חבר מושב ישיב למדינה נחלות חקלאיות בגלל שימושים חורגים - וישלם 7 מיליון שקל
בפסק דין דרמטי קיבל בית המשפט מחוזי מרכז בלוד תביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל להשבת שתי נחלות חקלאיות במושב טרומן. חבר המושב, שכלל לא גר בנחלות, עשה בהן שימוש במשך שנים להפעלת חניון לבאי הנתב"ג, עסק לשטיפת מכוניות, צימרים ועוד. הפרקליטות: "פסק דין חשוב ותקדימי"
חבר מושב כפר טרומן יצחק קלקודה ישיב למדינה שתי נחלות חקלאיות שבהן החזיק, בשל שימושים חורגים שהקים על הנחלות במשך שנים, ביניהם חניון "טסים" לבאי נתב"ג, עסק לשטיפת מכוניות, צימרים, מכולות, מחסנים ועוד. כך קבע היום בית המשפט המחוזי מרכז בפסק דין תקדימי.
בנוסף ישלם קלקודה דמי שימוש ראויים בסך 7 מיליון שקל בגין השימושים החורגים, ויסיר את המבנים הבלתי חוקיים בשטח הנחלות. הוא אף חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 100 אלף שקל.
מדובר בתביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל עוד בשנת 2013 נגד יצחק ועמליה קלקודה, לביטול חוזה ולהשבת שתי נחלות חקלאיות במושב. רמ"י אף תבעה תשלום דמי שימוש ראויים בסך 23 מיליון שקל בגין השימושים שביצע קלקודה בעסקים שניהל על הקרקע.
(אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק
הנחלות הוקצו בסוף שנות ה-60 לסבתו של קלקודה ולאביו, ולאחר פטירתם הועברו הנחלות בירושה ליצחק ועמילה קלקודה. משפחת קלקודה היתה בעלת רפת במושב, ובעקבות אסדרת ענף משק החלב בשנת 1992 נקלעה משפחת קלקודה לקשיים כלכליים, וכתוצאה מכך נאלצה להפסיק לעסוק בייצור חלב.
בפסק הדין צוין כי ככל הנראה מהעת הזו, החלו שימושים חורגים בנחלות שאינם למטרות ולצרכי חקלאות. על הנחלות נבנו מבנים בלתי חוקיים רבים, שהושכרו לאחרים ובוצעו בהם שימושים חורגים שאינם לשם חקלאות. נגד קלקודה הוגשו כתבי אישום, ולמרות הכרעת הדין נגדו, לא חדל מלבצע את העבירות.
בין היתר, הואשם קלקודה בביצוע מגוון רחב של שימושים מסחריים חורגים ביניהם חניון חונים וטסים בשטח אלפי מ"ר, שימוש בצימרים למטרות אירוח יומי, שימוש במכולות, קראוונים, מחסנים, קייטרינג ועוד.
קלקודה אף הורשע בעבירות שימוש אסור בקרקע ואי קיום צווים שיפוטיים. בשנת 2014 הוצא צו איסור שימוש לכל המבנים החורגים בקרקע, צו הפסקת שימוש לכל עסקי הרכב, וצו פינוי או הריסה לצימרים למכולות לקראוונים ולמבנים לא חוקיים אחרים. בנוסף הוטל על קלקודה קנס בסך 2.5 מיליון שקל.
במקביל להליכים הפלילים הגישה רמ"י תביעה להשבת הנחלות, הריסת המבנים הלא חוקיים שהוקמו עליהן ודרשה תשלום דמי שימוש ראויים בגין השימושים החורגים בקרקע שהניבו לקלקודה רווחים רבים.
"רמ"י היא הבעלים של הנחלות ויעודן הוא עיבוד ושימוש חקלאי בלבד", טענה רמ"י. "על הנחלות מתקיימת פעילות עסקית מסחרית ענפה, בין אם על ידי קלקודה ובין אם על ידי אחרים. פעילות אסורה זו ממשיכה להתקיים באופן שיטתי ובהיקף עצום גם לאחר נקיטת הליכים אזרחיים ופליליים למניעת השימוש החורג".
