הנזקים העקיפים של תאונות הבנייה: מנהל עבודה שהיה עד לתאונה תובע בגין פוסט טראומה

הנזק העקיף של תאונות העבודה באתרי הבנייה הולך ומתברר, כך עולה מתביעה של מנהל עבודה שהוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון ובה הוא טוען, כי מאז שנחשף לתאונה באתר שבו עבד ביבנה בה נהרגו 4 פועלים, הוא מתקשה לתפקד וסובל מנדודי שינה וחרדות.

מנהל העבודה בן ה-58 הגיש תביעה על סכום של כמיליון שקל נגד המעסיק שלו בעת התאונה – חברת נאות שמיר שבבעלות רמי שבירו, ונגד חברת העגורנים רמא ר.א טכנולוגיה אחזקה ושירותים מהעיר לוד, מספקת העגורן.

בתאונה שהתרחשה, החלו מספר עובדים בהליכי פירוק מנוף בגובה 30 מטרים כאשר לפתע הושמטה המשקולת המייצבת ופין הבטיחות שאמור להחזיק את המשקולת לא חובר. בעקבות זאת, חלקו האחורי של המנוף שעמד בין שני בנייני מגורים התפרק וקרס, שלושה פועלים שהיו בסמוך נהרגו, ואחד העובדים נותר תלוי מת על העגורן.

המנוף ביבנה שקרס צילום: ענר גרין

בתביעה שהגיש באמצעות עורכי הדין גיל וניצן הראל, מתאר מנהל העבודה כיצד היה עד למותם של ארבעת העובדים ונאלץ לחזות בחלקי גופות, ובגופת העובד שנותר תלוי. יומיים לאחר האירוע הוא התלונן בקופ"ח באזור מגוריו, כי מאז התאונה המחרידה, הוא סובל מנדודי שינה, חרדות והפרעות תפקודיות.

בחוות דעתו של מומחה בתחום הפסיכיאטריה מטעם התביעה, נכתב כי מנהל העבודה סובל מפוסט טראומה קשה כתוצאה מהתאונה שמתבטאת בנכות לצמיתות בשיעור של 50 אחוזים. בין היתר התובע סובל ממחשבות וחלומות חוזרים ונשנים על אירוע התאונה ומתקשה לישון בלילות.

עו"ד גיל הראל צילום: ראובן קפלן

טענתו העיקרית נגד חברת הבניה וחברת העגורנים היא כי בעלי החברות נהגו ברשלנות ובחוסר זהירות וכתוצאה ישירה מכך התגלו המחדלים גם בשטח. בנוסף נטען על ידו, כי המנוף לא תוחזק כראוי, לא יושמו נהלי הפיקוח ותדריכי בטיחות בטרם החלו בפירוק המנוף, וכי החברות הנהיגו שיטת עבודה מסוכנת ולא הדריכו את העובדים כיצד לעבוד על מנוף בצורה בטיחותית. הפיצוי אותו הוא דורש נועד לפי התביעה לכסות בין היתר על הפסדי שכר וזכות פנסיונית, על הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וניידות.

חלק גדול מתאונות העבודה באתרי הבניין הן כאלה שמלווים במראות קשים לצפייה, נפילה של עובדים מגובה, תאונות עם מכשירי עבודה ומקרים שבהם מעורבים כלים כבדים כמו מנופים משאיות. יחד עם זאת, עד כה עיקר התביעות בגין תאונות העבודה הן של עובדים שהיו מעורבים בתאונה כלשהי ונפצעו, ולא כאלה שחזו בה.

עבור נזקי גוף משלמת המדינה באמצעות הביטוח הלאומי מדי שנה כ-3 מיליארד שקל, אך ברור שאם יתווספו לכך גם נזקי נפש הנזק הכלכלי למדינה יהיה גדול משמעותית. בתוך כך, עורכי דין שעוסקים בתחום מדווחים כי קיים קושי ממשי לזכות בפיצויים עבור תביעות מהסוג הזה.