בלעדילמרות התנגדותן: רשתות המזון נערכות להחזרת בקבוקים גדולים
בלעדי
למרות התנגדותן: רשתות המזון נערכות להחזרת בקבוקים גדולים
עתירות רשתות הקמעונאות נגד חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים יידונו בשבוע הבא בבג"ץ. אבל הפיילוט שבו החלו הרשתות, שבמסגרתו הוצבו בסניפים עשרות מכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקי משקה, מעיד על כך שהן השלימו עם המהפכה. בוודאי כשהשרה החדשה להגנת הסביבה תמר זנדברג כבר הצהירה על תמיכתה בתיקון לחוק הפיקדון
הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה משפחתיים צפויה רק בעוד חצי שנה, וכבר בשבוע הבא צפויות להידון בבג"ץ שתי עתירות נגדה, שהגישו יצרני המשקאות ורשתות השיווק. אלא של”כלכליסט” נודע כי במקביל רשתות השיווק כבר נערכות להרחבת החוק. מרבית הרשתות כבר החלו בביצוע פיילוט, שבמסגרתו הוצבו עשרות מכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקים. ההערכות הן כי מדובר בהשקעה של 30-5 מיליון שקל לכל רשת, בהתאם לגודלה, בהתאם לעלות מוערכת של כ־100 אלף שקל למכונה.
החלטת המשרד להגנת הסביבה, תחת השרה לשעבר גילה גמליאל, להרחיב את הפיקדון לבקבוקים גדולים התקבלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה עמותת אדם טבע ודין אחרי שקודמה בתפקיד זאב אלקין בחר להסתפק בקנס על חברות המשקאות שלא עמדו ביעדי האיסוף, במקום להרחיב את תחולת החוק.
באוקטובר האחרון הכריע המשרד להגנת הסביבה כי חוק הפיקדון יורחב גם לבקבוקים הגדולים. זאת אחרי סחבת ממושכת של ארבע שנים, מאז שהיצרנים לא עמדו ביעדי האיסוף שנקבעו להם. במקביל לפרסום ההחלטה ברשומות פנה המשרד לוועדת הכלכלה של הכנסת, וזו אישרה דחייה של שנה בהחלת החובה כדי לאפשר לשוק, שהיה בעיצומו של משבר הקורונה, זמן להיערך לשינוי.
החשש של ארגוני איכות הסביבה היה שאת פרק הזמן הזה החברות וחברי הכנסת המתנגדים, בעיקר מהמפלגות החרדיות, ינצלו למסמוס החוק. אלא שנראה כי בממשלה הנוכחית יתקשו החברות לגייס תמיכה לעמדתן, מה שיכול להסביר את הפיילוטים שהן כבר מקיימות. בהקשר זה מסרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "אני תומכת בהרחבת חוק הפיקדון והחלתו על הבקבוקים הגדולים. זהו צעד חשוב וחיוני שראוי היה שיקרה מזמן. בכוונתי לוודא שהרחבת החוק, כפי שהעבירה קודמתי בתפקיד גילה גמליאל, ייכנס לתוקף כמתוכנן בדצמבר 2021".
חוק הפיקדון נועד להפחית הטמנת פלסטיק, ולפיו על מכלי משקה קטנים עד 1.5 ליטר ייגבה מהצרכן פיקדון של 30 אגורות. ב־2010 תיקון לחוק קבע כי היצרנים והיבואנים אחראים גם על איסוף ומיחזור הבקבוקים הגדולים של 1.5 ליטר ומעלה, ואי־עמידה ביעד איסוף של 55% מהבקבוקים הנמכרים תוביל להרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים.
המשרד להגנת הסביבה מצא כי ב־2016 נאספו רק 51% מהבקבוקים הגדולים. בעקבות כך הטיל המשרד קנסות של 48 מיליון שקל על תשעה יצרנים ויבואנים. הנקנסים ערערו על ההחלטה וגובה הקנס הופחת.
מימון לרשויות מקומיות
עם החלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, כלובי הבקבוקים (ה"מיחזוריות") ייעלמו מהרחובות ויוחלפו במכונות איסוף והחזרת פיקדון אוטומטיות, שיוצבו בסופרמרקטים ובנקודות איסוף מרכזיות. ההערכות של אדם טבע ודין הן כי לכיסוי מלא של בקבוקים המשקה הגדולים והקטנים יש צורך בכ־3,000 מכונות כאלה.
