עשור לפיצוץ הגז בנתניה - ולדיירים אין עדיין לאן לחזור

ביוני הקרוב יחלפו עשר שנים לפיצוץ הגז שהרעיד את כיכר העצמאות במרכז נתניה וגרם למותם של ארבעה בני אדם ולפציעתם של עשרות. עשור לאחר אותו לילה שבו פונו הדיירים מבתיהם עדיין ניצבים הבניינים הרוסים.  

למרות שבעלי הדירות מייחלים לפרויקט התחדשות עירונית שיוקם על חורבות הבניינים הנטושים, הם טרם הגיעו להסכמות זה עם זה. בין הדיירים המתוסכלים מתנהל הליך משפטי וגם הרשויות לא ממהרות לתת תמריצים, למרות הנסיבות המיוחדות, בינתיים, בעיריית נתניה התחלפו שלושה מהנדסי עיר, ועד היום לא הוגשה תוכנית בנייה לאישור הוועדה המקומית.

הבניין ההרוס בנתניה צילום: אוראל כהן

מעט אחרי חצות, ב־17 ביוני 2011, אירע הפיצוץ שהרעיד שלושה בניינים בכיכר העצמאות 5, 7 ו־7א.הבניין בכיכר העצמאות 5 נהרס בדצמבר 2011 מסיבות בטיחותיות, ושני הבניינים 7 ו־7א ניצבים ללא שינוי.

כ־60 בעלי הדירות שנהרסו כליל, רובם המכריע מבוגרים, נותרו חלקם ללא קורת גג עד היום. חלק נאלצו לעבור להתגורר בבית אבות ואחרים נפטרו. בעלי הדירות לא קיבלו פיצוי כספי אחרי הפיצוץ, ותביעה נזיקית שהגישו נגד עיריית נתניה, חברת הגז, משרד האנרגיה, וכיבוי האש — הסתיימה בפשרה אחרי שנים של הליכים ממושכים. לפני שנה קיבלו בעלי הדירות פיצוי של מאות אלפי שקלים בלבד, כל אחד.

הדיירים מרחוב העצמאות 7 התקשרו כבר לפני יותר משש שנים בהסכם להקמת פרויקט פינוי־בינוי עם החברה היזמית הרצל בן דוד. לפי מתווה העירייה, היזם שיבנה את הפרויקט יקבל מכפיל של בין 2 ל־2.4 דירות תמורת כל דירה שיבנה לבעלי הדירות הקיימים.

מרים פיירבר, ראשת עיריית נתניה צילום: עמית שעל

אבל עד היום חתמו על ההסכם רק 78% מבעלי הדירות. מאחר שלא הושגו 80% חתימות כנדרש — אין לדיירים רוב כדי להגיש נגד שכניהם תביעת דייר סרבן. הדיירים שמתנגדים לפרויקט הגישו תביעה נגד נציגות הדיירים, בה הם מבקשים למנות כונס נכסים, כדי שיפרסם מכרז לבחירת קבלן אחר. הסכסוך המשפטי נמשך והבנייה לא נראית באופק. "השבוע התקשר אלי אחד מבעלי הדירות ושאל אם הוא יזכה בחייו לראות את הפרויקט", מספר יו"ר נציגות הבניין ברחוב העצמאות 7, פטריק חבבו. "חלק מהדיירים נפטרו. אחרים כועסים ומיואשים. יש קבלן כבר מ־2014, יש הסכם, אנחנו במקום הכי טוב שיכול להיות בנתניה, אבל לא הצלחנו להגיע להסכמות. במקום לקדם פרויקט, אנחנו מתעסקים בתביעות של מתנגדים, בתצהירים, בהוכחות. נכון שהבניינים בבעלות פרטית, אבל היה מקום לעירייה לקחת את המושכות. לעירייה יש כוח שלדיירים אין".

גם בבניין בכיכר העצמאות 5 לא הגיעו הדיירים במשך השנים להסכמות מאחר שאת הזכויות על הגג רכש בעבר אחד הדיירים, שטוען כי מגיעה לו תמורה מוגדלת במסגרת הבנייה מחדש. כיום מנהלת קבוצת הרצל בן דוד משא ומתן גם עם בעלי הדירות בבניין זה, כדי להגדיל את הסיכויים להגיע לרוב נדרש למימוש הפרויקט.

"אבא עובר פה ובוכה"

לדברי רמי שוחט, שלאביו היו חנויות בקומת הקרקע של הבניין, “הסכסוך המשפטי יכול להימשך עוד שנים. החנויות היו הפנסיה של אבא שלי, היום הוא בן 84 וכל פעם שהוא עובר ליד הבניינים הוא בוכה בלב. אפילו את הפיצוי מחברת הגז הדיירים של בניין מספר 5 עוד לא קיבלו כי עוד אין הכרעה בעניין החלק היחסי של כל אחד בזכויות הבנייה. נכון שאלה בניינים בבעלות פרטית, אבל עיריית נתניה ראתה שאין פה הסכמות, והיתה צריכה להיות המבוגר האחראי, ולקדם תוכנית שתסייע לממש את הפרויקט. קרה פה אירוע טרגי, ואף רשות ממשלתית, גוף עירוני או ארגון לא סייע לדיירים”. שוחט הזכיר כי ב־2014 נהרגו שלושה תושבים בפיצוץ גז בשכונת גילה בירושלים, “אבל שם העירייה תפסה את המושכות, שיקמה את הבניין וכל הדיירים חזרו לדירות ב־2017”.

