המחוזי שם קץ לניסיונותיו של יורש דירה במתחם לה גארדיה לסכל את הפינוי בינוי
במשך שנים, הצליח דייר סרבן שמחזיק ב-1/7 דירה הצליח לעכב פרויקט פינוי בינוי גדול בתל אביב, ברחוב לה גארדיה 65-71 שבשכונת יד אליהו. כעת הסמיך ביהמ"ש את העו"ד המייצג את יתר בעלי הדירות לחתום על הסכם הפינוי בינוי במקומו, וחייב אותו בהוצאות של 25 אלף שקל
הדייר הסרבן שמחזיק ב-1/7 דירה והצליח לעכב פרויקט פינוי בינוי גדול בתל אביב במשך שנים: בית המשפט המחוזי בתל-אביב שם קץ לניסיונותיו של היורש במתחם ברחוב לה גארדיה לסכל את מימוש הפרויקט, והסמיך את העו"ד המייצג את יתר בעלי הדירות לחתום על הסכם הפינוי בינוי במקום הדייר הסרבן.
- חברת רוטשטיין תקים פרויקט פינוי בינוי בן 420 דירות ביד אליהו
- התחדשות עירונית ביד אליהו - אושר מתחם הפינוי-בינוי לה גווארדיה-וינגייט ת"א
- פינוי בינוי ראשון ברחוב לה גארדיה בת"א
מדובר במתחם המיועד לפינוי בינוי ברחוב לה-גארדיה 65-71 בשכונת יד אליהו, הכולל 4 בנייני רכבת ובהם 106 דירות. בעלי הדירות התארגנו לפני 8 שנים במטרה לממש במתחם פרויקט פינוי בינוי, והתקשרו בהסכם פינוי בינוי עם חברת "בין השדרות" שבבעלותו של היזם נחמיה דויוי.
התוכנית אושרה במוסדות התכנון ב-2015, לפיה 106 הדירות הישנות ייהרסו ובמקומן יוקמו 400 דירות חדשות. במסגרת הפרויקט בעלי דירות 3 חדרים בשטח 70 מ"ר שנבנו בשנות ה-50 יקבלו דירת 4 חדרים בשטח 95 מ"ר מרפסת וחניה.
בשלב הסופי, כאשר הפרויקט אושר ונמצא לקראת קבלת היתר בנייה, נותרה התנגדות מצד בעלי דירה אחת. בתחילה התנגדו לחתימה על ההסכם עם היזם כל שבעת בעלי הדירה המדוברת, 7 אחים ואחיות שירשו את הדירה. באוקטובר 2019 הגישו כלל בעלי הדירות בפרויקט תביעת דייר סרבן בסך 20 מיליון שקל נגד 7 האחים, ולאחר הגשת התביעה, התרצו שישה מהם וחתמו על ההסכם, למעט משה ג'יבלי שעמד על סירובו לחתום על ההסכם. כלומר: נותרה חתימה של 1/7 דירה כדי לממש את הפרויקט.
באמצעות עו"ד רפי שפטר, טענו כל 106 בעלי הדירות, כי הדייר הסרבן היחיד שנותר "נוקט בהליכים שונים המעכבים את תחילתו של הפרויקט ומסכנים את קיומו בשל החשש שהיזם ידיר רגליו ממנו, וכל זאת למרות שיש לו זכויות רק ב-1/7 דירה והוא אינו מתגורר באף אחד מהדירות". התובעים אף ביקשו מבית המשפט להסמיך את עו"ד שפטר לחתום בשמו של הנתבע.
בפסק הדין שניתן לאחרונה, סקר השופט יהודה פרגו את המאבק שמנהל ג'יבלי כבר שנים כנגד הוצאתו לפועל של הפרויקט. התוכנית הופקדה להתנגדויות הציבור בשנת 2016 על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, כאשר בין המתנגדים נמנה ג'יבלי שהעלה שלל טענות בין היתר כי מדובר בעסקה גרועה לבעלי הדירות. טענותיו נדחו על ידי הוועדה המחוזית בשנת 2017, וג'יבלי ביקש לערער על ההחלטה למועצה הארצית לתכנון ובנייה. במכתב אישי ששיגרה אליו מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר, נענה ג'יבלי בשלילה. ג'יבלי לא ויתר וערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי וביוני 2017 דחה השופט שאול שוחט את הערעור והמליץ לו לחזור מהעתירה ללא צו הוצאות. ג'יבלי התעקש לקבל פסק דין ונפסקו לו גם הוצאות בסך 7,500 שקל. על פסק הדין הזה הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון. הרכב בראשות הנשיאה אסתר חיות והשופטים דפנה ברק ארז וג'ורג' קרא – דחה את הערעור ופסק לו הוצאות של 15,000 שקל.
השלב האחרון הגיע לאחרונה, כאשר בתביעה שהגישו בעלי הדירות בפרויקט נגד ג'יבלי, קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודה פרגו בפסק הדין כי הגיע הזמן לשים קץ לניסיונות החוזרים והנשנים של ג'יבלי לעכב את הפרויקט, והסמיך את עו"ד רפי שפטר, שייצג את בעלי הדירות בתביעה, לחתום במקום ג'יבלי על הסכם הפינוי בינוי ואף חייב את גיבלי בהוצאות בסך 25 אלף שקל. ג'יבלי אגב, בחר שלא להיות מיוצג על ידי עו"ד למרות המלצות בית המשפט.
פרגו קבע בפסק דין כי התנגדותו של הדייר הסרבן לא נתמכה בשום חוות דעת מקצועית כלשהי, ולכן מדובר ב"התנגדות סרק, אשר נדחתה בכל הערכאות". עוד קבע פרגו כי "הגיע העת לשים קץ לניסיונותיו החוזרים ונשנים של הנתבע לחזור על אותן התנגדויות ולהטריד שוב ושוב את הערכאות השונות - הכל כשהוא מייצג את עצמו וטענותיו אינן מבוססות. הגיעה העת לשים קץ לניסיונותיו החוזרים ללעכב ולטרפד את תחילת ביצוע הפרויקט ולמנוע את המשך הנזק האדיר אותו גורם הנתבע לתובעים".
עוד הוסיף פרגו כי "נשגב מבינתי מדוע הוא עושה כן, כאשר כל חלקו בפרויקט זה הוא 1/7 דירה מתוך 106 דירות והוא עצמו אינו מגורר באחת הדירות האלו".