ירושלים - שיאנית עבירות הבטיחות באתרי בנייה
מפקחי מינהל הבטיחות במשרד העבודה הוציאו 65 צווי סגירות אתרי בנייה בעיר ב-2018-2019. במקום השני במספר הפרות הבטיחות נמצאת חיפה, ושלישית – חריש
העיר השיאנית בהפרות בטיחות באתרי בנייה היא ירושלים - כך עולה מדירוג הרשויות המקומיות בליקויי בטיחות ובהרוגים בתאונות בנייה במהלך 2019-2018, שפרסם הבוקר (ד') משרד העבודה והרווחה.
קראו עוד בכלכליסט:
- הרוג ופצוע קשה בתאונת עבודה בנתב"ג
- מנוף קרס באתר של רמי שבירו ביבנה – 4 פועלים נהרגו; בין הנחקרים: יזם בכיר
- המאבק בתאונות הבנייה לא עובד
לפי הנתונים, מפקחי מינהל הבטיחות במשרד העבודה הוציאו במהלך תקופה זו 65 צווי סגירות אתרי בנייה בעיר. במקום השני במספר הפרות הבטיחות נמצאת חיפה עם 47 צווי בטיחות שהוצאו בתקופה זו, ובשלישי חריש, שם הוצאו 42 צווים. עוד בולטות ברשימה - אשדוד ועפולה עם 37 צווים בכל אחת, תל אביב עם 32 צווים, פתח תקווה עם 27 צווים, באר שבע עם 26 צווים, בני ברק ורמת גן עם 20 צווים בכל אחת, רעננה עם 19 צווים, אלעד ונתיבות עם 18 צווים בכל אחת, ואשקלון עם 16 צווים בשנה החולפת.
תאונת עבודה בפתח תקווה (ארכיון) צילום: דוברות כבאות והצלה ליקויי הבנייה שנמצאו בערים אלו כוללים הפרות רבות ושונות של חוקי ותקנות הבטיחות בעבודה, בהם ביצוע עבודות להקמת מבנים ללא מנהל עבודה, מחסור נרחב בגידורים, כשלים מבניים בפיגומים, עבודה בקרבה מסוכנת לקווי מתח גבוה ועוד.
הערים שבהן נרשם המספר הגבוה ביותר של הרוגים בתאונות עבודה בבניין במהלך תקופה זו היו יבנה, עם 5 הרוגים בשטחה, מהם 4 מהם בתאונת המנוף בפרויקט "יבנה הירוקה" בחודש האחרון, ומספר דומה של הרוגים בפתח תקווה במהלך השנה החולפת. כמו כן נהרגו בחריש 4 עובדים, מהם שלושה בשבוע מדמם אחד בחודש מרץ האחרון. בתל אביב ובירושלים נהרגו בתקופה זו שלושה פועלי בניין בכל אחת בתאונות עבודה, ובבני ברק, חיפה וראשון לציון נהרגו בתקופה זו שני עובדים בתאונות עבודה בבניין בכל אחת.
לרשויות המקומיות יש סמכויות פיקוח ואכיפה הנוגעות לבטיחות הציבור בעת הקמת מבנים. כך למשל לאחריות של עגורני צריח באופן שמסכן את הסביבה, ביצוע עבודות בנייה ללא מנהל עבודה, פיגומים הנבנים בסמיכות לקווי מתח ועוד. סמכויות אלו נובעות מכוח פקודת העיריות, לפיה אחת מחובותיה של העירייה היא קביעת "אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בניינים, הריסתם, שינוים ותיקונם", וכן פיקוח "על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים... תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם".
במסגרת זו, באפשרות מהנדסי הערים להטמיע תנאים הנוגעים לבטיחות בהיתרי הבנייה ובצווי התחלת העבודות הניתנים לקבלנים, למשל לחייב שימוש בעגורנים עם תסקירי בבטיחות בתוקף. כמו כן באפשרות הרשות לעשות שימוש ביחידות האכיפה על הבנייה בעיר, שאמורות לפקח על הנעשה באתרי הבנייה, ובמידה שנמצאים ליקויים המסכנים את שלום הציבור לנקוט בצעדים שונים כמו סגירת האתר, הגשת תביעה, שימועים וכדומה.
אולם בפועל, רוב הרשויות המקומיות בארץ לא ממהרות להרים את הכפפה ולהפעיל את סמכויותיהן בנושא. כך, במשרד העבודה מציינים כי רובן לא מעגנות תנאים הנוגעים לבטיחות בצווים ובהיתרים, בטענה שכוח האדם שלהן לא מיועד למשימות הללו. בנוסף מציינים שם כי רוב הרשויות לא ממהרות לטפל בתלונות של אזרחים על סכנות בטיחותיות לציבור מאתרי הבנייה ומפנים אותם למשרד העובדה.
בעקבות הנתונים פנה שר העבודה והרווחה, חיים כץ, ל-37 הרשויות שנבחנו וקרא להן להפעיל אחריותן בנושא. לדבריו, "איחוד הכוחות בין מינהל הבטיחות לבין הרשויות המקומיות הוא הכרחי למאבק בהפקרות באתרי הבנייה. אני קורא לראשי הערים להצטרף למאמצינו לבלימת הקטל באתרים, ולהשתמש בסמכויות שיש בידם כדי להפעיל לחץ נוסף על קבלנים שמתרשלים בשמירה על חיי אדם".
