דע מאין באת ולאן אתה הולך

"לפני כחודשיים הגעתי עם בתי הפעוטה לבית החולים שניידר לילדים בפתח תקווה. בעוד אני רץ אל תוך הבניין עם ילדה עם חום גבוה, הבנתי שאני לא מצליח למצוא את חדר המיון. לאחר שחזרתי ליציאה מבית החולים ושאלתי על כך את השומר, התברר לי שהמיון נמצא בכלל בקומת המרתף, מתחת לקומת הכניסה, בשונה מרוב בתי החולים בישראל". כך אומר ניב כשר, מעצב ואחד מבכירי מומחי השילוט בישראל, ומדגים כיצד טעות בתחום ההתמחות שלו יכולה לא רק להרגיז - כמו בכניסה לחניון או בהגעה למשרד שאינו נמצא במקומו, לדוגמה - אלא אף עלולה להיהפך לקריטית עד כדי סיכון חיים.

כשר, שתכנן וביצע פרויקטים בתחום זה עבור חברת מנרב בפארק תעשייה שבקמפוס הדסה בירושלים, בבית החולים אסותא, במטה הישראלי של צ'ק פוינט, במוזיאון ישראל, במרכז פרס לשלום ורבים אחרים, נחשב כיום לגורו של ענף תכנון השילוט הישראלי. התורה כולה, הוא אומר, מתבססת על שילוב של ניתוח ותכנון ההתמצאות במרחב ומיתוג חללים: "ההתמצאות משמעה להביא את האדם אל היעד המבוקש. מיתוג החלל הוא זה שנותן למקום את האופי המתאים לו", הוא מסביר.

מה מושך את העין?

על מומחי השילוט לעסוק בחיזוי, לימוד וטעייה של הדרך שבה אדם מקבל החלטה — הצד הטכני של התנהגות האדם. "העניין המרכזי שבו אנחנו עוסקים הוא הטיפול ב'צומת ההחלטה' כפי שהיא נקראת בז'רגון המקצועי שלנו — הרגע הקצר הזה שבו אתה עומד מול השלט ומנסה בזמן אפס להבין לאן אתה צריך ללכת כדי להגיע ליעדך", אומר כשר. "שורה ארוכה של טעויות נעשית בהרבה מאוד פרויקטים בתחום זה. אנחנו מנסים להשקיע מקסימום מאמץ כדי למנוע את הטעויות הללו".

שילוט בחניון צילום: עדי גלעד

כדי להתמודד עם השאלות שעולות בתכנון השילוט בפרויקט, חברי הצוות צריכים ללמוד כמה דברים כגון מה מושך את העין, תגובה אנושית לצבעים, אילו שיטות טיפול באותיות (טיפוגרפיה) ימשכו את תשומת הלב הגדולה ביותר, מהו הגובה האופטימלי להצבת שלטים מסוגים שונים, איזו כמות מילים ומסרים הופכת את השלט לבלתי רלבנטי ועוד.

מאחורי החשיבה על השלט במבנה חדש, אומר כשר, עומדת עבודת נמלים ארוכה שרוב היזמים והקבלנים כלל אינם מודעים אליה. "לא פעם אנחנו מקבלים טלפון מיזם שבונה פרויקט יקר מאוד, גדול ומורכב מאוד, שנמצא ימים ספורים לפני השלמתו, ומבקש מאיתנו להכין את כל השילוט לפרויקט בתוך יום או יומיים. מדובר לפעמים בפרויקט שעבודת החשיבה, הניתוח והתכנון שלו נמשך חודשים. זה עניין תרבותי־מקצועי שרוב השוק עדיין רחוק מלהבין".

מה מצבנו בהשוואה לנעשה בעולם המערבי?

"אין ספק שלעומת המערב בכלל וארצות הברית בפרט, התחום בישראל נמצא בחיתוליו. רוב הפעילות כיום בארץ בתחום השילוט מועברת על ידי יזם הנדל"ן אוטומטית לקבלן שילוט. ברוב המקרים מדובר באנשים שמבחינתם, כל מה שיש לעשות הוא לייצר שלט בגודל הקבוע בחוק". לדברי כשר, אחוז ניכר מעבודתם של קבלנים אלה מבוסס על הצורך לעמוד בתקנים ולקבל טופס 4 - האישור הסופי לשימוש במבנה חדש שנותנו הרשויות.

צילום: עדי גלעד

לצד כשר פועלים כיום בארץ כמה מומחים בולטים בתחום השילוט, בהם המעצבים אלי גרוס, דיויד גרוסמן ויקי מולכו. כיצד פועלים מומחי שילוט? כשר מספר כי חברת מנרב פנו אליו לפני כשנתיים, כדי לשלט את פרויקט פארק תעשייה בקמפוס בית החולים הדסה בירושלים. שטח הפארק, שנקרא GBP (ג'רוזלם ביוטק פארק) הוא 12,000 מ"ר עם חניון תת־קרקעי, והוא יאכלס 25 חברות סטארט־אפ בתחום הביוטכנולוגיה. לדבריו, במנרב הבינו שמורכבות הפרויקט הנמצא בתוך הקמפוס הענקי והסבוך של בית החולים תקשה מאוד על ההתמצאות בו, והחליטו לנצל את פתרון בעיית ההתמצאות למיתוג הבניין.

