דיירי הדיור הציבורי יחזרו לדירה קטנה יותר

פינוי־בינוי בדיור הציבורי לא יגדיל את שטח הדירות המקוריות, ואף יקטין אותו בהתאם לגודל המשפחה; תמורת ההקלה הזו ליזם הוא יעביר למדינה פיצוי כספי שיופקד בקרן ייעודית שהוקמה כדי למממן את תשלום ועד הבית לדיירי הדיור הציבורי - כך נקבע בתקנות החדשות של הרשות להתחדשות עירונית שפורסמו להערות הציבור.

בכל פרויקט של פינוי־בינוי בעלי הדירות שנהרסות זכאים בדרך כלל לדירה חדשה ששטחה גדול יותר משטח הדירה המקורית. דירות הדיור הציבורי הן בבעלות משרד הבינוי, וכשאלה עוברות פינוי־בינוי גם המשרד אמור לקבל דירות מוגדלות כמו שאר בעלי הזכויות בבניין.

אלא שכעת התקנות החדשות קובעות סדרים חדשים, שלפיהם במרבית המקרים המדינה תבקש לקבל דירת תמורה בשטח קטן יותר מזה שהיא זכאית לו ואת יתרת השווי תקבל בכסף מזומן בהליך המכונה "שנמוך", שגם פטור מתשלומי מסים.

בית דיור ציבורי בת”א. המדינה תקבל דירות בשטח קטן יותר מזה שהיא זכאית לו, ואת יתרת השווי תקבל במזומן צילום: אוראל כהן

הכספים המתקבלים במזומן יוכנסו לקרן ייעודית, שמנוהלת ברשות להתחדשות עירונית. כספי הקרן ישמשו למימון הפרשי עלויות התחזוקה עבור דיירי הדיור הציבורי לאחר שיעברו לבניין החדש, שבו עלויות התחזוקה גבוהות יותר מאלה שהיו נהוגות בבניין הישן. הכספים שיצטברו בקרן נועדו לכלל דיירי הדיור הציבור, גם בבניינים שבהם לא בוצע שנמוך אך יש צורך בהשלמה של דמי התחזוקה.

מבדיקת “כלכליסט” עולה כי בין 1,500 ל־2,000 דירות דיור ציבורי מצויות בפרויקטים של פינוי־בינוי בשלבים שונים. על פי הערכת הרשות להתחדשות עירונית, כ־60% מהמשפחות המתגוררות בדירות האלה הן בנות 2-1 נפשות, והן יקבלו דירה חדשה ששטחה קטן יחסית לדירה המקורית. בהתאם לכך גם שכר הדירה שלהן יקטן בהתאם (במקרה ששטח דירה גדל שכר הדירה נשאר כשהיה).

אשר לדמי ועד הבית, כלומר עלויות ניהול והתחזוקה של הרכוש המשותף, במקרים שבהם הדירה לא גדלה ואולי אף הצטמקה ימשיכו הדיירים לשלם את אותו סכום ששילמו לפני שהפרויקט יצא לפועל. אם הדירה שקיבלו גדולה יותר, יעלה תשלום דמי התחזוקה ב־50 שקל בחודש. במקרה שבו נדרש תשלום גבוה יותר, הכסף יגיע מהקרן. עינת גנון, סמנכ”לית הרשות להתחדשות עירונית: "הכספים שיצטברו בקרן יופנו לטובת דיירים שחזרו לבניין שנבנה מחדש. חשוב לנו לשמר את המשך המגורים של דיירי הדיור הציבורי ולא לזרוק אותם בגלל שאינם יכולים לשאת בעלויות התחזוקה הגבוהות".

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שאושר ב־2016 עיגן לראשונה את זכויות דיירי הדיור הציבורי וקבע כי זכות הראשונים של הדיירים היא לחזור לדירה בבניין החדש, בדיוק כמו כל הדיירים. התקנות החדשות קובעות את גודל הדירה לה זכאי דייר דיור ציבורי שבוחר לחזור לדירתו בפרויקט פינוי־בינוי: משפחה שבה עד שתי נפשות תהיה זכאית לדירה בגודל 75 מ"ר לכל היותר; משפחה בת שלוש נפשות זכאית לדירת 80 מ"ר; משפחה בת ארבע נפשות זכאית לדירת 85 מ"ר; משפחת בת חמש נפשות זכאית לדירת 90 מ"ר; ומשפחה בה שש נפשות זכאית ל־95 מ"ר לכל היותר.

התקנות החדשות של הרשות להתחדשות עירונית משתלבות במהלך אחר שבמסגרתו פנתה עמידר לכ־700 משפחות שמתגוררות בדירה כפולה שנוצרה מחיבור של שתי דירות, וביקשה מהן לפנות מחצית מדירתם. חיבור הדירות נוצר לפני שנים רבות כאילוץ במטרה להתאים את השטח הדירה למספר הנפשות במשפחה. אבל מספר הנפשות במשפחות שאליהן פנתה עמידר הצטמצם מאז הוגדלה הדירה. המטרה של המהלכים האלה היא לתקן עיוותים שנוצרו במשך עשרות שנים ולפנות תקציב ודירות לטובת כלל דיירי הדיור הציבורי.