בגלל התנגדות לאכלוס ערבים בשכונות יהודיות, ראש עיריית לוד עוצר את הבנייה בעיר

הסכם גג נוסף נקלע למבוי סתום, והפעם באחד היעדים המרכזיים של הממשלה לבנייה בעשור הבא במרכז הארץ. בימים האחרונים הודיע ראש עיריית לוד יאיר רביבו למשרד השיכון וליזמים הפועלים בעיר כי החליט להקפיא את כל תהליכי השיווק והרישוי הנעשים במסגרת הסכם הגג שנחתם במאי 2017 ונועד להוסיף לעיר 27,895 דירות בתוך עשור. המהלך עשוי לעכב אכלוס של 745 דירות שכבר שווקו במסגרת אותו הסכם ולפגוע בשיווקים המתוכננים של כ־2,000 דירות עד סוף 2021.

לפני שלוש שנים, במעמד החתימה על אותו הסכם חגיגי בין העירייה לממשלה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "מה שאתם רואים פה היום זה מהפכה בעיר לוד, ונביא אליה עוד עשרות אלפי אנשים. לוד הולכת להיות עיר ואם בלבה של מדינת ישראל".

במשרד השיכון טוענים שהמהלך המפתיע נובע מדרישה של רביבו למנוע ממשפחות ערביות לאכלס דירות דיור ציבורי בשכונה בעלת צביון יהודי. בין העירייה לאנשי משרד השיכון יש מחלוקת על שש דירות המיועדות לזכאי הדיור הציבורי בשכונת נאות יצחק. בהתאם לרשימת הזכאים, המנוהלת על ידי המשרד, אמורות לאכלס את הדירות משפחות ממוצא ערבי, בעוד רביבו מעוניין למנוע מהן לעבור לשכונה שבה מתגוררות משפחות רבות מהציבור הדתי־לאומי.

לוד צילום: שאול גולן

“נאלץ להקפיא"

מעיריית לוד נמסר כי "ישנה ביקורת מצד העירייה על התנהלותם של כמה גופים ממשלתיים, לרבות מדיניות מפלה של עמידר בין ערים ותיקות לערים חדשות בהיבט של רכישה ואכלוס דירות בדיור הציבורי". עם זאת, בעירייה ציינו גורמים נוספים שהובילו לצעד החריג: "התחמקות רשות התעופה האזרחית מאישור נתיב הטיסה המזרחי אשר יפחית את הרעש מהמטוסים, בלימת המהלך של רשות ההגירה למקם את משרדיהם בעיר ופערים בתקצוב מוסדות ציבור". בכל מקרה, הם מדגישים, "העירייה פועלת לשיפור איכות חייהם של כלל תושבי העיר באופן שוויוני והוגן".

רביבו ציין במכתב: "לצערי הרב, בשל התנהלות ממשלת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון בשורה של נושאים המהווים הפרה של התחייבותיהם כלפי העיר, אני נאלץ בניגוד לרצוני להקפיא את תהליכי השיווק והרישוי המתוכננים במסגרת הסכם הגג. הנחיתי את החברה הכלכלית, שבמסגרתה פועלת מינהלת הסכם הגג, לעצור את כל תהליכי הרישוי וישיבות התיאום לצורך קידום היתרי הבנייה".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בחודשים האחרונים מנהל רביבו מאבק אגרסיבי נגד אכלוסן של דירות בשכונת נאות יצחק על ידי משפחות ממוצא ערבי. במסגרת המאבק הוא הצליח לשכנע גורמים במשרד המשפטים לייצר מתווה אשר יופעל על שלוש מתוך שש הדירות, ולפיו המשפחות הערביות יוכלו לבחור כחלופה דיור ציבורי בשכונות אחרות. החוק אינו מחייב אותן לקבל את החלופה שהוצעה להן, והמשפחות לפי שעה מסרבות למתווה החדש. במקביל פנו גורמים בעירייה אל משפחות הזכאים וניסו להניא אותן מלאכלס את הדירות, בטענה שהן יהיו חשופות לגילויי גזענות מצד תושבי השכונה. אחת מאותן זכאיות לדיור ציבורי שמועמדת לאכלס דירה בשכונה היא בתו של חבר מועצת העיר.

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד

הדיור הציבורי בלוד מנוהל בפועל על ידי חברת עמידר, אך האחריות על רשימות ההמתנה של הזכאים לדיור הציבורי בכל הארץ נמצאת בידי משרד השיכון, בין היתר כדי למנוע מקרי אפליה וגזענות. התהליך כולו מנוהל ברשימה ממוחשבת וללא התערבות של גורמים מקומיים או של החברה המנהלת, במקרה זה עמידר. בלוד יש כ־1,000 דירות דיור ציבורי מאוכלסות, ומרבית הזכאים הממתינים נמנים עם המגזר הערבי. בשלב זה רק הדירות בנאות יצחק פנויות לכניסה מיידית.

בחודשים האחרונים שלח רביבו כמה מכתבים לגורמים במשרד השיכון, ובהם הבהיר כי אינו רוצה בדירות האלה דיירים ערבים. הוא טען כי מדובר במשפחות פשע, ואיים להקפיא את שיווק הדירות. הפסקת ההיתרים עלולה לגרום לעיכוב במסירת דירות, לפגיעה קשה באמון השורר בין היזמים לבין הרשות המקומית וברצונם להתמודד בהמשך על מכרזים בעיר. את המחיר הכבד ישלמו בעיקר רוכשי הדירות, ללא הבדלי דת.

"בני ערובה"

בלוד מתגוררים כ־76 אלף תושבים, כ־70% יהודים וכ־25% ערבים. בשכונת נאות יצחק בלוד התקיימו כבר לפני כשנה הפגנות נגד אכלוס דירות על ידי תושבים ממוצא ערבי. ב־2018 פורסם כי רביבו דרש להפסיק את מכירת נכסי רשות הפיתוח בעיר, מהלך שפוגע בעיקר בתושבים ממוצא ערבי. במקרה אחר הגישה עיריית לוד בראשותו עתירה נגד הפעלת משרדים של רשות ההגירה והאוכלוסין בלוד, מחשש שיגיעו לעיר מבקשי מקלט.

עו"ד חגי אדורם, המייצג אחת מהחברות היזמיות בעיר: “עיכובים במתן היתרי הבנייה יובילו כמובן לעיכובים במסירת הדירות לציבור. מצער מאוד שהופכים את רוכשי הדירות ששילמו במיטב כספם ונטלו הלוואות משכנתא לבני ערובה במחלוקת שבין הרשויות”.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד משקיע משאבים אדירים בתחום הדיור הציבורי ופועל ללא הרף לרכישה ואכלוס של משפחות זכאיות בדירות הדיור הציבורי בכל הארץ. תור הממתינים אינו מבחין בין משפחות ערביות או יהודיות, או בין דת, גזע ומין, ונקבע על פי קריטריונים קבועים ומועד כניסת הדיירים לתור".