חלומות השווא של שר התחבורה: מתווה סמוטריץ’ לשדה דב הוא גבינה שווייצרית

אחרי הביקורת הקשה שספגה הצעת החוק שפרסם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' בשבוע שעבר לפתרון משבר שדה דב, הציג אתמול השר הטרי בפני ועדת הכספים תוכנית חדשה. לפי המתווה השדה ימשיך לפעול שלוש שנים נוספות, במהלכן ייעשו שדרוגים תחבורתיים שונים אשר ישפרו את דרכי הגישה מנמל התעופה בן גוריון לאילת. בסיום הישיבה החליטה הוועדה להמליץ לראש הממשלה על אימוץ החלופה החדשה.

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צילום: תומריקו

היום בשעה שש בערב צפוי סמוטריץ' להיפגש עם נתניהו בנושא, ולקבל החלטה סופית על עתיד השדה, ארבע יממות בלבד לפני מועד פינויו המתוכנן, ה־1 ביולי. אם נתניהו יקבל את המתווה, תקודם חקיקת בזק תוך 48 שעות להותרת שדה דב במקומו.

"אנחנו מציעים מתווה שמרבע את המעגל: יש לו מקסימום יתרונות, אפס מחירים ומינימום סיכון", אמר סמוטריץ' בדיון, "נעביר חקיקת בזק לפיה המסלול לא יפונה וייוותר שטח קטן של טרמינל, אבל ייקבע שכל הליכי התכנון, השיווק והביצוע לבניית הדירות יתקדמו לפי הסדר, וביום שבו יצטרך להיכנס הטרקטור הראשון המסלול יתפנה".

מתווה מלא אשליות

על אף ההבנה כי הפינוי בסופו של דבר בלתי נמנע, והוויתור על מתווה חולדאי לבנייה של מספר דירות מועט לצד השדה, גם המתווה החדש שהציע סמוטריץ' מעורר אי אלו בעיות. הראשונה עלתה במהלך הדיון, כאשר אנשי משרד הביטחון, האחראי על תפעול השדה, אמרו כי המערכת אינה ערוכה להמשך הפעלתו מעבר ל־1.7. "ייקח לנו בערך 3 חודשים להתארגן על זה מחדש", אמר המנכ"ל אודי אדם.

עוד התברר בדיון כי העברת האחריות על הפעלת השדה לרשות שדות התעופה לא תשפר את המצב, וכי יקח לרשות לפחות חצי שנה להפעיל אותו מחדש.

שדה דב. סמוטריץ' הציע להתחיל בתכנון ובשיווק הדירות במקביל לפעילות השדה צילום: עמית שעל

יתרה מכך, ברשות מקרקעי ישראל חולקים על אמירותיו כי ניתן יהיה להמשיך להתקדם כמתוכנן בבנייה תוך שהשדה ממשיך לפעול. בדיון הקודם ביום חמישי אמר מנהל מרחב תל אביב צחי דוד כי כבר ביממה הראשונה שלאחר הפינוי יחלו עבודות שונות הנדרשות להכנת השטח לבנייה. תחילת פירוק תשתיות התעופה מתוכננת להתחיל להתבצע כבר ב־2.7, ולאחר מכן צפויים להתבצע מאות קידוחים על ידי המשרד להגנת הסביבה למיפוי הזיהומים בקרקע. גם חברת נתע, המקדמת את סלילת הקו הירוק שהתוואי שלו החולף בלב השדה, תצטרך לתפוס חזקה בקרקע בתקופה זו.

לבסוף, גם השדרוגים התחבורתיים שעליהם דיבר סמוטריץ' עלולים להעמיד בצילם את ההחלטה הכושלת של קודמו ישראל כץ לפתוח את קו הרכבת החצי מוכן לירושלים.

צריך לתקן את מה שמקולקל

סמוטריץ' הציג שלושה פתרונות למצוקת התנועה לנתב"ג: הראשון הוא הקמת נתיב תחבורה ציבורית לאורך כביש 40, עם כניסה מהירה יותר למי שמגיע עם תחבורה ציבורית. עוד הוצע להקים את מחלף כפר חב"ד, שייצור כניסה טובה ונוחה יותר לנוסעים לחו"ל. הפתרון האחרון היה שדרוג קו הרכבת החשמלי מירושלים לנתב"ג.

הבעיה עם ההצעות שהן במקרה הטוב מחטיאות את המטרה, במקרה הרע מטעות את הציבור. נתיב התחבורה הציבורית בכביש 40 כבר נמצא בתכנון אך המלאכה צפויה להסתיים ככל הנראה באמצע העשור הבא. לגבי מחלף כפר חב"ד מדובר בסיפור עצוב שיכול לסכם את מצב תכנון התשתיות בישראל: מי שנוסע היום לחו"ל נאלץ להיכנס לנתב"ג ולנסוע קילומטרים רבים עד שהוא מגיע לאולם הנוסעים. מקור הבעיה הוא בהבטחה שלטונית בת 20 שנה לראשי כבר חב"ד שמכוניות לא יעברו בשטחם בדרך לנמל התעופה. בשנה החולפת ניתנה הוראה להפשיר תוכנית משנת 1997 ולהקים מחלף חדש שיקצר את הדרך לדיוטי פרי בחצי. הבעיה היא שהתוכנית להקמתו היא בת 20 שנה, והיום השתנו הצרכים: כוחות הביטחון דורשים מיגון מיוחד, מוסדות התכנון רוצים יציאה גם לירושלים ותושבי כפר חב"ד הגישו עתירות נגד הבנייה. כך או כך, תכנון ראשוני מצא שהעלות של המחלף הכפילה עצמה מחצי מיליארד שקל למיליארד שקל, מבלי שיש בכלל למשימה מקור תקציבי. גם אם ימצאו אחד, הבנייה והתכנון יושלמו סביב שנת 2027, רחוק שנות אור מהניסיון להפעיל את שדה דב עוד כמה שנים.

ולפני שסמוטריץ’ מציע לשדרג את הקו לירושלים על מנת להקל על תושבי אילת, אולי כדאי לדאוג שהוא עובד כמו שצריך גם בשגרה. הקו הזה נפתח נגד רצונה של חברת הרכבת ובהוראה ישירה של השר כץ, כאשר מאז ההשקה בשנה שעברה נרשמו יותר מ־100 תקלות וביטולים שונים. הקו אמור היה להתחבר לתל אביב כבר בעוד חודש, אבל הרכבת דיווחה לבורסה שהיא בעיכוב של חצי שנה בחיבור לדרום תל אביב ובעיכוב שני של כשנה לחיבור לתחנות ת"א מרכז וצפון.