הפסד לאחים גינדי בפסק דין תקדימי: בעל חנות בקניון הזהב לא יוגבל בשימוש
בית משפט קבע שחברת הניהול של קניון הזהב לא תוכל למנוע מבעל חנות להשכיר אותה לרשת קופיז בטענה של חוסר התאמה לתמהיל. ההחלטה עשויה להגביל משמעותית את כוחן הגדול של חברות הניהול
חברת הניהול בקניון הזהב בראשון לציון שבבעלות האחים משה ויגאל גינדי ספגה מכה: לאחר שהחברה החליטה שלא לאפשר לבעל חנות בקניון להשכיר אותה לרשת קופיז (Cofizz), חייב אותה לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב לאפשר זאת. פסק הדין אף חייב את חברת "דירות יוקרה", המחזיקה בקניון ובחברת הניהול, בתשלום הוצאות משפט של 30 אלף שקל. בפסק הדין נקבע שחברת הניהול אינה רשאית להגביל את בעל החנות וכי האחים גינדי הפרו את ההסכם שעליו חתמו איתו בעניין זה.
- משה גינדי סוגר חשבון בקניון הזהב: "שלמה אליהו אמר לי קח 100 מיליון שקל ורד מהעניין"
- האחים משה ויגאל גינדי תובעים 800 מיליון שקל ממגדל
- גינדי מייקרת את דמי הניהול בקניון הזהב
ב־2013 פנה מנשה זוהר, הבעלים של שתי חנויות בקניון, אל חברת הניהול וביקש להשכיר אחת מהן לחנות פיצוחים. הוא נדחה בטענה כי בהסכמי הרכישה נקבע כי הוא רשאי להשתמש בחנות למכירת נעלי ובגדי ספורט בלבד, וכי כל שינוי בייעוד החנות מחייב את הסכמת המוכרים או חברת הניהול, שגם איתה חתם זוהר על הסכמים כשרכש את שתי החנויות. בתחילת 2014 הגיש זוהר תביעה נגד חברת הניהול בטענה כי ייעוד החנות ללא הגבלת זמן לנעלי ובגדי ספורט בלבד הוא צר ולא מידתי ולכן מהווה פגיעה בזכויות הקניין והעיסוק שלו. כמו כן תבע לרשום את החנויות בטאבו מאחר שחלפו 23 שנה מאז רכישתן והן טרם נרשמו.
הסכם פשרה עם הוצאות
מנגד טענו האחים גינדי כי בהסכם עליו חתם זוהר נקבע במפורש כי סמכות חברת ניהול תכלול "קביעת תמהיל לעסקים שינוהלו בקניון והגבלה של מסחר ושימוש בחנויות השונות שלא בהתאם לתמהיל". בין זוהר לחברת דירות יוקרה (שהיא הבעלים של 84% מהחנויות בקניון) נחתם בסוף 2014 הסכם פשרה, שלא כלל את חברת הניהול, בו הוסכם כי "הרוכש רשאי להשתמש בממכר לכל מטרה למעט בישול ואפייה וממכר אביזרי מין". בנוסף נקבע כי דירות יוקרה תפעל לרישום הבעלות של זוהר בטאבו בתוך חמש שנים ותשלם לו הוצאות בסך 30 אלף שקל.
פיצוצייה כן, בית קפה לא
ביולי 2015 פנתה רשת בתי הקפה המוזלים קופיז, המתחרה של קופיקס, להנהלת קניון הזהב בבקשה לאפשר לה לשכור את אחת מהחנויות של זוהר לצורך הפעלת סניף. הנהלת הקניון סירבה, בטענה כי בית קפה כזה אינו משתלב עם תמהיל בתי העסק בקניון, וכן כי ההסכם בין זוהר להנהלת הקניון מאפשר הקמת פיצוצייה אך לא בית קפה. במכתב ששיגרה חברת הניהול לזוהר היא אף ציינה כי היא האחראית הבלעדית על קביעת תמהיל העסקים בקניון.
זוהר הגיש תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, שפסק בינואר 2018 כי הוא רשאי לעשות שימוש בחנות לכל מטרה, אולם קבע גם כי השימוש כפוף להסכמי הניהול שקובעים מגבלת תמהיל. זוהר ערער לבית המשפט המחוזי בטענה כי מגבלת התמהיל מרוקנת מתוכן את עקרון השימוש "לכל מטרה". הוא טען גם כי התנהלות דירות יוקרה וחברת הניהול חסרת תום לב, שכן שתיהן מנוהלות על ידי אותם גורמים וחברת הניהול נמצאת בבעלות מלאה ובשליטה של דירות יוקרה. עוד טען כי מדובר בשתי חנויות קטנות מתוך שטח של עשרות אלפי מ"ר באחד הקניונים הגדולים בארץ ולכן השפעתן הממשית על התמהיל מצומצמת ביותר.
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי החליט לאחרונה לקבל את הערעור בדעת רוב על סמך הסכם הפשרה בין הצדדיים מ־2013 שבו הורחב ייעוד החנות ובוטלה הדרישה לקבל את הסכמת חברת הניהול לשינוי ייעוד.
"התוצאה של פסק הדין היא שפעם הראשונה נקבע שבעלים של חנות בקניון יכול לעשות שימוש בחנותו בלי שחברת הניהול יכולה להתערב בשימוש שהוא עושה בה", אמר עו"ד יוסף תמיר שייצג את זוהר. "אמנם ההחלטה הוגבלה לנסיבות הספציפיות של המקרה, אך יש בכך צמצום משמעותי של השליטה של חברות הניהול בקניונים, שהיתה בעבר כמעט בלתי מוגבלת".