התחרות מהשכנים, הצפיפות והפקקים

ביום שבו נסגר השלב הראשון בהליך מכירת מתחם השוק הסיטונאי, ב־29 בספטמבר, 15 חברות הודיעו לסיטי בנק, שניהל את ההליך, על כוונתן להתמודד בו. היו גם נסיונות כושלים לעניין בהליך מיליארדרים יהודים מרחבי העולם. בסופו של דבר התגבשו שלוש קבוצות בלבד, ורק שתיים מהן ניגשו בפועל.

לפני שממטירים בזרי פרחים את הזוכה, קבוצת אריסון־אלוביץ', כדאי להקדיש מחשבה לכל אלה שבחנו את הנושא והחליטו שלא להתמודד. ייתכן שהיו להם סיבות טובות.

מדובר במתחם עם בנייה מסובכת, ועם תחרות גדולה ממתחם שרונה הסמוך, ופארק צמרת הותיק יותר. למרות הנסיון למתג את מתחם השוק הסיטונאי כבנייה למעמד הבינוני ולזוגות צעירים, לא ברור אם וכיצד אלה יעמדו בתשלום מחירי הדירות במקום.

בנוסף, הבניה צפופה מאוד. קרוב לאלפיים משפחות על שטח של 55 דונם, במרכז תל אביב, עם גישה מוגבלת משני רחובות בלבד. הצפיפות הזו צפויה לגרום למצוקת חנייה. לא ברור אם יספיקו מקומות החנייה המתוכננים במקום הן לדיירים והן לאורחי הקניון. כדי לבנות מספיק מקומות חנייה, דרושה השקעה גדולה מאד שמורידה את הכדאיות הכלכלית. "מבחינת ביצוע, בנייתם של מרתפי המתחם בלבד תיארך כשנתיים וחצי. מדובר על 2,500 מקומות חנייה", העריך יזם ישראלי.

מדובר גם בהשקעה של סכום גבוה מאוד מצד הקבוצה הזוכה, הקרוב למיליארד שקל, לתקופה של 3 שנים לפחות. בימים רגישים כמו היום, זהו סיכון לא קטן. לא ברור גם אם היזמים יעמדו בלוחות הזמנים שהציבו לעצמם להשלמת הפרוייקט. גורמים יזמיים העריכו שהקמתו של האתר תיארך שש שנים ולא שלוש. מדובר בפרויקיט מורכב מאד הנדסית, בעיקר בנושא התשתיות, הם טוענים. עלות הקרקע הינה כמיליון שקל ליחידת דיור. המטלות הציבוריות, חשמל, תשתיות, מים וביוב, מוסיפות כ-150 אלף שקל לכל יחידה. כך שלא מדובר במחיר מציאה.

גם העובדה שמדובר בחמישה שותפים עלולה לגרום לחיכוכים במהלך הפרוייקט. לא ברור, למשל, אם סולל בונה של שיכון ובינוי תבנה את הפרויקט, או חברת הבניה של אביב. דורון אביב ירצה להוביל את הפרויקט. יהיה מעניין לעקוב אחר ההתנהלות שלו מול עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי, שנחשב למנהל מצוין אך אדם לא קל.

למרות המאבק הלא פשוט על הההליך לא שמענו קריאות שמחה מהקבוצה הזוכה, כנראה שגם שם מבינים שהעבודה רק מתחילה.