קרקעות בזק יישארו בידי המדינה 72 שנה

עשרות נכסי בזק ברחבי הארץ שהועברו לחזקת יזמים פרטיים במסגרת המהלכים להפרטת החברה, שבוצעו בתחילת העשור הקודם, יישארו בבעלות המדינה, ומעמד הרוכשים יהיה של חוכרים בלבד — כך קבעה לאחרונה בפסק דין תקדימי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב אסתר נחליאלי חיאט. משמעות הפסיקה היא שכל נכס של בזק שישנה את ייעודו מתעשייה לשימוש אחר, כגון מגורים, מסחר או משרדים, יחייב את אישור רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), וזו אף תהיה זכאית לגבות דמי היתר מתוקף היותה הבעלים החוקי של המקרקעין.

הפסיקה התקבלה בתביעה שעסקה בנכס ברחוב ההגנה פינת משה דיין בשכונת יד אליהו בתל אביב. הנכס, בן 3,400 מ"ר על קרקע של כ־2.5 דונם, משמש כיום למטרות תעסוקה. בעבר שימש הנכס את חברת בזק כמרכזייה טלפונית קווית. במסגרת הליכי הפרטת החברה רכשה אותו ב־2010 קרן ריאלטי, המתמחה בהשבחת נכסים, תמורת 20 מיליון שקל. בתחילת 2016 רכשה פאי סיאם לינקולן, בבעלות היזם הירושלמי שלמה דהוקי, את הנכס מידי קרן ריאלטי תמורת 44 מיליון שקל.

מבנה בזק לשעבר ביד אליהו בתל אביב. 3,400 מ"ר על קרקע של כ־2.5 דונם צילום: עמית שעל

לאחר הרכישה, פנתה החברה לרמ"י, בעלת הקרקע, כדי לקדם את העברת הקרקע לידי החברה. בפאי סיאם הסתמכו על החלטה 1370 שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל ב־2014, שקובעת קריטריונים להעברת בעלות בקרקעות מדינה לתעשייה, וטענו כי הקרקע עומדת בקריטריונים. רמ"י סירבה להעברת הבעלות, ולכן הוגשה התביעה. חברת פאי סיאם טענה, באמצעות עורכי הדין יאיר עשהאל ואסף עולמי, כי בהיותה בעלת חוזה חכירה מהוון היא מקיימת את כל התנאים הנדרשים לפי חוק רמ"י והחלטת המועצה כדי להעביר לידיה את הבעלות על הנכס.

במסגרת פסק הדין נדון מעמדן של קרקעותיה של בזק כיום. מהדיון עלה כי ב־2002 בהמשך להפרטת בזק, וכאשר הבינה באיחור את היקף הקרקעות שנטלה עמה החברה, תבעה המדינה כי בזק תחזיר לה את קרקעותיה ובזק סירבה. בהסכם הפשרה שהתקבל ב־2003 נקבע כי חלק מהקרקעות יוחזרו למדינה, ולגבי אלה שיישארו בידי בזק, ייחתם חוזה חכירה מיוחד לתקופת חכירה שתחל רטרואקטיבית מ־1993 ולמשך 98 שנים, כלומר עד 2091. חוזה זה פטור מתשלום דמי היוון.

השופטת נחליאלי חיאט ציינה כי להעברת הבעלות השלכות משמעותיות משום שהבעלות על הנכס תפטור את בעליה מחובתה לשלם דמי היתר לרמ"י על השבחת הנכס, וכן משום שלרמ"י לא תהיה עוד השפעה על הליכי התכנון באזור.

בהחלטתה כתבה השופטת כי הסעיף שמאפשר להעביר את הבעלות תקף רק כשבעל חוזה החכירה שילם בעדו עבור שווי יתרת הזכויות, תשלום עבור זכות חכירה של 91% מערך הבעלות על הנכס. בנכס מסוג זה התשלום צריך להיקבע על פי שומה של השמאי הממשלתי. "העובדה כי בזק לא שילמה תמורה בגין המקרקעין, ולא שולמו מראש דמי החכירה עבור המקרקעין, שומטת את הקרקע מטענות המבקשת", כתבה השופטת.