מומחיות לתכנון בנייה: הקורונה הציפה את בעיות הצפיפות והפערים בהשקעות בין יישובים

תקופת הסגר בימי הקורונה היתה קשה לכולם, בהיעדר יכולת לחזור לשגרה נאלצנו להתרגל לסוג חדש של חיים בסביבת הבית. ההנחיות המחמירות של הימצאות בטווח של עד 100 מטר אילצו את כל מי שנותר בביתו לנצל את המרב מסביבת המגורים שלו, וכך, פערים תכנוניים שקודם לכן הפריעו לנו בשגרה הפכו לקיצוניים כעת.

כך למשל, ביישובים שבהם אין תשתיות מתאימות להולכי רגל, נותרו התושבים ללא מדרכה לצעוד עליה, להוביל עגלת ילדים, כיסא גלגלים ועוד. בשכונות שבהן אזור המגורים מופרד לחלוטין משטחי המסחר מצאו עצמם תושבים נאלצים לנסוע או ללכת מרחק רב על מנת להצטייד במוצרי מזון בסיסיים, וכך למעשה גם הגדילו את הסיכון להידבק.

ד"ר ענאיה בנא מהמרכז לתכנון אלטרנטיבי, האוניברסיטה העברית

נייר עמדה שהכין צוות מומחים בתחום התכנון והבנייה סקר את הבעיות הקיימות בישראל בתחום זה אשר עשויות להתגבר בעתיד ומחייבות מציאת פתרון. פרק התכנון הוא חלק ממסמך רחב יותר שמטרתו לקדם את מדיניות הרווחה בעקבות משבר הקורונה. הוא נכתב במודל דומה לזה בו השתמש הצוות בראשו עמדו פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה, שייעצו למנהיגי המחאה החברתית ב־2011. הצוות הנוכחי כולל ועדת מומחים גם בנושאים של בריאות הציבור, חינוך, סיעוד, מעמד נשים ועוד.

יעל דורי, ראש תחום התכנון באדם טבע ודין צילום: יח"צ

חיים בדירות צפופות, בתנאי תברואה ירודים

נייר העמדה בתחום התכנון נכתב על ידי ד"ר ענאיה בנא, מהמרכז לתכנון אלטרנטיבי, מרצה ועמיתת מחקר בקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, ויעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין, אדריכלית נוף ומתכננת ערים.

המסמך מוצא קשר ישיר בין שיעורי התחלואה והתמותה לבין איכות התכנון ביישובים שונים בארץ. "פערים אלה אינם מקריים אלא נובעים, בין היתר, ממגמות ארוכות שנים שקשורות לאי שיוויון ולהעדר צדק מרחבי בחלוקת משאבים ציבוריים כמו הקרקעות, וכן מפער בהשקעת משאבי תכנון בין הרשויות המקומיות השונות", נאמר במסמך.

מסקנת החוקרות היא, כי תקופת הסגר היתה מאתגרת במיוחד עבור אוכלוסיות שגרות ביישובים מעוטי יכולת ומחוסרי משאבים, אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, קשישים, בעלי מוגבלויות. כל אלה, סובלים משנים ארוכות של אי-שוויון בפיתוח ובהקצאת משאבים שהביאו לכך שישראלים רבים נכנסו למשבר הנוכחי כשהם חיים בדירות צפופות, בתנאי תברואה ירודים, הרחק ממרחבים ציבוריים פתוחים וללא נגישות לתחבורה ציבורית זמינה. "החודשים האחרונים החריפו בעיות קיימות והבליטו את הפערים החברתיים-כלכליים בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה בישראל – ובעיקר בין פריפריה למרכז, בין יישובים חלשים לחזקים ובדגש בין אוכלוסייה ויישובים ערביים ויהודים", נכתב.

