נמצאה דרך לרדת מעץ השימושים הלא חוקיים במושבים

מועצת מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והחשב הכללי במשרד האוצר אישרו בימים האחרונים הסכם תקדימי להסדרת השימושים החורגים במושב עמינדב, בפשרה שסוללת את הדרך להסדרת אינספור השימושים החורגים בשטחי הנחלות בעשרות ישובים ברחבי הארץ.

בתום 20 שנים של מאבקים משפטיים, רמ"י וחברי המושב בדרום מערב ירושלים חתמו על הסכם הפשרה, שיאפשר להכשיר את השימושים הבלתי חקלאיים ולקדם מתחם תעסוקה בשטח של כ־40 דונם. בתמורה, חברי המושב ישלמו לרמ"י 10 מיליון שקל, בין 20 ל־700 אלף שקל מכל משק.

במושבים רבים מקווים כי מדובר בנקודת תפנית שתסייע להכנסת יישובים נוספים למתווה הסדרה והכשרת שימושים בלתי חקלאיים, כמו מחסנים, מסחר ומגורים בשטחי הנחלות. המדיניות של רמ"י חייבה הסדרה של הבנייה והשימושים הקיימים בטרם קידום תוכניות בנייה, מה שהוביל בפועל לקיפאון מתמשך בבנייה במושבים ולסכסוך ארוך שנים בין האגודות השיתופיות במושבים לבין רמ"י.

מושב עמינדב צילום: נועם מושקוביץ'

יותר מ־20 שנות מאבק

המאבק בין אנשי עמינדב לבין רמ"י הוא אחד הממושכים שמתנהלים כיום בין המדינה לבין ההתיישבות הכפרית. כבר בתחילת 1994 ניסתה ועדת קדמון לייצר נוסחה מוסכמת לביסוס מקורות פרנסה חלופיים במסגרת הנחלה במושבים, אולם במרוצת השנים רמ"י הקשיחה את עמדתה (בין השאר בעקבות פסיקות בתי המשפט) וקבעה כי לא תינתן אפשרות להשכיר מבנים על שטח חקלאי לצדדים שלישיים, מה שקרה דה־פקטו בלא מעט מושבים ונחלות ברחבי הארץ.

בהיעדר מתווה הסדרה, בשנים 1998־1999 פתחו ברמ"י בהליכים משפטיים נגד חברי עמינדב, בדרישה להריסת תוספות הבנייה והשבת מצב המבנים לקדמותו. בשנת 2004 אף התקבל הסכם פשרה מול עמינדב, שאיפשר להגיש בקשות להסדרה, אולם במשך עשור לא נעשה דבר, ובשנת 2014 הוגשו תביעות הדדיות בין המושב לרמ"י. במושב טענו, כי לאחר חתימת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין רמ"י מנעה מהם להגיש בקשות פרטיות ודרשה מהם "שומות מנופחות".

מנגד, רמ"י תבעה 52 מיליון שקל מבעלי הנחלות על השימושים שנעשו בנחלות עד שנת 2014, וכן דרשה שיהרסו מבנים לא חוקיים.

הסכם הפשרה, שהתקבל ב־27 בינואר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, מבטל את התביעות בין הצדדים. ההסכם אושר על ידי ועדת הפשרות העליונה של מועצת מקרקעי ישראל, וכן על ידי החשב הכללי באוצר. המתווה אושר בתחילה על ידי ועדת הפשרות של רמ"י, ובהמשך אומץ על ידי מועצת מקרקעי ישראל כמתווה להסדרה כוללת של שימושים לא חקלאיים בכל המושבים בארץ.

ינקי קוינט, מנהל רמ"י צילום: בשמת איבי

"אופק למושבים"

במסגרת המסלול החדש, הנהלת רמ"י מוסמכת להפחית באופן גורף 20% מהסכום לתשלום של דמי שימוש בעד תקופת עבר. זאת, בנוסף להפחתות אחרות, אם ישנן.

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים צילום: עמית יפרח

את מושב עמינדב ייצגו עורכי הדין אייל בר אליעזר ואהוד גוט מפירמת עורכי הדין בלטר גוט אלוני ושות'. לדברי בר אליעזר, "ההחלטה של המדינה לאמץ את מתווה עמינדב לצורך הסדרת שימושים חורגים במושבים בכלל הארץ מהווה 'קול קורא' למושבים נוספים בארץ לקחת אחריות ולהוביל הסדרים דומים מול הרשות".

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, שהיה מעורב בגיבוש ההסכם אמר: ״מדובר בהסכם שמייצר אופק תכנוני וקנייני למושבים. להסכם הפשרה ישנה השלכה רחבה בהיבט של המרחב הכפרי, ותמריץ לאגודה לקחת אחריות על כלל השימושים החורגים במושב בהליך מרוכז להסדרה".

מרמ"י נמסר בתגובה: "מדובר בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לאחר שהתנהל הליך משפטי במשך למעלה משש שנים. במסגרת ההסדר יועברו לרמ"י תשלומים בסך מיליוני שקלים עבור דמי שימוש בקרקע ותשלומים נוספים במסגרת הסדרת השימושים בעתיד. יודגש כי ההסכם כולל צווים להפסקת שימושים שאינם מאושרים וצווי הריסה ופינוי בגין בנייה לא חוקית. ההסכם מביא להסדרה כוללת של השימושים במושב עמינדב והפסקת שימושים שלא יוסדרו. הליך ההסדרה עולה בקנה אחד עם מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ובהתאם להחלטות רמ"י ונהליה".

עו"ד אייל בר אליעזר צילום: יח"צ