לגבי הבניין השלישי בכיכר העצמאות 7א' פרויקט כלל לא נראה באופק, שכן הבניין מצוי בבעלות משפחה מצרפת שחפצה כרגע בשיפוץ בלבד.

"הגיע הזמן שבעלי הדירות ייצאו מהפלונטר לטובתם ולטובת העיר", אומר עו"ד גלעד קוצר המייצג את נציגות בעלי הדירות בכיכר העצמאות 7 בתביעה מול המיעוט המתנגד. "כיכר העצמאות היא הפנים של העיר והכניסה המערבית אליה, והבינוי שם צריך להיות ראוי. המקרה מעיד כמה נדרש תיקון לחוק כדי לצמצם את הרוב הדרוש להגשת תביעת סרבן”..

לדברי הקבלן שומרי בן דוד, בעלי חברת הרצל בן דוד "אם הכל היה הולך חלק, ב־2019 הדיירים כבר היו אמורים להיכנס לדירות החדשות. אבל בגלל קומץ סרבנים הפרויקט מתעכב. בינתיים, גם התכנון במתחם עבר כמה גלגולים, כי מהנדסי העיר התחלפו והמדיניות התכנונית של העירייה השתנתה". עם זאת, בן דוד אופטימי: "אנחנו מקווים שנצליח להתאחד עם הבניין בכיכר העצמאות 5 לפרויקט אחד. בסופו של דבר, כולם רוצים לראות את חזית כיכר העצמאות נבנית מחדש".

חלק מהחיצים של הדיירים מבניין מספר 7 המתנגדים לשכירת בן דוד מופנים כלפי העירייה, "שהשקיעה בכיכר ממון רב בשיפוצה והפיכתה לאתר בילוי מיוחד, אך הדופן הצפונית מוכת האסון נותרה מיותמת באביונה, בעליבותה, ובמצב של הרס כאילו היתה מחנה פליטים במדינת עולם שלישי", נכתב בתביעה.

הפיצוץ ב-2011 צילום: עמית מגל

את הסיבה להתנגדות להסכם, שכבר נחתם, הם מנמקים בטענה ל"עושק" הדיירים. הם גם מטילים ספק ביכולתו של הקבלן לבצע את הפרויקט שנזקק לליווי בנקאי, וטוענים כי היה צריך לערוך מכרז לבחירתו. כונס נכסים יגבש לדבריהם הסכם מאוזן עם הקבלן וידאג לבטוחות ראויות ולתמורה מירבית לבעלי הנכסים. מנגד, טענה הנציגות בכתב הגנה כי הליך של כינוס נכסים הוא סעד "חמור וקיצוני" שצפוי לייקר את העלויות, על חשבון התמורה לדיירים והכספים יילכו לכיסם של עורכי דין. לטענת הנציגות, ביטול ההתקשרות עם חברת הרצל בן דוד יביא לעיכוב במימוש הפרויקט. מה גם שבמשך השנים קיבלו בעלי הדירות הצעות חלופיות מלפחות שבעה קבלנים, חלקם לא קיבלו את תמיכת רוב בעלי הדירות, חלקם נסוגו מהצעתם, ובן דוד הוא היחיד שהביע רצינות.

בכתב ההגנה מתארת הנציגות של דיירי העצמאות 7 גם את השינויים התכנוניים בעמדת העירייה, שבמשך שנים ביקשה לקדם תוכנית לכל הבניינים בכיכר לרבות החזית הפגועה.

ויסגלס מציג מתווה אחר

ב־2015, בעת המו"מ עם קבוצת הרצל בן דוד, נטען, הגיע עו"ד דב ויסגלס כנציגה של ראש העירייה מרים פיירברג לאחת מישיבות הדיירים והסביר כי בעירייה מבקשים להקים מגדל על שטח כלל הבניינים באמצעות חברת תדהר. בעקבות המהלך, הגיעה פנייה מצד העיתונות לראש העיר, שתמהה על תמיכת העירייה בחברה היזמית תדהר. הטענות הוכחשו על ידי פיירברג, שהחליטה בעקבות זאת כי העירייה לא תתערב בקידום הפרויקט, ותשאיר את האתגר לדיירים.

מעיריית נתניה נמסר כי זה "מתחם חשוב, הן ברמה התכנונית־עירונית, בשל מיקומו בכיכר העצמאות, והן בהיבט האישי, בשל האירוע הטראגי שהתרחש שם". בעירייה הדגישו כי יש להם "אינטרס מובהק" שהמקום יתחדש. "במהלך השנים הוצעו מספר מתווים תכנונייםכדי לסייע בחידוש המתחם, פנה מנהל ההנדסה לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כדי לאשר החלטה מקדמית שתאפשר הכרזה על המתחם כמתחם פינוי־בינוי. עם קבלת התשובה החיובית הוכן מתווה תכנוני המאפשר חידוש נקודתי,,. המתווה אף נבדק ונמצא כלכלי. במטרה לקדם את התכנון גורמי מנהל ההנדסה נפגשו הן עם בעלי הנכסים והן עם יזם, אולם לצערנו, מעבר למורכבות התכנונית והתחבורתית, ישנה מורכבות קניינית וחוסר הסכמה בין בעלי הנכסים".