בלעדי לכלכליסט
הפנטהאוזים בנחלת יצחק לא יפוצו על "פגיעה בפרטיות"
ועדת הערר דחתה תביעה על סך 20 מיליון שקל שהגישו בעלי דירות במגדלי ת”א נגד אישור תוכנית תעש מגן, שבנייניה גבוהים יותר: “אין להם זכות לפרטיות מוחלטת”
בעלי הפנטהאוזים לא יקבלו פיצוי על ”פגיעה בפרטיות”. ועדת הערר של מחוז תל אביב דחתה תביעה של 20 מיליון שקל שהגישו שמונה בעלי פנטהאוזים בפרויקט מגדלי תל אביב בנחלת יצחק, ובהם מייסדי קבוצת חג'ג', האחים צחי ועידו חג'ג'. התובעים טענו לירידת ערך בעקבות אישור התוכנית במתחם תעש מגן, דרומית למגדלי ת”א, שכוללת בניינים גבוהים ותפגע בפרטיותם, ואילו הוועדה קבעה כי "העוררים לא ביססו את הטענה כי קיימת להם זכות קנויה לפרטיות מוחלטת".
פרויקט מגדלי תל אביב כולל ארבעה מגדלים, שניים הוקמו בתחילת שנות ה־2000 על ידי חברת מבני תעשייה, אז בשליטת אליעזר פישמן, ושניים הוקמו מאוחר יותר במסגרת קבוצת רכישה שארגנו אקרו נדל”ן וקבוצת חג’ג’ ואוכלסו ב־2014. תביעת הפיצויים הוגשה על ידי בעלי פנטהאוזים בקומות 34-33 במגדלים שהקימה קבוצת הרכישה. האחים חג’ג’ מסרו כי מכרו את הדירות לפני קבלת ההחלטה של ועדת הערר.
- סכנת פינוי העולים מתקרבת: בעוד שבועיים תקבל שגרירות ארה"ב את הבעלות במלון דיפלומט
- המדינה: "אם לא נדרוש אכיפה מאיקאה, לא נוכל לדרוש אכיפה מאף אדם פרטי"
- "600 עסקים ללא היתר והמדינה עוצמת עיניים"
לטענת בעלי הדירות, אחד היתרונות המובהקים של דירות הפנטהאוז, המכונות לעתים "וילות בשמיים", הוא פרטיות מלאה. לדבריהם, יתרון זה אבד לחלוטין בשל תוכנית תעש מגן, שכוללת בניינים בגובה של עד 60 מטר מעל דירותיהם במרחק של עשרות מטרים בלבד.
הוועדה המקומית תל אביב, שדחתה את תביעת הפיצויים, ציינה כי דירות התובעים בעצמן נולדו בעקבות הקלה לאחר אישור תוכנית תעש מגן, שקיבלה תוקף באוגוסט 2010, והתובעים כבר ידעו על התוכנית במועד הרכישה. עוד ציינה כי "אין לפצות בגין התפתחות אורבנית". בניגוד לטענת התובעים, טענה הוועדה המקומית כי תוכנית הבנייה במתחם תעש, שכוללת סילוק שטחי תעשייה וטיהור קרקע, דווקא תרמה לשווי המגורים בסביבה.
ועדת הערר, בראשות גילת אייל, קיבלה את עמדת הוועדה המקומית ודחתה את הערר בקביעה שהוא מתעלם מכלל ההשפעות החיוביות של תוכנית תעש מגן על הסביבה: הפיכת שטח מפעל תעש לשעבר למתחם שייעודו העיקרי מגורים משולב בשטחים פתוחים ומגוננים; וחיזוק רצף המגורים משכונת נחלת יצחק לשכונות ביצרון ורמת ישראל. במסגרת זו שינתה הקרקע את ייעודה מתעשייה — שהתירה שימושים כמו בתי חרושת, יציקות ברזל, רפדים, מסגרים, פחחים, נגרים, בתי דפוס, נייר קרטון ומפעלי מזון, ללא כל התייחסות להיבטי איכות סביבה — לייעוד מגורים, תעסוקה, מסעדות, מבני ציבור ושטחים ציבוריים. "לא ניתן לבחן כלל את השפעת התוכנית על מקרקעי העוררים בלי להתייחס לשינוי התכנוני במלואו על כל מרכיביו, פוגעים כמשביחים", קבעה אייל. "שומת העוררים מתעלמת כליל מאלמנטים משביחים בתוכנית כלא היו כלל, ובכך לוקה היא בפגם יסודי".
בנוגע לטענת בעלי הדירות שיתאפשר לצפות על מרפסותיהם מהדירות שעתידות להיבנות במתחם תעש מגן, השיבה אייל: "לשיטת העוררים קיימת להם זכות ליהנות מכך שבמרחק של עשרות מטרים מבנייניהם לא ייבנו מבנים שגובהם שווה למבנים שלהם או גבוה ממנו. ככל שתתוכנן בנייה, הרי הדבר מקים להם זכות לפיצוי מהקופה הציבורית. תביעת העוררים לפיצוי מקפלת בתוכה טענה לזכות קנויה שקיימת להם לפרטיות מוחלטת במרפסות הגג הפתוחות הצמודות לדירותיהם, 'הווילה בשמיים' כלשונם. טענה כזו צריכה ביסוס וכזאת לא עשו העוררים".
עו"ד צבי שוב, מומחה בתכנון ובנייה ונדל"ן: "מצטמצמת המגמה של תביעות פיצויים. פחות בודקים אם נכס גובל נפגע על ידי תוכנית, הדגש הוא על סבירות הבנייה".