שקל להוצאה בשנה שעברה. העלייה במחירי הסל ברשת העבירה את שופרסל, שהיתה בשנה שעברה בין הרשתות שהציעו את הסל במחיר הנמוך מהמחיר הממוצע, לרשימת הרשתות שעלות הסל אצלן גבוהה מהממוצע. הסל בשופרסל דיל הוא במחיר זהה לזה של רשת טיב טעם שמזוהה כרשת פרימיום יקרה.
מחיר הסל באתר האונליין של הרשת עמד על 3,049 שקל ואילו ברשת השכונתית זינק ל־3,243 שקל, כשבחנויות הנוחות שופרסל אקספרס מחיר הסל היה 3,335 שקל, גבוה בכ־10% מהמחיר בחנויות הדיסקאונט.
עלייה משמעותית יותר, בשיעור של 12%, נרשמה ברשת מחסני השוק, בניהולו של שלום נעמן, ומחיר הסל ברשת הסתכם ב־2,864 שקל.
העלו ביינות ביתן כדי להוריד בקרפור
נראה כי הסבת סניפי יינות ביתן למותג הצרפתי קרפור במאי האחרון, תוך התחייבות להורדת מחירים ומאבק ביוקר המחיה, באה לידי ביטוי בזינוק במחירים בסניפים שעדיין לא הוסבו. כך, מחיר הסל ביינות ביתן טיפס השנה ב־6.5% ל־2,931 שקל, זאת בעוד המחיר בקרפור היפר עמד על 2,731 שקל - נמוך בכ־20 שקל מהמחיר של הסל ביינות ביתן בשנה שעברה.
למרות העלאות המחירים הרוחביות שנרשמו מתחילת השנה אשר שיפרו את הרווחיות של החברות, הספקים לא הגבירו את הפעילות המבצעית ביחס לשנה שעברה. כזכור, כבר בנובמבר האחרון נרשם גל ההתייקרויות הראשון שבמסגרתו העלו מרבית הספקים, ובהם תנובה, שטראוס, אסם, סנו, שסטוביץ ואחרים, את מחירי מוצריהם.
ההתייקרויות שנכנסו לתוקף לכל המאוחר בתחילת השנה לא נבלמו וכבר באפריל החולף נרשם גל נוסף של התייקרויות, בעקבות חתימת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ על צו עדכון מחירי מוצרי החלב בפיקוח ב־9.3%.
הדבר הוביל לכך שתנובה, טרה ושטראוס העלו במקביל גם את מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח ואליהן הצטרפו ספקים רבים ובהם ספקי המשקאות קוקה־קולה, יפאורה וטמפו, היבואנים דיפלומט, ליימן, מארס ושסטוביץ, יקבי כרמל, אסם, וילי פוד, סוגת, רקיט, פררו ועוד, כך שבתוך כשבועיים נרשמו 14 העלאות מחיר חדות. במקביל, העלו הקמעונאים את מחירי מוצרי המותג הפרטי ואישרו העלאות מחיר של ספקים קטנים ובינוניים.
אם אפשר היה לקוות שהעלאות המחירים התכופות שנרשמו ייבלמו, נראה כי כבר בתקופה הקרובה יירשמו ניסיונות נוספים להעלות מחירים. זאת על רקע היחלשות השקל המשפיעה לרעה על היבואנים.
בדו”חותיה לסיכום הרבעון השני העריכה היבואנית דיפלומט כי תיאלץ לבצע התייקרות נוספת, בעקבות העלאות מחירים שמתכננים הספקים שאת מוצריהם היא משווקת ובשל היחלשות השקל.
"למיטב ידיעתה של החברה, חלק מספקיה מתכוון להמשיך בהעלאות המחירים במהלך השנה. משכך ולאור הימשכות היחלשות השקל אל מול היורו והדולר, החברה צופה כי תיאלץ להעביר התייקרויות אלה ללקוחותיה שאם לא, תהיה לכך השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות", כך עדכנה החברה את המשקיעים.
מי שעוד מושפעות מהיחלשות השקל הן היצרניות המקומיות, אשר קונות חומרי גלם בחו"ל ומשלמות במטבע זר.
משרד החקלאות התעכב והדבש יגיע רק אחרי החג
בשל העלייה הנרשמת בביקוש לדבש בראש השנה מדי שנה הודיע משרד החקלאות ביולי כי יפתח בהליך תחרותי ליבוא דבש בפטור ממכס בהיקף של 500 טונות, שבמסגרתו ייבחרו יבואנים שיציעו את המחיר הנמוך ביותר לצרכן לדבש בצנצנות במשקל של עד 1.5 ק"ג.
