בית המשפט: "המדינה הפרה את התחייבותה כלפי תושבי גבעת עמל"

"המדינה הפרה את התחייבותה כלפי תושבי גבעת עמל ועיריית תל אביב התנכלה להם", כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון גונן, בפסק דין שניתן היום (א') וחותם תובענה ייצוגית שהגישו תושבי גבעת עמל נגד המדינה ונגד עיריית תל אביב בשנת 2016. בפסק הדין, שאורכו 66 עמודים, מפרטת אגמון גונן את העוול שנגרם לתושבים שיושבו בקרקע בסוף שנות ה-40, ואת הפרת ההבטחות שניתנו להם החל משנת 1949 על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון, ובהמשך כאשר חברות פרטיות סחרו בקרקע מבלי שהמדינה אכפה את ההתחייבות להסדרת דיור חלופי לתושבים.

אגמון גונן קבעה בפסק הדין כי מאז הגשת התובענה היצוגית בשנת 2016 התייתר ההליך, שכן במסגרת הליכים משפטיים אחרים נקבע פיצוי כספי לתושבים שקיבל את חותמת בית המשפט העליון. על כן, החלק המשמעותי בפסק הדין הוא הקביעה וההכרה כי לתושבי גבעת עמל נגרם עוול על ידי מוסדות המדינה - רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב.

"היום בחלוף 72 שנה מאותה הבטחה שנתן ראש ממשלת ישראל בשנת 1949, כשמעולם לא הוסדר מעמם של התושבים בגבעת עמל, נכתבת החלטה זו, אקורד סיום לפינויה של השכונה", קבעה אגמון גונן בפסק הדין. " 72 שנים בהן הוסדרו ונבנו השכונות הסמוכות - שכונת בבלי ופארק צמרת, ואילו תושבי גבעת עמל על אף מאבקים שנמשכו עשרות בשנים ושלל הבטחות שחזרו וקיבלו, פונו בסופו של יום בלא שמעמדם הוסדר".

גבעת עמל צילום: עמית שעל

התובענה הייצוגית, שהוגשה באמצעות עוה"ד משה קריף וגולן קאשי, היתה ייחודית מאחר שלא הוגשה על בסיס צרכני, אלא על בסיס עוול חברתי וכלכלי. בתובענה נטען כי המדינה הפרה את התחייבויותיה כלפי התושבים ששוכנו זמנית בגבעת עמל בתקופת מלחמת העצמאות, למתן דיור קבע. המשפחות שפונו מדרום תל אביב במלחמת העצמאות יושבו בבתיהם של ערבים שברחו או גורשו מהכפר ג'מוסין – כיום שכונת בבלי. נקודת הפתיחה בבקשה היא התחייבות של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, מנובמבר 1949 להסדרת בעיית המגורים, בה נאמר כי "כל אלה שהתיישבו בג'מוסין או במקומות אחרים באופן זמני בהסכמת המוסדות המוסמכים יוכלו להישאר במקום הקבוע".

בפסק הדין מתארת אגמון גונן כיצד הופרה התחייבות המדינה כלפי התושבים, כאשר בשנת 1961 מכרה המדינה את הקרקע לחברת ב.פ דיור מקבוצת סולל בונה, שמכרה בשנת 1987 את הזכויות לחברת דנקנר השקעות - לימים חברת אלעד מגורים בשליטת יצחק תשובה. על פי הסכם המכר, המדינה התחייבה לפעול לממש את זכויות התושבים, והרוכשת התחייבה להכיר בזכותם של התושבים לקבל דיור אקוויוולנטי בשיכונים שייבנו על ידו על הקרקע. גם במקרה זה, במקום להקים בניינים על הקרקע ולהעניק לתושבים דיור אקוויוולנטי כמתחייב, פעלה החברה משפטית לסילוק התושבים מהקרקע - הליכים שנמשכו עד השנים האחרונות.

"בשנת 1949 ניתנה לתושבים הבטחה מאת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון כי יזכו לקבל דיור במקום, ואולם המדינה בחרה לאורך השנים להתעלם מהבטחתה זו", קבעה אגמון גונן. "בשנת 1961 מכרה המדינה שטחים אלה ליזם פרטי, אשר התחייב בהסכם מכר עליו חתם מול המדינה, כי ידאג לדיור אקוווילינטי לתושבי השכונה. ואולם ברבות השנים, הקרקע נמכרה ועברה מיזם ליזם ומיד ליד והסעיף המבטיח לתושבים דיור נשכח ולא נאכף על ידי המדינה. ההבטחה שניתנה לתושבי גבעת עמל התמסמסה ולא קוימה".