היישוב הערבי פרדיס. צפיפות גדולה צילום: אלעד גרשגורן

לשם המחשה, ובהתייחס בעיקר ליישובי המיעוטים: ערבים, דרוזים וצ'רקסים, הבעייתיות הבולטת ביותר שעולה מהמסמך בהקשר זה הוא קיומן של שכונות מגורים שבהן אזרחים מתגוררים בתנאים ירודים, ללא חיבור לתשתיות כמו חשמל וביוב, כאשר על מדרכות או גנים ציבוריים מיותר כמעט לדבר. בנוסף, חוסר היכולת של רשויות להתמודד עם המשבר בצורה נאותה נובע מכך שליישובים הללו כמעט ואין שטחים מניבי ארנונה כגון שטחי תעסוקה ומסחר. ביטוי למחסור בשטחים מניבים ניתן היה לראות במחאת הרשויות הערביות שהתרחשה בחודש מאי השנה.

הרשויות שנכנסו למשבר הקורונה כשהן מלכתחילה במצב בעייתי היו קרובות לקריסה, ומאחר ובישובים הערבים שטחי המסחר והתעסוקה מצומצמים, הם כמעט ולא קיבלו שיפוי מהמדינה ומצבן רק הידרדר. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בנושא דרשו הרשויות הללו שיפוי שיוענק להם עבור ארנונה למגורים, מאחר וזוהי הכנסתם העיקרית, ובחלק מהיישובים גביית הארנונה למגורים ירדה בשיעור של 60%.

טיילת גלי ים בנתניה

שיפוי מפלה בין רשויות מקומיות

בנוסף, הקורונה הביאה לעלייה דרסטית במספר המובטלים אך דווקא היישובים שהיו צריכים יותר מכל את שירותי הרווחה כמו גם שירותים בסיסיים אחרים לא הצליחו לספק אותם לתושבים בהיעדר משאבים כספיים.

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת כל היישובים הערבים יחד קיבלו עבור 3 חודשים של משבר הקורונה כ-57 מיליון שקל, המהווים כ-3.2% מסך השיפוי לרשויות המקומיות, אשר עמד על 2.8 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא כי רק 2% בלבד משטחי התעסוקה במדינה נמצאים ביישובים ערביים בעוד חלקם באוכלוסייה עומד על כ-20%. אחת ממסקנות הבדיקה היא כי יש צורך בפיתוח מתקן בערי הפריפריה, ביישובים המוחלשים וברשויות המקומיות הערביות.

בתחום התחבורה, גם המשאבים התקציביים המושקעים במערכת התחבורה הארצית אינם מחולקים באופן שיוביל לסגירת פערים: עיקר המאמצים והמשאבים מושקעים בגוש דן ובמטרופולין ירושלים, בזמן שכמחצית מאוכלוסיית המדינה, שסובלת כיום מהיעדר תחבורה ציבורית ראויה, חיה מחוץ לאזורים הללו. אחת ההמלצות למשרד התחבורה הן לשקול נסיעה חינם גם לאחר המשבר עבור כל האוכלוסיות שאינן בהכרח מרוויחות כסף, כמו קשישים, ילדים ונוער, סטודנטים או בעלי מוגבלויות. זהו אמצעי נוסף לצמצם את חוסר השיוויון וכעת גם למשוך ציבור לחזור להשתמש בתחבורה הציבורית.

נקודה נוספת שעלתה בדוח היא קידום משמעותי של דיור להשכרה, סעיף שהיה אמור להיות מיושם בתכניות הותמ"ל אך ברוב התוכניות הללו בוטלה האפשרות להשכרה. המחסור הגביר את הלחץ על המלאי הישן והיקר הקיים – מה שהחמיר את מצבם של שוכרי דירות עם פרוץ משבר הקורונה. כיום ישראלים רבים מתקשים לשלם את שכר הדירה שלהם. "השקעה בדיור להשכרה בדומה לקיים בעולם, היא צו השעה, ויש בכוחה להועיל למשק מאוד מבחינת גיוון אוכלוסיות והגדלת אפשרויות תעסוקה. לעמדתנו, כל תוכנית מעל סדר גודל מסוים אמורה להכיל דיור מגוון להשכרה ארוכת טווח במחיר מופחת", נכתב בדוח.