רשתות המזון מגדילות את הנתח שלהן בעוגת הרווחים
רשתות המזון מגדילות את הנתח שלהן בעוגת הרווחים
מחקר של רשות התחרות בנוגע ליוקר המחיה מצא שרווחי היבואנים והקמעונאים לא השתנו, ועליות המחירים נבעו מגידול בעלויות המכר. בנוסף, הרשתות התחזקו על חשבון הספקים. אלא שהמחקר בוצע מ־2019 ועד אמצע 2023, ופספס את רוב גל ההתייקרויות
בימים שבהם יוקר המחיה בישראל מאמיר לשיא, ורגע לפני העלאת המע"מ, מפרסמת רשות התחרות ממצאים ראשונים מתוך מחקר מקיף שנערך במשך 4.5 שנים ובוחן את מחירי מוצרי הצריכה בישראל. אלא שהמחקר נעשה על השנים 2019 ועד למחצית 2023, תוך שהוא מפספס חלק גדול מגל העלאות המחירים, שהחל רק במחצית השנה 2022. בנוסף, מי שציפה לבשורה כלשהי או לדרכים קונקרטיות להקל על הציבור – צפוי להתבדות.
המחקר מתבסס על נתונים בארץ ובעולם, ומשלב נתונים אודות מכירות ועלויות של ארבעה ספקים־יבואנים גדולים ושני קמעונאים גדולים, משנת 2019 ועד מחצית שנת 2023. הפרק הראשון מתוכו שפירסמה הרשות עוסק ביבוא מוצרי מזון, טיפוח וטואלטיקה.
על פי הנתונים, שיעור הרווח הגולמי (רווח גולמי הוא ההפרש בין ההכנסה ממכירות לבין עלות המכר) של הספקים והקמעונאים יחד ירד באופן מתון על פני התקופה שנבדקה, בכלל תחומי הפעילות ובפרט בתחום המזון. חלקם (באחוזים) של הספקים מעוגת הרווח נשחק באופן מתון על פני השנים הללו, מה שמלמד, על פי רשות התחרות, על שחיקה בכוח השוק הממוצע של הספקים. יחד עם זאת, הרשות לא שוללת עלייה של כוח השוק של הספקים בקטגוריות מוצר ספציפיות. לעומתם – חלקם של הקמעונאים בעוגת הרווח הלך וגדל בצורה הדרגתית, עד שהגיע ל־63.5% מהמרווח הגולמי.
המחקר כאמור נעשה על השנים 2019-2021, בהן לא היו העלאות מחירים, ולכן לא ברור מדוע זו תקופת הזמן שנבחרה. בנוסף, בין 2020-2021 נהנה שוק המזון מחגיגת קניות בחסות מגיפת הקורונה, שהותירה רבים בבית, צמצמה את הנסיעות לחו"ל וכן את הבילויים בחוץ במסעדות. כל זה אפשר לספקים להנות מקצב קניות גבוה במיוחד ולדחות את העלאות המחירים למועד אחר. כמו כן המחקר לא עוסק בשנת המלחמה ובהעלאות המחירים שבוצעו מאז שפרצה. ניתן לראות בדוחות הכספיים של יצרניות המזון הציבוריות כי הן מרוויחות בישראל יותר מאשר בחו"ל וכולן ניצלו באופן ציני את המלחמה כדי להעלות מחירים לצרכנים. כך למשל תוצאות ענקית היבוא וההפצה דיפלומט לרבעון השלישי של השנה הראו כי עליות המחירים שביצעה החברה לאורך הרבעונים החולפים הזניקו את הרווחיות שלה בארץ, בעוד בעולם היא דווקא נחתכה.
אז לאן הולך הכסף של הצרכנים? על פי המחקר של רשות התחרות, כמחצית מהמחיר שהצרכן הישראלי משלם על מוצרי היבואנים, מקורו בעלות רכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל. כך, מסבירים ברשות כי מכל 10 שקלים שמשלם הצרכן, כ-4.9 שקלים מיוחסים עלות רכש המוצר של הספק, כ־1.7 שקלים לרווח הגולמי של הספק וסך הכל כ־6.6 שקלים הולכים לספק. הקמעונאי מקבל כ־1 שקלים נוספים מעבר לעלות רכישת המוצר מהספק (עבור סדרנות ועלויות מחסן) ועוד כ־2.4 שקלים לרווח הגולמי של הקמעונאי. לפי רשות התחרות החלוקה הזאת לא השתנתה דרמטית מאז 2019.
