התכנון לערבים מתעלם מערבים

המדינה הכינה 102 תוכניות מתאר ליישובים ערביים, אך רק 12 מהן נערכו על ידי מתכנן ערבי — כך עולה ממיפוי שערך עו"ד קייס נאסר, דוקטורנט בפקולטה למשפטים בתל אביב.

 "תוצאות המחקר מלמדות על דחיקתם בצורה מאורגנת של מתכננים ערבים", כתב נאסר לשר האוצר משה כחלון ולדלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון. "ידיעת השפה, התרבות, המנטליות ודפוסי החיים בחברה הערבית היא מוטיב חשוב בתכנון היישובים הערביים וגורם מרכזי ברתימת התושבים לתכנון ובכך להצלחתו. קידום תוכניות על ידי צוותים שלא מהחברה הערבית מגביר את המרחק בין האזרחים הערבים למוסדות התכנון, מחליש את אמונם במוסדות אלה ואת שייכותם לתהליכי התכנון שבאים לקבוע את עתידם".

ג'לג'וליה צילום: אפי שריר

נאסר מיפה 70 תוכניות מתאר כוללניות ליישובים ערביים שקודמו על ידי מינהל התכנון ו־32 תוכניות מפורטות שקודמו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד הבינוי. מתוך 70 התוכניות, עשר בלבד נערכו על ידי מתכנן ערבי — ושש מתוכן על ידי אדריכל אחד בשם אדיב דאוד־נאקש, שנפסק לגביו כי הוא מצוי בניגוד עניינים. ב־2018 נחשף ב"דה מרקר" כי נאקש שימש חוקר בשליש מתוך 36 תוכניות שהגיעו באותה עת לשלב ההתנגדויות בוותמ"ל. במרץ 2019 פסל המחוזי בחיפה את מינויו כחוקר בהתנגדויות לתוכנית לבניית 3,800 דירות בקריית אתא בטענה כי הוא מצוי בניגוד עניינים, שכן הוא שימש מצד אחד חוקר בהתנגדויות, ומצד שני קיבל ממינהל התכנון עבודות תכנון, ועלה החשש להעדפת עמדת המינהל. בפסק הדין נכתב כי קיבל שכר טרחה של 6 מיליון שקל על התוכנית לאום אל פחם. המדינה ערערה לעליון על פסק הדין וטרם התקבלה הכרעה.

עו"ד קייס נאסר צילום: אלעד גרשגורן

מהבדיקה של נאסר עולה כי נאקש ערך גם את תוכניות המתאר של ג'לג'וליה, דבוריה, מוסמוס, סאלם ומזרעה. האדריכלים הערבים האחרים שנשכרו על ידי מינהל התכנון הם מוסטפא אבו רומי, ד"ר יוסף ג'אברין ועבד יסין.

במיפוי של נאסר נבחנו גם 30 תוכניות מפורטות שקודמו בוותמ"ל ביוזמת רמ"י, משרד הבינוי או הרשויות המקומיות בעצמן. מתכנן ערבי נבחר לעריכת שתי תוכניות בלבד, כאלה שנהגו על ידי רשויות ערביות: טייבה וועדה מקומית לב הגליל, שקידמה תוכנית לעראבה.

משרד הבינוי מקדם עשרות תוכניות שלא באמצעות הוותמ"ל, אלא ועדות מחוזיות, וחלקן נערכות על ידי מתכננים ערבים, בין היתר בדליית אל כרמל, עראבה ובקה אל גרבייה. הליכי התכנון ביישובים ערביים קיבלו תאוצה בשנים האחרונות, עם ההכרה כי התכנון שם הוזנח והוביל למצוקת דיור.

ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון מפרסם מכרז לחברות מתכננות בהתאם לכל הנהלים, ואין לו נגיעה באשר למשרדי התכנון שמגישים הצעות. למכרזים שהתפרסמו לגבי תוכניות המתאר הכוללניות לא ניגשו משרדי תכנון מהחברה הערבית. מינהל התכנון מתקצב תוכניות מפורטות רבות בחברה הערבית, ומרבית מצוותי התכנון שאושרו על ידו הם מהחברה הערבית".

על כך אומר נאסר כי "על פי המשפט בישראל, אפליה לא נבחנת רק בכוונות שהיו, אלא גם במבחן התוצאה".

מרמ"י נמסר: "זה הליך מכרזי שכל חברה שעומדת בתנאי המכרז רשאית להשתתף בו. גם הליך מתן הרשאות לתכנון בכל מתחם נעשה בצורה שוויונית".

משרד הבינוי: "תנאי הסף לרישום למאגר או השתתפות במכרזים הפומביים לקבלת שירותי תכנון הם מקצועיים בלבד, ללא התייחסות למוצא ולדת".