אחת הבעיות הקשות בפרויקט היא מורכבות ההגעה למקום בתוך הקמפוס. זיהוי הבעיה הוביל ליצירת תוכנית בת כמה שלבים שבסופה ישנו שילוט לכל קבוצת חברות הפועלות בקמפוס לפי תחומי התעשייה הספציפיים בעולם הביוטק, שמלווה את המבקר בקמפוס מתחילת דרכו. "בחרנו באייקונים שילוו את תנועת המבקר, שבהם נראים סמלים מוכרים מעולם מדעי החיים. הפגישה עם השילוט הזה מתחילה כבר בכניסה לקמפוס בית החולים הכלי ונמשכת דרך החניון ועד לקומות העליונות של הפארק".

דירוג החרדה

הסיבה המרכזית לשימוש בגורם המתמחה בתחום זה היא עדיין נושא הטיפול בחירום. "אני נוהג לדרג את השילוט לפי רמת החרדה. לדוגמה, בשדה תעופה אתה חייב שילוט ברור שיעזור לך להתמצא וימנע ממך לפספס את המטוס שלך. בית חולים הוא דומה בעניין זה", אומר כשר, שאחד הפרויקטים הבולטים שלו בשנים האחרונות הוא שילוט בית החולים אסותא החדש ברמת החי"ל.

כלים להתמצאות בזמן אפס באסותא צילום: עדי גלעד

"מדובר בפרויקט ארוך מאוד של חודשים, שבוצע מיד לאחר השלמת תכנון הבניין כולו והרבה לפני שהוא נפתח לקהל", הוא אומר. "המורכבות שלו הפכה את השילוט למשימה שאליה גויסו בכירי בית החולים וכאן באה לידי ביטוי בהרחבה מהות הטיפול ברמת החרדה". במתקן של אסותא, מספר כשר, היתה בעיה תוכנית מורכבת מאוד שנוצרה כיוון שהמבנה תוכנן במקור לשמש בית משרדים ולא בית חולים. "כך למשל נוצרה בעיה של כיוון תנועת האנשים מהחניון למעלה, מאחר שבבניין יש מעליות נפרדות מהחניה לקומת הקרקע, ומעליות מקומת הקרקע לכל הקומות האחרות". לאחר מחשבה ותכנון ארוך בוצע במקום שילוט שהפריד את פירי המעליות בצבעים, בכיתוב גדול מאוד ובצורות פשוטות.

למרות כל זאת, כשר מודה, גם הוא עושה טעויות. "יש שלט אחד באסותא שבתוך יומיים מרגע שבית החולים נפתח הבנו שהוא לא מובן וטיפלנו בו. כשאנשים לא מבינים שלט אנחנו מקבלים פידבק מיד - אנשים מגיעים למזכירות במקום למרפאה ועוד. דווקא במקומות שחשבנו שלא יהיו בעיות יש לפעמים בעיות. תמיד יש רג'קטים, ואז מתקנים".

בלבול מכוון בקניון

אחד הנושאים הכואבים ביותר בתחום השילוט הוא הקושי להתמצא בקניונים - ובעיקר בחניונים שלהם. "בעלי הקניונים פועלים לפי גישה ידועה ומוכרת: הם לא רוצים לשלט את המבנה כדי שהקונה ילך בו לאיבוד ובינתיים יקנה עוד פריט, עוד בושם או תכשיט. חניוני הקניונים נוצרו בלחץ של מקום וזמן, ולכן הם מקומות קלסטרופוביים. התקרות הנמוכות, החושך והמחסור המעיק בשילוט מכוון נורמלי נהפכו בצדק למשהו שכולנו מרגישים מאוימים ממנו. אבל זה, כאמור, חלק מהקונספט הכולל של ניהול המתחמים הללו. למרות זאת יש מקומות שחושבים עליהם כעת כגון מרכז עזריאלי בתל אביב, ואני מעריך שנראה שינוי לטובה בתחום הזה".

צילום: עדי גלעד

לא היית מצפה שבעלי הקניונים ישקיעו לפחות בתחום המיתוג באמצעות שילוט?

"לא. הם מייחסים את עיקר החשיבות לארכיטקטורה ולא ללוגו של הקניון. זו כמובן הסיבה לכך שאף אחד לא זוכר לוגו של קניון. בחברות מסחריות זה אחרת. שם יש הרבה יותר פתיחות לניהול נכון של המותג, ולכן מנצלים גם את השטחים לניהול נכון של כיוון התנועה".