דו"ח החברה להגנת הטבע: 81 איומים על הסביבה בשל תוכניות בנייה
כלכליסט מביא את 16 האיומים הבולטים בתחום הבנייה למגורים והתיירות שבהם מתכוונת החברה להגנת הטבע להילחם
החברה להגנת הטבע פרסמה אתמול את הדו"ח השנתי שלה שבו, בין השאר, פורטו 81 "איומים" על הסביבה בישראל בתחום התכנון והבנייה שבהם מתכננת החברה להילחם.
ראש האגף לשימור הסביבה והטבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי, אמר בעת חשיפת תוכנית הפעולה של החברה: "היקף השטח הבנוי עתיד להכפיל את עצמו ויותר ב־20 השנים הבאות". מפת האיומים כוללת תוכניות של המדינה בתחומי פיתוח והקמת תשתיות, הרחבת ערים שאותה החברה מכנה "פִּרוור זוחל", ואפילו תוכניות להקמת מערכות לייצור חשמל נקי בשטחי טבע.
1. יישוב ועיר חרדית חדשים
היישוב החדש מצפה עירון מתוכנן לקום באתר היאחזות הנח"ל "נח"ל עירון" בלב שטח פתוח באזור ואדי ערה ליד נחל נרבתא, בין היישובים חריש וקציר. במקביל, במשרד השיכון נמצאת בשלבי תכנון הקמת עיר חרדית חדשה ביישוב חריש. לפי החברה להגנת הטבע, פיתוח היישובים החדשים יפגע בנוף הפתוח, יצמצם את השטחים הפתוחים באזור ויביא להרס בתי גידול ולנזק אקולוגי.
2. חוות בודדים בגליל
בשנים האחרונות הוקמו ברחבי הארץ ובעיקר בגליל, בהרי יהודה ובנגב עשרות חוות בודדים בסיוע משרד החקלאות, מינהל מקרקעי ישראל והמועצות האזוריות. מחוז צפון מתכנן להוסיף 60 חוות חדשות ל־38 הקיימות. החברה להגנת הטבע מסרה: "החוות הוקמו כדי ליצור עובדה תכנונית מוגמרת בשטח, תוך הפעלת לחץ של גורמים שונים לאישורן בדיעבד על ידי מוסדות התכנון, שהתנגדו להקמתן מלכתחילה". בחברה סבורים כי התיישבויות אלה הן ניצול בזבזני של קרקע.
3. קדמת גפן
ב־2008 הגיש שר התמ"ת אלי ישי הצעה לממשלה להקים יישוב חדש בשם קדמת גפן בחבל עדולם. מדובר ביישוב בעל צביון דתי־חרדי בתחום המועצה האזורית יהודה שיאכלס עד 500 משפחות. בהצעה שהוגשה נקבע מיקום היישוב החדש ולא הוצעו חלופות, ובחברה להגנת הטבע אומרים כי הדבר מנוגד לנוהל של הקמת יישובים חדשים, שנקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
4. מזרח חבל לכיש
לפני יותר משנה החליטה הממשלה לחדש תוכנית ישנה לפיתוח אזור לכיש (תוכניות שהמועצה הארצית דחתה בעבר) להקמת היישובים החדשים מרשם וגבעת חזן, הכוללים אלף יחידות דיור עבור משפחות מתיישבים שפונו מגוש קטיף. בחברה להגנת הטבע אומרים כי התוכניות נולדו אף שקיימות עתודות של כ־4,000 יחידות דיור ביישובים קיימים סמוכים וכי הן נוגדות את מדיניות התכנון הארצי שלפיו יש להעדיף חיזוק יישובים קיימים על פני הקמת חדשים.
5. הכשרת בנייה בלתי חוקית במגזר הבדואי
בעקבות החלטת הממשלה החלה לפעול ב־2008 ועדה שמטרתה להציע מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. הוועדה הציעה מנגנון להכשרה סיטונאית של מקבצי בנייה בלתי חוקית, והמליצה על הקמת מוסד תכנון חדש - ולת"ב (ועדה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב). בחברה אומרים כי פיזור ההתיישבות הבדואית במאות מקבצים גורמת לנזקים סביבתיים, ויש לפתור במהירות את תביעות הבעלות ולהפעיל אמצעי אכיפה.
פחון באחד הפזורות הבדואיות בנגב צילום: חיים הורנשטיין
6. כסיף
באפריל 2007 החליטה הממשלה על הקמת העיר החרדית הכסיף. היישוב, הנמצא בסמיכות לגן הלאומי תל ערד, נועד לתת פתרון דיור למגזר החרדי ולעודד את ההתיישבות בנגב. בחברה להגנת הטבע סבורים כי היישובים ממזרח לבאר שבע רחוקים ממיצוי הקיבולת שלהם ואף מגודל מינימלי לקיום קהילה עצמאית.
7. יישובים חדשים בפתחת ניצנה
ב־2001 התקבלה החלטת ממשלה לפיתוח ניצנה ונכתבה תוכנית להקמת יישובים עם פעילות תיירותית. באזור יש אתרים חשובים, ובהם תל ניצנה, חוות קדומות, מערת ניצנה ודיונות חול, העלולים, לפי החברה להגנת הטבע, להיהפך למובלעות בתוך הנוף הבנוי. החברה פועלת עם תושבי פתחת הנגב למניעת הקמת היישובים.
8. פארק הכרמל
ביישובים עוספיה ודאלית אל־כרמל יש יוזמות פיתוח ובנייה בלתי חוקית. החברה יוצאת למאבק בבנייה שם, בשל הרס יערות הכרמל המהווים בית גידול לעשרות מינים של צמחים ובעלי חיים.