תושבי גבעת עמל במחאה, יולי 2017 צילום: צביקה טישלר

עוד נקבע בפסק הדין כי "זכויותיהם של התושבים בקרקע מעולם לא הוסדרו. במהלך כל אותן עשרות שנים בהם המשיכו התושבים להתגורר במקום תוך שהם מנהלים מאבקים ציבוריים ומשפטיים, עיריית תל אביב ראתה באדמות גבעת עמל נכס מסחרי שערכו רב, ואת התושבים ראתה כפולשים ומסיגי גבול שיש לסלקם. זאת ביקשה להשיג באמצעות הזנחה קשה של השכונה, הימנעות מלהשקיע במקום, ואי אספקת שירותים בסיסיים ביות לשכונה דוגמה ביוב, חשמל, מים ועוד. ההזנחה העצומה ועליבותה של השכונה בולטות מאוד על רקע שכונות היוקרה הסובבות אותה ומצויות בשכנות לה. ברבות השנים, חלק מהתושבים נואשו וחתמו על הסכמי פינוי עם מי מהיזמים, בעלי הקרקע והתפנו מבתיהם תמורת פיצויים אקראיים ולא מוסדרים".

על רקע זה, "ומשנואשו התושבים מלהמתין לקיום התחייבות המדינה כלפיהם, ולהסדרת השכונה בידי העירייה", כך לפי פסק הדין, הוגשה התובענה במסגרתה דרשו התושבים מבית המשפט לקבוע כי רמ"י והעירייה הפרו הבטחות שלטוניות והסכמים ופעלו שלא בתום לב, ועל כן עליהן לפצות את תושבי גבעת עמל בגין נזק ממוני שנגרם להם, לרבות איכות חיים ירודה במשך כל התקופה בה התגוררו בגבעת עמל.

עשרות שנים של הבטחות שהופרו

בדיון הראשון בתובענה, עוד ב-2016, הציעה אגמון גונן הסדר פשרה במסגרתו כל משפחה שתוכיח כי התגוררה בגבעת עמל בשנת 1961, תהיה זכאית לפיצוי בשווי דירה ממוצעת באזור שייקבע עלי שמאי. הפיצוי ישולם על פי אחוזי האחזקה בקרקע, כך שרובו ישולם על ידי היזמים, 12% על ידי העירייה ו-9% על ידי המדינה. התושבים דחו את הצעת הפשרה של השופטת וביקשו להסתלק מהתביעה בטענה כי מעולם לא הסכימו להתפנות מהמקום ומטרתם היתה כי יכירו בעוול שנגרם להם. את מקומם של התובעים המקוריים בתביעה היצוגית תפסו ב-2017 תושבים אחרים, ותנועת אומ"ץ הצטרפה אף היא כתובעת.

במקביל נמשכו ההליכים המשפטיים שהגישו היזמים לסילוק ידם של התושבים מהמקום, לצורך מימוש בניית מגדלים על הקרקע. בשנת 2018 קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם קליין, כי לתושבים מגיע פיצוי כספי והציע מתווה פיצוי למשפחות גרעיניות שעמד על 26 מיליון שקל ל-17 משפחות. גובה הפיצוי אף הוגדל ל-42 מיליון שקל על ידי בית המשפט המחוזי, וערעור שהוגש גם על סכום זה נדחה על ידי בית המשפט העליון בסוף 2020.

השופטת אגמון גונן ציינה בדיון שהתקיים בתובענה היצוגית כי לאור העובדה שחלק ניכר מהמשפחות עזבו את המקום וקיבלו פיצוי כספי, התייתר המשך ניהול התובענה היצוגית, והתובעים קיבלו את המלצתה להגיש בקשת "הסתלקות מתוגמלת" מההליך.

בפסק הדין קבעה אגמון גונן כי מדובר במקרה "חריג" המצדיק אישור בקשת הסתלקות, תוך פסיקת מתן תגמול ושכר טרחה לתובעים. "התובענה היצוגית שלפניי הוגשה בין היתר בגין עילות של הפרת הסכם, הפרת חובה שלטונית והפרת חוזה. היום לא יכול להיות חולק, נוכח קביעת הערכאות המשפטיות נוכח העובדה כי הלכה למעשה לא ניתן לתושבים דיור אקוויוולנטי כי אכן המדינה הפרה התחייבותה לתושבים" נקבע בפסק הדין".

עוד קבעה אגמון גונן כי בתביעות יצוגיות שבבסיסם עוול חברתי, גם אם אין תועלת קונקרטית במובן הסעד המתבקש (פיצוי כספי), הרי ששיח ציבורי מעמיק הנושא יכול להוות תועלת שכזו. "מדובר בעוול הסטורי. התושבים פעלו כל הזמן וללא לאות בניסיון להביא את המדינה לקיים את הבטחתה כלפיהם. הבטחה שניתנה בשנת 1949 מולאה סופית רק בשנת 2020, עם מתן פסק הדין של בית המשפט העליון. הגשת התביעה אכן העלתה לסדר היום הציבורי את העוול שנגרם לתושבים משך השנים וקולם של התושבים נשמע ברבים. הדיון בכך, לרבות הגשת הצעות חוק, הן עדות לדברים. התובענה הביאה לתודעה הציבורית את העול הכבד שנגרם לתושבי השכונה, עת הרשויות, אשר הביאו אותם לשכונה ויישבו אותם, תוך הבטחה מפורשת למתן דיור אקוויוולנטי - התנערו מהם בהמשך, תוך שהעירייה אף התנכלה להם במפורשות והכל במטרה לסלקם מהמקום", קבעה אגמון גונן והוסיפה כי מדובר במסר לציבור ולרשויות המדינה.