נפתרה תעלומת הנדל"ן של ברון הערק: אותרה נכדתו של בעל המחסן ברחוב הירקון

3 שנים השקיע יוסי גולד בעל המותג 'עלית הארק' יחד עם עורכי דינו בחיפוש אחר דמות מסתורית בשם אליהו גת שמחזיקה בבעלות על מחסן בשטח 4 מ"ר בבניין שכולו בבעלות גולד. גת הוא המחסום האחרון שעומד בפני גולד כדי שהבניין ברחוב הירקון 279 בתל אביב יירשם תחת שמו. כעת, בעקבות הפרסום בכלכליסט, אותרו צאצאי בעליו של המחסן ברחוב הירקון.

במשך למעלה מעשור רכש גולד את כל 8 הדירות בבניין בירקון בשווי מוערך של כ-20 מיליון שקל, אלא שלאחר שהשלים את הרכישה והגיש בקשה לרישום בעלות על המבנה, גילה כי אותו אליהו גת מחזיק במחסן בבניין, והוא המכשול היחיד שעומד בפניו בדרך לבעלות אשר תאפשר לו בעתיד לבצע פעולות יזמיות כגון מכירת הבניין, קידום התחדשות עירונית, הסבה למלונאות וכו' .

בעקבות הכישלון באיתורו של גת הגיש גולד המרצת פתיחה לבית המשפט, שבה ביקש מבית המשפט להכיר בו כבעלים יחיד של הנכס. אלא שכעת, בעקבות החשיפה ב"כלכליסט", אותרה כאמור זהותו של אליהו גת (לשעבר גוטוורצל), שהיה הקבלן שהקים את הבניין ונפטר באמצע שנות התשעים.

שמעון זינגר, דור שני למשפחת זגגים תל-אביבים, מספר כי היה כבן 20 כאשר גת בנה את הבניין בירקון בסוף שנות השישים. "גת היה קבלן תל-אביבי מהדור של פעם, הוא היה מקים בניין אחד כל פעם בקצב של בניין בשנתיים, הוא התגורר בסמוך לירקון ברחוב ויתקין ולאחר מכן עבר לגור בבניין בפינת הרחובות ויתקין-הירקון. כשהתחלתי לעבוד עם אבי, הייתי אוסף עבורו צ'קים ואפילו עבדתי בבניין הזה, סחבתי את הזגוגיות בקומות, אני זוכר אפילו את המסגרות שהרכבתי", הוא מספר ומוסיף, "המיקום של הבניין נחשב איכותי גם אז, והבניין נבנה בסטנדרט מפואר. גרו באזור רופאים, אני חושב שבבניין שלו התגורר פרופסור מאיכילוב".

הבניין ברחוב הירקון 279 בת"א צילום: אוראל כהן

מודעות אבל בכל הבניינים שבנה

כאמור גת אינו בחיים וגם בנו כבר נפטר, אך נכדתו, דורית, שופכת אור על ההיסטוריה של גת. "הוא עלה עם סבתי ובנו בשנת 1933 ובהמשך היה פעיל בהגנה. כל משפחתו נרצחה באושוויץ ואבי נפטר בשנת 2004 וכיום נותרנו אני ואחותי", היא מספרת.

לדבריה, גת בנה רק בתל אביב, בתחילה ברחובות הסמוכים לכיכר המדינה ובהמשך בירקון. הוא עבר מספר דירות ברחובות ויתקין והירקון עד שבערוב ימיו, בטרם עבר לבית אבות, הוא התגורר בירקון 246. עוד מספרת נכדתו דורית, כי בצוואתו ביקש כי המשפחה תתלה מודעות אבל בכל הבניינים שבנה, וכך היה.

לחברה שהחזיק גת קראו '"מעונות גת", והוא היה רשום כקבלן ברשם הקבלנים. בבדיקת "כלכליסט" נמצא כי ברחוב הירקון 279 עמד קודם לכן מבנה נמוך שהוקם בשנות השלושים, והחל מאמצע שנות השישים החל תכנון ההקמה של הבניין החדש. כפי שמסתמן מהמסמכים, הבניין היה בבעלות בני הזוג יעקב ובילהה באומן, אשר חתמו עם גת על עסקת קומבינציה להקמת הבניין.

הצמידו למחסן זכויות

רישום המחסן על שמו של גת והשארתו כך במשך שנים הם לא מהלך שלא הוכר לקבלנים של אותם ימים. לדברי עו"ד צבי שוב, בעבר היה מקובל שקבלנים משאירים על שמם מחסן או שטח קטן אחר מהרכוש המשותף שאינו דירה, ואליו מצמידים את הזכויות בגג למשל. בסיטואציה כזו הם נותרים בתמונה גם בהמשך כאשר בעלי הדירות רוצים לממש תוספת זכויות שמגיעה להם.

עוד אומר שוב, כי במקרה כזה בעלי הדירות, במקרה זה גולד, חייבים את הסכמתו של גת או יורשיו במקרה של מימוש זכויות שמחייב הסכמה של 100%. מנגד, ניתן לאשר מהלך של התחדשות עירונית באמצעות פנייה למפקחת על הבתים המשותפים וכפייה על המיעוט את הפרויקט, אך גם במקרה כזה מדובר על קידום הבנייה ועדיין גולד יחויב לפצות את היורשים של גת המחזיקים בזכות הקניינית.

מה המחיר של 4 מ"ר מחסן ברחוב הירקון? על הנייר, וכשמשווים למחיר מ"ר דירתי בבניין, מדובר בכ-50 אלף שקל למ"ר, כלומר כ-200 אלף שקל למחסן.  עם זאת, בסיטואציה שנוצרה, סביר שגולד יידרש לגמישות אל מול היורשים והמחיר ייסגר במסגרת פשרה בין הצדדים.