"מניסיון שמתקיים בכמה פיילוטים, יש מכונות כמו אלה שמוצבות בשופרסל שקולטות 1,000 מכלי משקה ביום, ויש מכונות ביוחננוף שקולטות עד 4,500 מכלים. הצפי הוא שהרשתות יתקינו כ־2,000 מכונות והרשויות המקומיות ירחיבו את הפריסה", אומרת עו"ד מירב עבאדי, יועצת משפטית בתחום פסולת וקיימות באדם טבע ודין. ואכן, כדי להרחיב את פריסת המכונות ברחבי הערים, המשרד להגנת הסביבה יקצה עד 100 מיליון שקל למימון בשיעור של 85% של הצבת 1,000 מכונות ברשויות המקומיות.
לפי נתוני אדם טבע ודין, בשוק פועלות שלוש חברות שמספקות מכונות אוטומטיות: טל דור, אסקון ואסופתא. בעוד טל דור ואסקון מספקות את המכונות לרשתות השיווק, ועל הפינוי שלהן אחראי תאגיד אל"ה, מציעה אסופתא שירות הכולל גם את אספקת המכונה וגם את הפינוי. בשלב זה מבצעות מרבית הרשתות פיילוט עם אסופתא, שסיפקה עד כה כ־20 מכונות וצפויה לספק עד סוף השנה עוד מאות מכונות. טל דור סיפקה עד כה כ־20 מכונות לרשתות השיווק, ואסקון כ־80 מכונות.
חשש מפגיעה במכירות
בעתירת התאחדות התעשיינים, המאגדת תחת איגוד המזון את יצרניות המשקאות ובראשן קוקה־קולה, טמפו ויפאורה, נטען כי ההחלטה תפגע בצרכנים, ביצרנים ובקמעונאים ותטיל נטל כלכלי כבד של מאות מיליוני שקלים, כשהנפגעות העיקריות הן השכבות החלשות. עוד נטען כי ההחלטה ותהליך קבלתה רצופים פגמים חמורים המחייבים את ביטולה: "ההחלטה חורגת מסמכות השרה, שהתשתית העובדתית שעליה היא נסמכת אינה רלבנטית עוד, שנסמכת על ייעוץ מחברה הנגועה בניגוד עניינים חמור (על רקע הטענה שייעצה בעבר לאסופתא, שמובילה את הדרישה להרחבת החוק ולפיכך יש לבטלה - נ”ק)".
בעתירת איגוד רשתות המזון בלשכת המסחר, המייצגת את הרשתות ובהן שופרסל, יינות ביתן, רמי לוי ויוחננוף, נטען כי ההחלטה לשנות את עמדת אלקין בנוגע לנתוני איסוף 2016 בוצעה ללא סמכות: "הדברים עולים כדי אבסורד, שעה שמונחים נתוני אמת ביחס לאיסוף המכלים ל־2017 ודיווחים על איסוף המכלים ב־2019-2018, המעידים על הצלחה בשיטה הקיימת והגשמת יעד האיסוף ולמעלה מכך".
ניתן להעריך כי התנגדות יצרניות המשקאות להרחבת החוק נובעת מהחשש שלא יוכלו לגלגל את דמי הפיקדון על הצרכן מכיוון שהדבר יוביל לפגיעה במכירותיהן. בגל עליות המחירים שנרשם בחודשים האחרונים לא נשמע קולן של יצרניות המשקאות. זאת לאחר שב־2018 הן היו מהחברות היחידות שהעלו מחירים לצרכן. ניתן להעריך כי הביקורת הציבורית על כוונת רשתות השיווק לאשר את הבקשות להעלות מחירים שהגישו לה היצרניות הובילה לדחיית המהלך בכמה חודשים. אם לא תירשם ירידה במחירי חומרי הגלם ועלויות השינוע, צפויות הבקשות לצוף מחדש אחרי חגי תשרי, בסמוך למועד הרחבת חוק הפיקדון. במקרה כזה לא מן הנמנע שחברות המשקאות יצטרפו לגל ויפעלו להעלאת מחירי מוצריהן בגובה דמי הפיקדון.
לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בישראל נצרכים מדי שנה כ־2 מיליארד מכלי משקה קטנים וגדולים, מרביתם בקבוקי פלסטיק במשקל כולל של כ־37 אלף טונות, כשני שלישים מתוכם במכלים הגדולים. על פי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס, עולה שכ־18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הם בקבוקי משקה.