מנגד טען קלקודה כי מדובר באכיפה בררנית שמפלה אותו ביחס לאלפי מתיישבים המבצעים שימושים חורגים בנחלות המדינה בהיקפים שונים. הוא לא הכחיש את השימוש החורג אך טען כי היה זה כורח המציאות לאור החובות האדירים אליהם נקלעו כתוצאה מהרפורמה במשק החלב, ומהימנעות הרשויות מהסדרת פעילות לא חקלאית בנחלות בהתאם להחלטות של המועצה בעניין זה.
בנוסף טען קלקודה כי מרבית המבנים המצויים בנחלות נבנו בהיתר בנייה והשימושים החורגים אינם קיימים עוד. עוד טען קלקודה כי לרמ"י אין זכות להפקיע מידיו את הנחלות מכל סיבה שהיא, ובמידה ויוחלט שכן, עליה לשלם פיצוי בהתאם לחוות דעת שמאית.
פסק הדין דן בשאלה מה דינו של חבר מושב שעשה במשך שנים ארוכות שימוש מסחרי אסור בהיקף נרחב מאוד בקרקע חקלאית שבעלות המדינה, תוך ניצול המחיר הנמוך שנקבע עבור שימוש בקרקע זו, לטובת הפקת רווחים אישיים.
שופטת בית המשפט המחוזי דפנה בלטמן קדראי, קיבלה את עמדת המדינה, וקבעה כי בני הזוג קלקודה עשו בקרקע שימושים חורגים באופן קיצוני, הפרו את מטרת ההסכם ואת זכותם להחזיק בנחלות ובנסיבות אלו קמה לרשות מקרקעי ישראל הזכות לקבל בחזרה את את הנחלות ללא תשלום פיצוי כלשהו.
"ברור כי התנהלות הנתבעים בתיק זה היתה התנהלות חמורה, הן לאור טיב הפעילות שהתקיימה בנחלות, הן לאור היקפה הנרחב, הן לאור משך הזמן הממושך שבו התקיימה הפעילות האסורה, הן לאור מספר המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בנחלות, והן בהתחשב בהתרסה הרבה שבשימוש למרות הליכים משפטיים פליליים ואזרחיים בהם נקטה המדינה" קבעה בלטמן קדראי. "הנתבעים התעלמו מהצווים השיפוטיים שניתנו כנגדם במהלך השנים והמשיכו בפעילותם להשכיר לגורמים מסחריים חיצוניים מבנים ושטחים אשר ניתנו לצרכי עיבוד חקלאי ומגורים. חמור מכך, הנתבעים כלל לא התגוררו באף אחת מהנחלות והם החזיקו בשתי נחלות שלא בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, אותן הם ניצלו לצרכי הפקת רווחים אישיים. הנתבעים "צפצפו" על הוראות החוק, על החלטות בית המשפט, על החלטות מקרקעי ישראל ועל הוראות הסכם המשבצת. בכך, הפרו הנתבעים הפרה יסודית, קשה ומתמשכת את הוראות הסכם המשבצת ואת מטרת החכירה העומדת ביסודו. אשר על כן, מצופה כי רמ"י כנאמן הציבור וכמייצגו ינקוט בצעדים משפטיים הולמים כנגדם ויפעל לקבל את הקרקע בחזרה. כך נעשה בתיק זה – וכדין".
כאמור, נקבע כי בני הזוג קלקודה ישיבו את הנחלות לידי רשות מקרקעי ישראל כשהן ריקות ופנויות מכל מבנים בלתי חוקיים ובהתאם להסכם פשרה שהושג עם מושב כפר טרומן. בנוסף, חויבו בני הזוג קלקודה בתשלום דמי שימוש ראויים, לפי שיעור תשואה שיעמוד על 6% לשנה משווי המקרקעין, כך שישולמו 7 מיליון שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
בנוסף התקבלה הטענה לפיה שימוש חורג יש לגזור בהתאם לשימוש המבוצע בפועל כולל רכיב הרווח היזמי, בפרט בהינתן התנהלות בני הזוג.
רשות מקרקעי ישראל יוצגה על ידי עורכות הדין ליטל סדובסקי ורינה מיוחס, מנהלת מחלקת מקרקעין בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) בליווי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
עו"ד ליטל סדובסקי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) מסרה כי "מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי המהווה אבן דרך בפעולות האכיפה האזרחית שהמדינה נוקטת על מנת למגר את התופעה של שימושים בלתי חוקיים בקרקעות שנמסרו לשימוש חקלאי".