לא מדובר בצעד חדש, שכן גם בשנה שעברה קיים המשרד הליך דומה, שבמסגרתו יובאו לישראל כ־120 טונות דבש ארוז במחיר ממוצע של 21.5 שקל לק"ג. אלא שאף על פי שעיתוי החג ידוע וההליך אינו חדש, המשרד הודיע על חלוקת המכסות רק לקראת אמצע אוגוסט, מה שגרם לכך שהדבש המוזל יגיע לישראל רק אחרי החג. בעקבות כך, הודיעה שופרסל בשבוע שעבר על "צעד משמעותי", שבמסגרתו תוזיל עד מוצאי החג (ראש השנה) את הדבש של המותג הפרטי ותשווה אותו לדבש המיובא שטרם הגיע לישראל. זאת "על מנת להקל על הצרכנים לרגל חגי תשרי".
במסגרת המהלך הכריזה החברה על הפחתת מחיר הדבש תחת המותג הפרטי ל־19.90 שקל לצנצנת, במקום 38.90 שקל. על פניו, מדובר בהוזלה חדה של 48.8% שהרשת מסבסדת. אלא שעל פי נתוני פרייסז, המחיר הגבוה (38.90 שקל) הוא מחיר המחירון, בעוד אותה צנצנת דבש נמכרה בשופרסל במבצעי ראש השנה אשתקד ב־29.90 שקל, כך שמדובר בהנחה מצומצמת יותר, של 33.4%, המאפשרת לשופרסל להפוך את המוצר הפופולרי לחג ל”לוס לידר”, המניע לקוחות לסניפי הרשת במטרה לרכוש את הדבש. זאת מתוך הערכה שכשיגיעו, יבצעו קנייה גדולה יותר ברשת, שנמצאה בבדיקת משרד הכלכלה כיקרה מהממוצע.
מכירות שוק הדבש ב־2022 הסתכמו ב־124.5 מיליון שקל בלבד. נתח השוק של הדבש תחת המותג הפרטי בכל השוק עומד, על פי נתוני סטורנקסט, על 22.6%, בעוד נתח השוק הכמותי של דבש יד מרדכי של שטראוס, השולטת בענף, עומד על 51.9% ובשל מחירו הגבוה ביחס למתחרים, נתח השוק הכספי אף גבוה יותר ומגיע ל־55.6%.
יוקר המחיה במוקד דו”חות מבקר המדינה
יוקר המחיה בישראל, שהעמיק בעקבות עליות המחירים האחרונות, קיבל ביטוי גם בכוונותיו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לפרסם דו”חות בנושא אחרי החגים. בכנס של איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר באילת, התייחס אנגלמן לסוגיית עליות המחירים התכופות השנה ואמר: ״יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים, ושילובו עם סביבת ריבית גבוהה מקשֶה מאוד על משקי הבית בישראל. לאחר החגים בכוונתי לפרסם מקבץ דו”חות בנושא יוקר המחיה״.
אנגלמן ציין כי סוגיית יוקר המחיה חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה, והוסיף כי הדו”חות במקבץ זה עוסקים בכמה תחומים שבהם בחנו מכמה זוויות סוגיות המשפיעות על יוקר המחיה, ובהן ההיערכות של משרדי הממשלה ובנק ישראל להתפרצות אינפלציה, הפיקוח על המחירים בענף המזון וסוגיות בפעילות נמלי הים בישראל, שאחראים ל־99% מסך המוצרים המיובאים לישראל והמיוצאים ממנה.
עוד הוסיף אנגלמן כי בתקופה האחרונה רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה היתה גבוהה בכ־27% בממוצע לעומת מדינות ה־OECD ובענף המזון פערי המחירים היו גבוהים אף יותר: מחירי המזון בישראל היו גבוהים בכ־37% לעומת מדינות ה־OECD ובכ־51% לעומת מדינות האיחוד האירופי.
״אנחנו נכנסים עכשיו לתקופת החגים, שבה למשקי הבית בישראל צפויות הוצאות ניכרות. וזאת, זמן קצר לאחר העלויות הגבוהות שבהן נשאו משפחות רבות בתקופת החופש הגדול. על הממשלה לעשות כל פעולה שתביא להקלה משמעותית ביוקר המחיה״, אמר אנגלמן.
אלא שדבריו של אנגלמן בנוגע לצורך הדחוף לצעדים שתבצע הממשלה להורדת יוקר המחיה, כמו גם הנתונים שפורסמו לפני כשבועיים ולפיהם ישראל מדורגת בצמרת יוקר המחיה בקרב מדינות ה־OECD, לא גרמו לממשלה להחיש את צעדיה לטיפול בבעיה. הדיון של ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שאמור היה להתקיים ביום רביעי שעבר, נדחה ולבסוף התקיים בחמישי ובמהלכו עלתה המחלוקת בין משרד הכלכלה המבקש לפתוח את היבוא ללא הגבלות לבין משרד הבריאות שמתנגד לכך והדיון הסתיים ללא החלטה.
