נסללה הדרך לבניית 12 אלף דירות בתל השומר

הטענה המרכזית של אדם טבע ודין הייתה כי הותמ"ל קיבלה החלטותיה מבלי שהיה לה מידע מספק באשר להיקף זיהום הקרקע. על פי העמותה הותמ"ל אינה יכולה לטפל בתוכנית כזו משום שהחוק מחייב אותה לדון בחוות הדעת של המומחים תוך 28 ימים, פרק זמן שאינו מספיק לבחון את הסוגייה.

בנייה ותיקה ליד תל השומר (ארכיון) צילום: יובל חן

אדם טבע ודין גרסה כי אי אפשר לתכנן כראוי ולקבוע את ייעודי הקרקע מבלי לבחון לעומק את היקף הזיהום, ולכן ביקשה מבית המשפט שיורה להעביר את התכנון לוועדה המחוזית שאינה כפופה לחוק הותמ"ל ולמסגרת זמנים קשיחה.

לעומת זאת המדינה טענה בדיוק את ההפך- שהיקף ניקיון השטח יקבע רק לאחר השלמת התכנון ולאחר שיקבע מה ייעוד הקרקע.

טענות אדם טבע ודין דומות לטענות שהעלתה עיריית הרצליה ותושבי העיר בעתירתם כנגד תוכנית המדינה לבנות שכונה שבה 2,700 דירות במתחם אפולוניה מצפון להרצליה. באוקטובר 2017 בית המשפט המחוזי קיבל עתירה זו והורה לבטל את אישור התוכנית, אבל לפני 3 חודשים בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה ואפשר את אישור תוכנית אפולוניה.

לאור זאת פסקה בשבוע שעבר השופטת יהודית שטופמן כי "דין העתירה (של אדם טבע ודין, א"ג) להידחות, וזאת גם לאור תוצאת הערעור שהוגש על עתירת אפולוניה".

שטופמן הוסיפה כי היה בפני הותמ"ל מידע מספק להבנת המשמעויות האפשריות של זיהום הקרקע, ונקבעו צעדים מתאימים אשר יבטיחו ביצוע סקרי קרקע מפורטים יותר בטרם מתן אישורי הבנייה ולכן קבעה כי "החלטת הותמ"ל לאשר את תכניות תל-השומר היא החלטה סבירה, שאינה מקימה עילה להתערבות בית-המשפט".