הדיון על תוספת מגדלים בחוף הכרמל: המדינה מתנגדת לייבוש הים

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה בטינה טאובר, שמעה היום (ב') את טיעוני הצדדים בעתירה מנהלית שהגישה בחודש מאי האחרון חברת "חוף הכרמל נופש ותיירות" שבשליטת יצחק תשובה נגד החלטת המועצה הארצית לפסול תוכנית להקמת ארבעה מגדלים בחוף הים בחיפה. מחוץ לאולם נשאו פעילי סביבה שלטים כנגד הבינוי המתוכנן.

העתירה הוגשה נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, המשרד להגנת הסביבה, עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה. חברת חוף הכרמל ביקשה לבטל את החלטת המועצה הארצית לפסול את התוכנית להקמת 4 מגדלים נוספים על חוף הים, וייבוש חלק מהים במטרה להרחיב את החוף.

בדיון הביעה המדינה התנגדות לייבוש הים בטענה כי מדובר בפגיעה בים. בחברה טענו מנגד, כי ייבוש הים הוא פעולה מחייבת, ללא קשר לפרויקט, בשל הליך שחיקת החופים.

מגדלי חוף הכרמל ומלון לאונרדו חיפה. יצחק תשובה רוצה להוסיף עוד 4 מגדלים צילום: דורון גולן

6 בניינים בני 24-7 קומות

התוכנית שחלה על הקרקע שבבעלות החברה, אושרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ומאפשרת הקמת 6 בניינים בני 24-7 קומות בייעוד מלונאות. שניים מהם נבנו בשנות ה-90, אך רשויות התכנון מסרבות לאשר תוכנית מפורטת הכוללת הקמת שוברי גלים והזנת חול לים, שתסלול את הדרך להקמת ארבעת הבניינים הנוספים.

הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית, שכללה הקמת 3 שוברי גלים והזנת חול בהיקף 660 אלף מ"ק ברצועת הים הסמוכה לחוף. על ההחלטה הגישה החברה ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה. בפברואר 2019 החליטה המועצה הארצית לדחות את הערר בנימוק כי התוכנית אינה עומדת בהוראות חוק השמירה על הסביבה החופית.

במקביל להליכים המתנהלים, הועלתה חלופה לפיה החברה תנהל מו"מ עם עיריית חיפה, לקבלת זכויות בנייה בקרקע חלופית הידועה כמפעל מש"א - מרכז שיקום ואחזקה הממוקמת כ-300 מטרים מזרחית מהפרויקט המתוכנן. מו"מ זה לא צלח.

"העירייה גוררת רגליים, ולא פעלה למימוש ההסכם"

בעתירה טוענת חוף הכרמל כי יש לבטל את החלטת המועצה הארצית, המבטלת זכויות בנייה מאושרות בניגוד לחוקי התכנון והבנייה. לטענת החברה, ייבוש הים הוא חלק מהתוכנית המאושרת, והוא אף מבטיח כי המרחק בין הבינוי לקו המים יהיה 100 מטרים כמתחייב בתמ"א 13.

הפגנה היום נגד בניית מגדלים בחוף הכרמל צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע

עוד טענה החברה כי למרות שהגיעה לידי נוסח מוסכם עם העירייה לגבי קבלת הקרקע החלופית, בסופו של יום גררה העירייה רגליים, ולא פעלה למימוש ההסכם. כאשר מנגד, ועדות התכנון לא נותנות לה לממש את זכויות הבנייה בתוכנית שאושרה עוד בשנות ה-70.

לפיכך טען עו"ד אבי פורטן, המייצג את חוף הכרמל, בדיון כי יש לאפשר לה לממש את זכויותיה, בין אם באמצעות הקמת הפרויקט על הקרקע שבבעלותה תוך כדי מימוש התוכנית להקמת שוברי הגלים והזנת החול בים, ובין אם באמצעות מימוש המשא ומתן לקבלת קרקע חלופית.

"ייבוש ים - פגיעה בחוף הים"

המדינה טענה כי כל מהלך של ייבוש ים יהווה פגיעה בחוף הים, ושיקולי סביבה הם אילוץ שגובר על שיקולים אחרים, בוודאי בתחום הרגיש של חוף הים. "טובת הציבור היא מניעת פגיעה בסביבה הטבעית, ללא הצדקה מספקת. חוק שמירת הסביבה החופית נועד לשמור את החוף ללא שינוי מעשה ידי אדם", ציין פרקליט מחוז חיפה בדיון.

לטענה זו השיבה החברה כי ייבוש הים הוא חלק מהתוכנית המאושרת, כתנאי להקמת הבניינים הנוספים, וכי ייבוש הים באמצעות שוברי גלים והזנת חול מתקיים בשנים האחרונות לאורך חופים עירוניים כמו נתניה והוא אף מהלך מחייב, כתוצאה משחיקת החופים. טרם התקבלה הכרעה בדיון.

החברה להגנת הטבע: "מדובר בסביבה אקולוגית ייחודית"

מהחברה להגנת הטבע, המובילה את המאבק הציבורי נגד הקמת המגדלים, שאף ביקשה להצטרף להליך, נמסר: "הים והחוף שלצידו, הם נכסים טבעיים מן המעלה הראשונה, המהווים סביבה אקולוגית ייחודית, המשמשת כבית גידול פורה ומיוחד, לשלל אורגניזמים ובהם בעלי חיים (ציפורים, סרטנים, צבי ים – המצויים בסכנת הכחדה) וצמחים ייחודיים. ישראל היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מתוך המדינות המפותחות, עם צפיפות האוכלוסין השנייה בגודלה, ולמעלה משני שליש מאוכלוסיית ישראל, מתגוררים בקרבת חופי הים ונמצאים במרחק נסיעה קצר מהם. "החוף מהווה את אחד מבילויי הפנאי הפופולאריים והנגישים ביותר מבחינה פיזית וכלכלית, עבור הציבור בישראל וככל שקצב גידול האוכלוסייה גדל, כך גדל גם הצורך בחופים שמורים ופתוחים לציבור. ייבוש שטחי ים, במטרה ליצור רצועת חוף מלאכותית, לצורך בנייה, כפי שמבוקש במקרה הזה, עלול להיות בעל השלכות סביבתיות רוחביות שקשה להעריך ולאמוד אותן, ולכן יש לנהוג על פי עיקרון הזהירות המונעת ולהימנע מכך ככל האפשר. החברה להגנת הטבע סבורה כי יש להגן על רצועת חוף הים המועטה שנותרה לציבור הרחב ולמנוע קידום של תכניות ישנות, שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות כיום".