9. הרחבת יבנה מזרחה
כיום מתוכננת הרחבה של העיר שתיצור רצף בינוי המלווה את נחל יבנה (נחל שורק) לאורך כעשרה ק"מ - מאזור התעשייה הסמוך לכביש 4 ועד כביש 40. עמדת החברה להגנת הטבע היא שאין צורך בתוספת שטח לפיתוח העיר יבנה. התוכנית תחייב נקיטת אמצעים למיגון נגד הצפות - אמצעים שעתידים לסכן את הנחל.
10. אלעד - הרחבת תחום השיפוט
תוכנית פיתוח להרחבת העיר כוללת כיום כניסה לציר הגבעות המזרחיות לה. בחברה סבורים כי מדובר בפגיעה במסדרון האקולוגי המחבר בין צפון הארץ לדרומה, ותורם לרציפות השטחים הפתוחים ולמעבר בעלי חיים כמו דורסים נודדים.
11. הרחבת מודיעין לגבעות הדרומיות
השטחים מדרום לעיר מודיעין הם שלב ב' של תוכניות פיתוח העיר ביוזמת משרד הבינוי והשיכון. המועצה הארצית המליצה לאחרונה לא לעבור לשלב ב', לפחות עד מיצויו המלא של שלב א' ועד לעדכון תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35. החברה מעריכה כי פיתוח שלב ב' יביא להרס בית גידול ייחודי ונדיר של הטבע.
בנייה בעיר מודיעין צילום: צביקה טישלר
12. מצפה רמון - בנייה על שפת המכתש
בימים אלה מקודמת תוכנית לבניית שכונה חדשה, שתקיף את הר גמל הנמצא על המצוק. השכונה תוכננה על ידי משרד השיכון בתקופת העלייה בשנות התשעים, אז היה צורך דחוף בהקמת שכונות מגורים בתוך זמן קצר. אף שחלף יותר מעשור והצרכים השתנו, התוכנית נותרה. החברה להגנת הטבע: "המכתש הגדול מסוגו בעולם". בחברה החלו הליכים להכרזת המכתש כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו.
13. מלונאות בחוף בצת
לאחרונה זכו יזמים פרטיים במכרז של מינהל מקרקעי ישראל, הכולל שטח של 206 דונם בתחומי החוף ובסמיכות לים, לצורך הקמת ארבעה כפרי נופש בהיקף של עשרות אלפי מ"ר בנויים ואגם מלאכותי. לפי החברה להגנת הטבע, חוף בצת שמדרום לראש הנקרה הוא אחד החופים הפסטורליים והיפים בישראל, חוף בעל אופי כפרי שקט ונינוח וצמחיית חולות עשירה, והוא גם אתר הטלה של צבי ים.
14. פיתוח חוף הבונים
בימים אלו מקודמת תוכנית המייעדת חוף רחצה חדש מצפון לשמורת הטבע המוכרזת. התוכנית כוללת הקמת מוקד מרכזי בשטח חוף הרחצה (בניית מרכז הדרכה, מרכז מידע, קיוסק, מחסן ומשרד), ומוקד צפוני מצפון לשטח הרחצה הקיים, בסמוך לנחל מהר"ל, הכולל מסעדה ומזנון, שירותים, מקלחות, מחסן ומשרדים בשטח בנוי של 240 מ"ר וכן פרגולה בגודל 100 מ"ר וחניה. בחברה להגנת הטבע אומרים כי חלק מהאזור מוגן בחוק מתוקף היותו שמורת טבע, אולם גם באזורים הלא מוגנים מצויים מיני צמחים הראויים לשימור.
המצפה מעל מכתש רמון. הצורך להקים דירות מגורים כבר לא קיים צילום: מאיר אזולאי
15. כפר נופש בפלמחים
ב־2000 אושרה תוכנית להקמת כפר נופש בחוף מדרום לקיבוץ פלמחים. אף שבספטמבר 2007 החליטה הוועדה המחוזית מרכז כי בתחום של מאה מטר מקו המים תיאסר הבנייה, החלו בשנה האחרונה עבודות בשטח החוף. מאז החלו העבודות בחוף החל מאבק ציבורי המובל על ידי תושבים מקומיים לביטול התוכנית. בחברה להגנת הטבע טוענים שמדובר בחוף הים הציבורי היחיד הזמין בין ראשון לציון לאשדוד - מרחב שבו מרבית השטח סגור כשטח ביטחוני.
16. בקעת תמנע
התוכנית להקמת המלון בבקעת תמנע, בין גבעת ססגון להר מכרות, אושרה על ידי הוועדה המחוזית מחוז דרום ב־1995. קבוצת איגרא הגישה תוכנית לבנייה על שטח של כ־300 דונם, הכוללת ארבעה אגפי בית מלון ובהם כ־400 חדרים, שלצדם שני פארקי אטרקציות. התוכנית הגיעה השנה לדיון בוועדה המקומית לצורך מתן היתרי בנייה למלון.
נגד קידום התוכנית הוגשה עתירה לבית המשפט על ידי עמותת אדם טבע ודין, וניתן פסק דין חשוב המשיב את התוכנית לדיון חוזר בוועדה המחוזית. עמדת החברה להגנת הטבע היא כי יוזמות פיתוח תיירותי אלו מאיימות לפגוע ברצף השטחים הפתוחים באיזור זה ובשימור יחידות שטח גדולות ואיכותיות המהוות נופי בראשית מדבריים.