אין כשר כמו בארץ
על פי המחקר, ניכרת ירידה מתונה בשיעורי הרווח הגולמי של הספקים ובפרט בתחום המזון. הדבר נובע במידה רבה מכך שקצב העלויות של הספקים הממוצע גבוה מקצב הגידול במכירות שלהם. אלא שהמחקר לא בחן את הסכמי החברות עם הספקים שלהן בחו"ל ולרשות התחרות אין את היכולת לבדוק את העלויות שלהן. לכן המחקר לא נותן מענה לשאלת הפערים ברווחיות של היבואניות בין הארץ לחו"ל כפי שהם באים לידי ביטוי בדו"חות הכספיים של היבואניות הישראליות. ההערכה ברשות היא שבמדינות בהן התחרות גדולה יותר הרווח של היבואניות נמוך יותר, ופה עולה שוב סוגיית הריכוזיות ומספר הספקים המצומצם בישראל – שלה המחקר לא נותן מענה.
2 צפייה בגלריה
מיכל כהן, הממונה על התחרות. מי שציפה לבשורה בנושא הורדת יוקר המחיה צפוי להתבדות
(צילום: יריב כץ)
בארץ אין מספיק יבוא של מוצרים בינלאומיים בגלל חסמים רגולציה וכשרות. הכשרות היא עלות ייחודית לישראל שמייקרת המוצרים בעד 10%. גורמים בענף המזון סבורים כי אם המדינה היתה מאפשרת לייבא מוצרים שיש להם כשרות שמתאימה לשווקים בחו"ל ולא מתעקשת על כשרות ייחודית לישראל, הדבר היה מאפשר לייבא על פי כשרות שכבר קיימת בחו"ל ומוזיל את העלויות. בשנה האחרונה הוחמרו עוד יותר הדרישות בנושא הכשרות והעלויות עלו עוד יותר. בנוסף, בישראל ישנן תקינות ייחודיות ומכסים שלא קיימים על מזון בעולם. אמנם רפורמת היבוא אמורה להקל על חסמי היבוא בכך שהיא מאמצת את התקן האירופאי ומסירה תקנים ייחודיים לישראל, אך נושא הכשרות הוחרג מהרפורמה ואיתו הוחרגו מוצרים חקלאים כגון בשר, עופות, דגים, ביצים, פירות וירקות. גורמים ברשות סבורים כי יש לעבור לתמיכה ישירה בחקלאים כמו שנעשה באירופה וכן למצוא פתרונות לנושא הכשרות.
שינוי ביחסי הכוחות
המחקר של רשות התחרות מצא עוד כי יש יציבות בשיעורי הרווח של הקמעונאים באופן כללי ובפרט בתחום המזון ויש להם שולי רווח תפעולי צרים יחסית בהשוואה לספקים, אך אופייניים לתחום קמעונאות מזון בעולם. על פי המחקר, כוח השוק של הקמעונאים לא השתנה ושל היבואנים נשחק, אלא שהמחקר לא בחן רזולוציות של קטגוריות ספציפיות שכן אם היה נעשה כך, סביר להניח שהנתונים היו מראים כי בקטגוריות מסוימות כוחם של היבואנים דווקא עלה ושחקנים קטנים יצאו מהשוק או התמזגו עם הגדולים.
מה שכן השתנה הוא יחסי הכוחות בין הספקים לקמעונאים. חלוקת הרווח הגולמי בין ספקים לקמעונאים מראה כי ב־2019 הרווח הגולמי של הקמעונאים היה 56% וזינק ב־2023 ל־63.5%, על חשבון הירידה ברווח הגולמי של הספקים מ־44% ל־36.5%. הדבר מלמד על הגדלת חלקם של הקמעונאים בעוגה שיכול לנבוע מכך שהיבואנים לא גלגלו את כל עליות המחירים למחיר לקמעונאי.
המשך המחקר של רשות התחרות ינסה לעמוד על הסיבות היותר עמוקות לתופעה הזו ולבעיות המבניות בשוק המזון והאם הספקים שמחזיקים בסל מוצרים עם ביקוש קשיח מנצלים את כוחם אל מול הקמעונאים לצורך עליית מחירים ודחיקת יבואנים קטנים, ובכך מפרים את חוק התחרות.
