בסוף זה לא השתלם: השוק המקומי מתפכח מחלום המסחר המקוון
בסוף זה לא השתלם: השוק המקומי מתפכח מחלום המסחר המקוון
שלוש חברות ענק נפרדו השבוע מפעילות המסחר המקוון: אחרי עזריאלי ושופרסל, אתמול מליסרון הודיעה שאין כדאיות כלכלית לאתר גרופר שרכשה לפני שנתיים וחצי
בזו אחר זו שלוש חברות ענק ישראליות נפרדו השבוע מפעילות המסחר המקוון. אחרי עזריאלי ושופרסל, אתמול זו היתה מליסרון שהודיעה שבינואר הקרוב היא תסגור את פלטפורמת הסחר המקוון של גרופר. את גרופר היא רכשה רק לפני כשנתיים וחצי ב־57 מיליון שקל. הסיבה לסגירה: חוסר כדאיות כלכלית ושינויים "בסביבה העסקית והצרכנית" בה היא פועלת, בפרט בתחומי התיירות והפנאי.
לא כך קיוותה מליסרון לסיים את הפרק המקוון שלה. בנוסף ל־57 מיליון שקל ששילמה מליסרון ב־2021 על רכישת גרופר מקרן Sky, גרופון ארה"ב ומנהלי החברה – היא התכוונה להשקיע עד סוף 2022 עוד כ־40 מיליון שקל בפיתוח הפלטפורמה הדיגיטלית לצרכיה בשאיפה לבצע דיגיטציה של הקניונים שתאפשר רכישה רב־ערוצית מהחנויות, ותספק כלי פרסום לשוכרים שישמש אותם גם להפקת תובנות עסקיות.
גרופר החזיקה במותגי האונליין Baligam, Groo ו־Beex, ועם רכישתה קיוו במליסרון, שבשליטת ליאורה עופר (47%) ובניהולו של אופיר שריד, שזרוע הדיגיטל והחדשנות שהם הקימו על בסיס פעילותה של גרופר תוביל לחיזוק הקשר עם לקוחות הקניונים, לשיפור "חוויית הקנייה ולהגדלת פדיונות השוכרים תוך שהקניון הפיזי ימשיך להוות את ליבת הפעילות". בנוסף שאפו להקים באמצעותה "קניון היברידי", "שיספק ללקוחות חוויה מרגשת וייחודית הנהנית מהיעילות והנוחות הדיגיטלית אך גם מוכרת המלווה בחוויית מותג רלבנטית ומישוש הפיזי".
מליסרון לא סיפקה מאז הרכישה פרטים על היקפי הפעילות של גרופר. בדו"חותיה הכספיים מסווגת פעילות זו תחת תחום "אחר" ביחד עם שאר פעילות הקבוצה שאינן נדל"ן מניב, ובעיקר פעילות ייזום הבנייה למגורים. החברה הודיעה שתמשיך להשתמש בטכנולוגיה שפותחה על ידי גרופר, ושבכוונתה לשלב במליסרון חלק מ־75 העובדים בגרופר, ובהם המנכ"ל יוסי מזלתרים.
"היציאה מהתחום ברורה"
העיתוי של עזריאלי, שופרסל ומליסרון אינו מקרי. בחברות ככל הנראה דנו בהחלטה זו לאורך זמן, אך מצב המשק הנוכחי והמיתון האפשרי שבאופק בעקבות המלחמה לא משאיר מקום לספק. העובדה שחברות גדולות לא הצליחו בתחום מעידה על החולשה המקומית בעולם הסחר המקוון.
גורם בכיר בשוק הקמעונאות ששוחח עם "כלכליסט" אמר: "בתקופת הקורונה נרשמה עלייה בפעילות הסחר המקוון של החברות הישראליות, גם כי הלקוחות לא יכלו להגיע לחנויות ובמקביל גם לא טסו לחו"ל, וגם מכיוון שתדירות המשלוחים מאתרי הסחר הזרים הגדולים ירדה. אך אחרי הקורונה המגמה התהפכה והעולם חזר לצריכה הרגילה. השוק המקומי לא מספיק מפותח להצעת ערך נפרדת בעולם האי־קומרס. בתקופות של צמיחה והתרחבות יש לגיטימציה להשקיע הון וקשב ניהולי בתחומים אחרים, אבל בתקופות של צמצום כמו עכשיו האי־קומרס נחשב מותרות והחברות מעדיפות להתמקד בעסקי הליבה שלהן".
בכיר נוסף הסביר: "היציאה של החברות מהתחום יותר ברורה מהכניסה שלהן אליו. אני לא מכיר חברות קניונים אחרים בעולם שפועלות גם באי־קומרס, וזאת פעילות שרחוקה מה־DNA שלהן שהוא נדל"ן. מעבר לכך קשה להרוויח במודל של מרקט פלייס שבו הן פעלו כי השוק כאן קטן ואין להן יתרון תחרותי מול הענקים הזרים כמו אמזון ועלי אקספרס".
נוכחות גלובלית
עזריאלי נכנסה לתחום הסחר המקוון לפני שש שנים לאחר שרכשה את פלטפורמת המסחר האלקטרוני buy2 שייסד אביב רפואה תמורת 62 מיליון שקל, ולאחר שנה העלתה לאוויר את פעילות הסחר תחת המותג Azrieli.com.
עד היום הפעילות יצרה לקבוצה הפסדים של 333 מיליון שקל. לצד סגירת הפעילות, יפוטרו מרבית מ־70 העובדים בתחום. לפי עזריאלי, "שוק המסחר האלקטרוני בארץ עדיין לא מפותח דיו, ויש נוכחות גדולה של אתרים גלובליים". שופרסל אף היא הודיעה על סגירת הפלטפורמה הדיגיטלית בשל הלוגיסטיקה היקרה.
